היחס ל'טבעי'

רש"י מצטט את המדרש המספר כי בני השבטים האחרים הקניטו את פינחס על כך שאבי אמו (יתרו) פיטם עגלים לעבודה זרה: "הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה והרג נשיא שבט מישראל". מסיבה זו בא הפסוק וייחס את פינחס לאהרן: "פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן".

למה התכוונו חז"ל במדרש זה?

במבט ראשון ניתן היה לחשוב כי מעשה הקנאה של פינחס נובע ממקורות חיצוניים, כי זהו דבר שהביא מן המסורת האלילית שהייתה במשפחתו. חז"ל רצו ללמדנו שדווקא פן זה באישיותו של פינחס היה לקוח מסבו אהרן, אוהב שלום ורודף שלום. פינחס גילה אכפתיות כלפי מצבם הרוחני של אנשים אחרים, והוא אף רצה לפעול למען עניין זה, אפילו במחיר פלישה לפרטיות. גישה כזו נתפסת בעינינו כגישה מוזרה ו"אנטי-מודרנית".

ננסה להעמיק מעט בתרבותם של עובדי בעל פעור. רש"י מסביר כי עבודתם הייתה עשיית צורכיהם לפני אלוהיהם. העיקרון הטמון בבסיס עבודה זו הוא שכל הטבעי – יפה הוא; העולם והאדם מושלמים. ערכים ליברליים אלו נראים פשוטים ומתקבלים על הדעת, אבל הם שמובילים בסופו של דבר למדרגת המוסריות שהפגינו בנות מואב.

במדרש תנחומא ריש פרשת תזריע מסופר: "שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: איזה מעשים נאים – של הקב"ה או של בשר ודם? אמר לו: של בשר ודם. אמר לו טורנוסרופוס הרשע: ראית השמים והארץ – יכול אדם לעשות כיוצא בהם? אמר לו רבי עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות, שאין שולטים עליו, אלא אמור דברים שהם מצויים בבני אדם. אמר לו:למה אתם מולים? אמר לו: אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני, ולכן הקדמתי ואמרתי לך שמעשה בני אדם נאים משל הקב"ה. הביא לו רבי עקיבא שיבולים וגלוסקאות. אמר לו טורנוסרופוס הרשע: אם הקב"ה רוצה במילה, למה אינו יוצא הוולד מהול ממעי אמו? אמר לו רבי עקיבא: ולמה טיבורו יוצא עמו, והוא תלוי בבטנו ואמו חותכתו…".

טורנסרופוס שאל: אם הקב"ה רוצה שהאדם יהיה מהול, מדוע לא ברא אותו כך? ההנחה העומדת בבסיס השאלה היא שכל מה שנברא בטבע הנו מושלם. רבי עקיבא השיב לו כי הטבע רחוק מלהיות מושלם. הקב"ה מצפה מן האדם שישלים את מעשה הבריאה בכך שיוביל את הטבע לשלמות. האידיאולוגיה של רבי עקיבא הפוכה, אם כן, מהאידיאולוגיה של העובדים לבעל פעור.

חדירה לפרטיות האדם נראית מעשה לא-מוסרי, אולם מעשה הקנאה של פינחס נועד להילחם בגישה הליברלית והפלורליסטית השוררת בתרבות, שלפיה כל מה שטבעי הוא טוב. פינחס מראה כי ישנם ערכים אבסולוטיים הקודמים לפרטיות ולזכותו של כל אדם לפרטיות.

בדורנו, שבו הפלורליזם והליברליזם הסוחף משוקעים כל כך עמוק בתרבות, עלינו לזכור את מעשה הקנאה של פינחס.

(הרב יהודה עמיטל זצ"ל. נשלח ע"י ישיבת הר עציון http://vbm.etzion.org.il/. כל הזכויות שמורות לישיבה, עורך: איתיאל גולד. השיחה לא עברה את ביקורת הרב)