מה שמעה אוזן בהר סיני?

ברציעת העבד בפרשת משפטים כא, ו נאמר "…והגישו אדוניו אל האלוהים…ורצע את אוזנו במרצע" וגו'.
רש"י העתיק "ורצע את אוזנו במרצע" והביא מהמכילתא "…ומה ראה אוזן להירצע מכל שאר איברים…?  אמר רבן יוחנן בן זכאי: אוזן…ששמעה על הר סיני 'לא תגנוב' והלך וגנב תירצע" וכו'.

למנוע סתירה לדבריו על "לא תגנוב" בפרשת יתרו שפירש "בגונב נפשות הכתוב מדבר", יש לשים לב ללשון הברייתא בסנה' פו, עמ' א: "תנו רבנן: 'לא תגנוב': בגונב נפשות הכתוב מדבר.  אתה אומר בגונב נפשות או אינו אלא בגונב ממון?  צא ולמד משלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן: דבר הלמד מעניינו.  במה הכתוב מדבר?  בנפשות.  אף כאן בנפשות" וכו'.
כן ציינו לעיל את רש"י בד"ה "דבר הלמד מעניינו" שם שפירש "אם אי אתה יודע במה הכתוב מדבר, צא ולמד מפרשה שכתוב בה ולפי הפרשה הוא נכתב אצלה" וכו'.  הרי הדגישו בברייתא שדווקא הכתוב מדבר בגניבת נפש ושדווקא הכתוב מדבר בנפשות ולמדו כך מהמידה שהתורה נדרשת בה הנקראת "דבר הלמד מעניינו".

ברם, במתן תורה בהר סיני שמעו רק "לא תגנוב" הכולל כל גניבה ואף בערב מתן תורה נאמר "ויכתוב משה את כל דברי ה' " (משפטים כד, ד) והביא שם רש"י מהמכילתא "מבראשית ועד מתן תורה וכתב מצוות שנצטוו במרה" ובפסוק ז שם נאמר "ויקח ספר הברית ויקרא באוזני העם" וגו' ופירש"י כבפסוק ד.
רק ביום כיפור ירד עם הלוחות השניות וקיבל את התורה שבעל פה עם המידות שנדרשת בהן ונזקקו לפרש את הפשט של "לא תגנוב" לפי הפרשה "שכתוב בה ולפי הפרשה הוא נכתב אצלה" ולראייה מיד הביאו שם עוד ברייתא: "תניא אידך: 'לא תגנובו' (קדושים יט, יא): בגונב ממון הכתוב מדבר.  אתה אומר בגונב ממון או אינו אלא בגונב נפשות?…צא ולמד משלוש עשרה ידות שהתורה נדרשת בהן: דבר הלמד מעניינו.  במה הכתוב מדבר?  בממון.  אף כאן בממון".

(נשלח ע"י הרב יעקב אהרונסון)