פסח כיום העצמאות

הדפסה הדפסה

אנו מתייחסים אל פסח כאל יום יציאת מצרים, כפי שהוא מתואר בספר שמות. אנו אוכלים מצה זכר למצות שאכלו בני ישראל ביום צאתם ממצרים, מספרים ביציאת מצרים ונוהגים עוד מנהגים רבים שהם "זכר ליציאת מצרים".

הגמרא במסכת מגילה דנה בשאלה האם צריך לומר הלל בפורים. במהלך הדיון עולה הסברא שאין לומר הלל על נס שנעשה בחוץ לארץ, והגמרא מקשה על כך מאמירת ההלל בפסח: "יציאת מצרים, דנס שבחוצה לארץ, היכי אמרינן שירה?". נניח את הדיון ההלכתי המופיע שם בגמרא, וננסה לענות על שאלת הגמרא על ידי אפיון נוסף לחג הפסח.

בתחילת ספר יהושע מופיע סיפור כניסת בני ישראל לארץ. ישנו דמיון רב בין האירועים המתוארים בפרקים אלו לבין אירועי יציאת מצרים. ביציאת מצרים זכו בני ישראל לקריעת ים סוף, ואילו בכניסה לארץ הם זכו לקריעת מי הירדן: "והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון ה' אדון כל הארץ במי הירדן – מי הירדן יכרתון, המים הירדים מלמעלה, ויעמדו נד אחד… והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר, ויעמדו המים הירדים מלמעלה קמו נד אחד הרחק מאד מאדם העיר… וכל ישראל עברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי לעבר את הירדן". כמו כן, ביציאת מצרים מצווה הקב"ה את בני ישראל לספר לבניהם את שראו עיניהם, וכך אף לאחר קריעת הירדן: "למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם, ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית ה' בעברו בירדן, נכרתו מי הירדן, והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל עד עולם".

בהמשך הפסוקים, נכתב במפורש שיום הכניסה לארץ היה פסח:
"ויאמר ה' אל יהושע – היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם, ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה. ויחנו בני ישראל בגלגל ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו, ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה, וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא היה עוד לבני ישראל מן, ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא".

הפסוקים מתארים כי מייד לאחר שנכנסו בני ישראל למצרים פסק המן לרדת, ובני ישראל אכלו מתבואת הארץ. כיון שמועד זה היה פסח, הרי שהתבואה הראשונה שאכלו בני ישראל בארץ היתה המצה – שהיא אף התירה את ההנאה מתבואת הארץ על פי מצות העומר. אף אם לא נאריך בפרשנויות על הקשר שבין יציאת מצרים לבין הכניסה לארץ, הרי דברי ה' אמורים במפורש: "היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם". למעשה, אם כן, פסח אינו רק יום היציאה מארץ מצרים אלא אף יום הכניסה לארץ ישראל. אפילו אם אין אומרים הלל על נס שבחוץ לארץ, מקום רב יש לומר הלל בפסח. במקביל לארבע לשונות הגאולה – "והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי" – אל לנו לשכוח את הלשון החמישית, אשר לחלק מהגרסאות שותים עליה כוס חמישית – "והבאתי אתכם אל הארץ".

(ר' עדיאל זימרן. נשלח במסגרת "יום יום" של ישיבת הר עציון http://vbm.etzion.org.il/)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • מצה בין שמים וארץ
  • פורים ופסח
  • אכילת מצה בחול המועד פסח
  • פסח ושבועות - חיפזון ומתינות
  • ארבע כוסות של יין בליל הסדר
  • חוזרים בשאלה
  • שמחה חגיגית מאת השם
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.