עשרת הדברות

הדפסה הדפסה

כבר התורה עצמה עומדת על כך ששני לוחות הברית שקיבלו ישראל במעמד הר סיני מתחלקים לעשרה דיברות: "ויגד לכם את בריתו אשר ציווה אתכם לעשות – עשרת הדברים, ויכתבם על שני לוחות אבנים" (דברים ד', יג). במקביל לחלוקה לדיברות, מתחלקים שני הלוחות לשנים-עשר לאווים – ששה כנגד ששה:

  (1) "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"  (7) "לא תרצח"
  (2) "לא תעשה לך פסל וכל תמונה"  (8) "לא תנאף"
  (3) "לא תשתחווה להם"  (9) "לא תגנוב"
  (4) "ולא תעבדם"  (10) "לא תענה ברעך עד שקר"
  (5) "לא תשא את שם ה' א-לוהיך לשווא"  (11) "לא תחמוד בית רעך"
  (6) "לא תעשה כל מלאכה" [ביום השבת]  (12) "לא תחמוד אשת רעך"

בחלוקה זו, בולטת ההבחנה בין שני הלוחות: ששת הלאווים הראשונים הם מצוות שבין האדם למקום, ואילו ששת הלאווים האחרונים הם מצוות שבין האדם לחברו. בלוח הראשון – נזכר חמש פעמים שונות הביטוי "ה' אלוקיך", ואילו בלוח השני – ביטוי זה אינו מופיע כלל.

הבחנה זו מצטרפת להבדל נוסף בין הלאווים שבשני הלוחות: הלאווים שבלוח הראשון הם מנומקים, ומובאים בתוספת הסבר וביאור, ואילו הלאווים שבלוח השני הם מוחלטים, ללא טעם או סיבה. בלוח הראשון אנו שומעים "לא תעשה לך פסל… כי אני ה' א-לוהיך א-ל קנא", "לא תשא את שם ה' א-לוהיך לשווא, כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשווא" ו"זכור את יום השבת לקדשו… כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ". לעומת זאת, בלוח השני אנו מצווים: "לא תרצח", "לא תגנוב" ו"לא תנאף" – ותו לא! בלי הסבר, טעם או סיבה.

במקרא, אנו מכירים את שני סוגים הניסוחים: ניסוח מנומק לצד ניסוח מצווה. לשבע מצוות בני נח מצרפת התורה טעמים: "שופך דם האדם – באדם דמו ישפך, כי בצלם א-לוהים עשה את האדם". לעומת זאת, בעשרת הדיברות הניסוח הוא מוחלט: "לא תרצח". בספר משלי מוסבר מדוע אסור לנאוף בעזרת משלים ודברי-חכמה: "היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה? אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוונה? כן הבא אל אשת רעהו – לא ינקה כל הנוגע בה". לעומת זאת, בעשרת הדיברות שוב הניסוח הוא חסר-טעם: "לא תנאף!".

התורה לא ניתנה מן השמיים בהר סיני כדי לחדש ערכים או מוסר. בפרט בין אדם לחבירו – הערכים ידועים לכל אדם באשר הוא אדם, ומעוגנים במוסר הטבעי ובשבע מצוות בני נח. התורה מן השמיים מחדשת בעולם את הניסוח התקיף, הפשוט והמוחלט: "לא תרצח! לא תנאף! לא תגנוב!". וכל המוסיף – גורע.

(הרב יואל בן נון. מתוך סדרת התקליטורים "שירת התורה". להזמנות: מכללת הרצוג להכשרת מורים, טל' 02-9937333. נשלח ע"י ישיבת הר עציון http://vbm.etzion.org.il/)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • מקומה של פרשת יתרו
  • עבדי ה'
  • סוס ורכבו רמה בים
  • על היצירתיות בלימוד תורה
  • "ויחד" - מלשון חידה/תמיהה/ספק
  • שיעור של הרב מדן על פרשת יתרו
  • בית המקדש ובית המדרש
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.