מדוע זכה בלק שתקרא פרשה על שמו?
מספרים על חסידים שבאו לרבם ושאלוהו: "כבוד הרב, מדוע זכה בלק שתקרא פרשה בתורה על שמו?"
השיב להם הרב: "כי בשמו של בלק ישנם ראשי תיבות הכוללות את כל התורה כולה: " ואהבת לרעך כמוך".
החסידים התלהבו מאוד מהתשובה, הודו לרב ויצאו.
כשהתחילו ללכת ביררו איש עם רעהו: "תגידו, מישהו הבין בדיוק איך מתפרשים ראשי התיבות?" אך נוכחו לדעת כי אף אחד מהם לא הבין בדיוק את תשובת הרב.
למחרת, אזרו אומץ וחזרו לרבם: "כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א, אפשר אולי להסביר לנו שוב מהם ראשי התיבות של בל"ק?"
האדמו"ר חזר בבהירות ואמר: "ואהבת לרעך כמוך".
אחד החסידים אזר אומץ והיקשה: "מחילה כבוד הרב, אבל זה לא מסתדר כל כך עם האותיות!!"
האדמו"ר השיב בנקיות: "ודאי שזה מסתדר. ב' הרי שווה ל- ו' כאשר ה-ב' אינה מודגשת, ל=לרעך, ק = כמוך, שכן, כ' או ק' מה זה משנה, זה הרי אותו הצליל".
שוב הודו החסידים לרב ויצאו.
כשנעמדו בחוץ, הביטו איש אל רעהו ותהו: "הכיצד רבנו אומר דברים שכאלה? האם הוא לא מדקדק בשפה העברית חלילה?"
התחזקו ואמרו: "אבל אם האדמו"ר אמר, אז האדמו"ר אמר, וזהו!!! לא מתווכחים. צריך התבטלות…"
אולם, אחד החסידים לא יכול היה לסבול את ההתבטלות המוחלטת של החסידים, ומבלי שחבריו ישימו לב להיעדרו, נכנס בלאט לאדמו"ר ואמר לו: "כבוד קדושת האדמו"ר, ראשי התיבות של בל"ק – "ואהבת לרעך כמוך", זה לא מסתדר!"
פתח האדמו"ר וענה: "בטח שלא מסתדר… מה חשבת? ש"ואהבת לרעך כמוך" זה רק כשמסתדר? ואהבת לרעך כמוך זה גם כשלא מסתדר. גם כאשר מישהו אינו מקפיד במיוחד על שמירת תורה ומצוות, צריך לקיים כלפיו את "ואהבת לרעך כמוך". גם כשמישהו לא עובד את ה' כמו שאתה חושב שצריך לעבוד את ה', שייכת מצוות "ואהבת לרעך כמוך".
"ואהבת לרעך כמוך" זה לא רק כשהכל מתאים, אלא גם ובעיקר כשלא הכל מתאים!!!"
סיפור מקסים זה המעלה קצת חיוך בלחיינו, יש בו כדי להזכיר לנו שאנו נמצאים בתחילתו של חודש תמוז = זמני תשובה ממשמשים ובאים ולהזכיר לנו עוד, שבעיצומו של חודש זה אנו גם נכנסים לזמני תיקונה של שנאת החינם שהייתה בינינו. היסוד לשני תיקונים אלו היא אהבת חינם, אשר המקור לקיומה הוא מצוות "ואהבת לרעך כמוך… גם ובעיקר כשזה לא מסתדר".
אך עדיין הסיפור לא עונה לנו על השאלה – מדוע זכה בלק שתקרא פרשה בתורה על שמו?
לפני שננסה לענות על שאלה זו, נוסיף עוד מספר קשיים העולים ממוצאו וממעשיו של בלק, שיש לעמוד עליהם:
- בלק הוא הגוי היחידי שזכה לזכות זו. יתרה מכך – הוא מואבי שעליו נאמר: "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי – עד עולם" (דברים כ"ג, ד').
- בלק רצה לפגוע במימד הרוחני של עם ישראל, בקשר שלו עם התורה – "ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך" (דברים כ"ג, ה').
- במימוש עצת בלעם, גרם בלק למותם של חללים רבים מעם ישראל בשיטים: "ויהיו המתים במגפה – ארבעה ועשרים אלף" (במדבר כ"ה, ט').
כעת, מתעצמת יותר הקושיה – מדוע זכה בלק שתקרא פרשה בתורה על שמו?
בניסיון לענות על שאלה זו, נפליג בנתיבי התלמוד לכתוב במסכת סוטה דף מ"ז: "והאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות, ואף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה, שבשכר ארבעים ושניים קרבנות שהקריב בלק מלך מואב, זכה ויצתה ממנו רות, שיצא ממנו שלמה שכתוב ביה אלף עולות יעלה שלמה, וגו'".
רב יהודה בשם רב מלמד אותנו לימוד גדול בעבודת ד' שלנו, הנלמד ממעשהו של בלק:מה בלק הרשע שכוונתו היתה לפעול נגד רצון ד', ולהצלחת כוונתו באופן חד פעמי הקריב ארבעים ושתיים קורבנות בלא כוונה לשם שמים, זכה בשכר כזה גדול שיצאה ממנו רות המואבייה, שיצאו ממנה דוד המלך וכל מזמורי התהילים שחיבר, ושלמה המלך החכם מכל אדם ואלפי קרבנותיו שזכה להקריב לשם שמיים, וזאת רק בזכות קורבנותיו אלו, אז על אחת כמה וכמה גדול השכר המחכה לנו כיהודים רק מלעשות את המצוות שנצטווינו בהם, וכל שכן שלמעשינו אנו מוסיפים גם את הכוונה לשם שמים.
ואפשר לומר, שמשום שרבותינו לא רצו שבזמן חשוב זה נחמיץ את הידיעה על גודל החשיבות של כל מעשה טוב שאנו עושים וכל מצווה ומצווה שאנו מקיימים, ואפילו שלעיתים לא תמיד אנו זוכים לכוונם לשם שמים כפי שנלמד ממעשהו של בלק, ולכן קראו לפרשה בשמו כדי שאנו נעמוד לרגע ונשאל: "מדוע זכה בלק שתקרא פרשה על שמו?"
(נשלח ע"י רפאל בדש, יועץ נישואין ומנחה במשפחה)