ברית המילה וברית בין-הבתרים

הדפסה הדפסה

שתי בריתות כרת הקב"ה עם אברהם אבינו בפרשת לך-לך: ברית בין-הבתרים וברית המילה. ניתן להבחין בהבדלים רבים בין שתי הבריתות האלו:

1. ברית בין-הבתרים נוקטת כולה בשם הוי"ה, ואילו ברית המילה נוקטת בשם אלוקים.

2. עיקרה של ברית בין-הבתרים הוא ירושת הארץ ("לזרעך נתתי את הארץ הזאת"), ואילו עיקרה של ברית המילה הוא קיום משפחת אברהם בארץ כנען ("והיית לאב המון גויים").

3. ייעודה של ברית בין-הבתרים הוא היסטורי-לאומי (כיבוש הארץ), ואילו ייעודה של ברית המילה הוא דתי-טבעי ("להיות לך לאלוקים").

4. ברית בין-הבתרים מיועדת להתממש בעתיד הרחוק (אחרי ארבעה דורות), ואילו ברית המילה מתממשת מייד ומוצאת את ביטוייה במצות המילה.

שלל ההבדלים הללו משקף שתי משמעויות שונות של עם ישראל. ברית המילה היא ברית טבעית, על-היסטורית ולא-מותנית. היא נוקטת בשם אלוקים, כיוון שמרגע הברית – בחירת ישראל וסגולת ארץ ישראל הפכו לחלק מהטבע. ברית זו היא ברית הנטמעת בסדר הטבעי של העולם, ואינה משתנה לאורך כל הדורות. לעומת זאת, ברית בין-הבתרים – יסודה מהפכה וחידוש. עם ישראל ישלוט בארץ ישראל כאשר יבשילו הנסיבות ההיסטוריות לכך, ומטרתו תהיה לבנות בארץ חברת מופת, שתפיץ את שם ה' בעולם. מסיבה זו, ברית בין-הבתרים נוקטת בשם הוי"ה, המסמל חריגה מהטבע.

שתי הבריתות מתחברות לאחת בפתיחת פרשתנו. כבר בפסוק הראשון של הפרשה, מתאחדים שני השמות האלוקיים: "וידבר א-לוהים אל משה, ויאמר אליו – אני ה'". בהמשך, הקב"ה מזכיר את שתי הבריתות: "וגם הקימותי את בריתי (ברית המילה) איתם לתת להם את ארץ כנען… וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי (ברית בין-הבתרים). דברי הקב"ה מסתיימים באיזכור שתי המטרות של שתי הבריתות: "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לא-לוהיםוהבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם, ליצחק וליעקב".

ואכן, הביטוי "אני ה' אלוקיכם", המאחד את ברית המילה עם ברית בין-הבתרים, מיוחד בכל התורה ליציאת מצרים. ערב היציאה ממצרים, מבטיח הקב"ה לקיים את הברית האחת המאוחדת, המורכבת משתי הבריתות המשלימות: ברית המילה שכבר קוימה, וברית בין-הבתרים שעתה הגיע זמנה להתקיים.

יציאת מצרים – שני פנים לה: המשך למסורת האבות מחד, ומהפכה וחידוש מאידך. מחד – עם ישראל רק ממשיך את מסורת אבותיו, והקב"ה מדבר למשה מכוח שלושת האבות; אך מאידך – עם ישראל יוצא ממצרים ומקבל את התורה כבן חורין, צועד לארץ ישראל כדי להגשים את ייעודו ההיסטורי, והקב"ה מדבר למשה כאל גדול הנביאים, מקבל התורה ומוסרה לעם ישראל.

(הרב יואל בן נון, מתוך סדרת התקליטורים "שירת התורה". להזמנות: מכללת הרצוג להכשרת מורים, טל' 02-9937333. נשלח ע"י ישיבת הר עציון http://vbm.etzion.org.il/)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • הירא את דבר ה'
  • "יופי של גלות"
  • מכת הצפרדע ומידת הכעס
  • קיומם של הרשעים
  • עוצמתו של משה
  • הקדשה שניה לגאולה שניה
  • קוצר רוח ועבודה קשה
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.