כיבוד אב של יוסף
רמב"ן (לז יד): "וישלחהו מעמק חברון – יזכיר הכתוב המקום אשר שלחו משם לומר כי היה מרחק רב ביניהם ולכן עשו עמו רעה כי רחוקים היו מאביהם ולהגיד כי יוסף לכבוד אביו נתאמץ ללכת אחריהם אל מקום רחוק ולא אמר איך אלך והם שונאים אותי".
ועוד כתב הרמב"ן (שם טו): "וימצאהו איש והנה תעה בשדה – יאמר כי הוא תועה מן הדרך ולא היה יודע אנה ילך ונכנס בשדה כי במקום המרעה היה מבקש אותם ויאריך הכתוב בזה להגיד כי סיבות רבות באו אליו שהיה ראוי לחזור לו אבל הכל סבל לכבוד אביו".
הרמב"ן מסביר לנו מדוע התורה מאריכה לספר כל מה שקרה ליוסף, כדי להודיע את המסירות של יוסף למצות כיבוד אב ואם.
וכ"ז דוקא שלא היתה ודאי סכנה, אבל אם היתה ודאי סכנה הרמב"ן כותב בהמשך שיוסף לא היה מכניס את עצמו לסכנה. וז"ל: "נסעו מזה – הסיעו עצמן מן האחוה נלכה דותינה לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם ולפי פשוטו שם מקום הוא ואין מקרא יוצא מידי פשוטו לשון ר' שלמה. ואין הכונה לרבותינו שיפרש לו האיש נסעו מזה מן האחוה והלכו לעורר עליך דינין ותרעומות שאם כן היה נמנע ללכת ולא היה מסכן בעצמו, אבל הכונה להם כי האיש גבריאל אשר הגיד לו, הגיד אמת. ואמר לשון משמש לשני פנים ושניהם אמת והוא לא הבין הנסתר בו והלך אחר הנגלה ממנו".
וסברתו, שהרי "וחי בהם", אסור להכנס לסכנה בשביל קיום המצוות.
וצריך להבין: מדוע התורה מאריכה לספר את המסירות של יוסף לכיבוד אב.
ונראה: דאיתא במדרש ילקוט שמעוני שופטים (פרק ה): "אמר רבי שמואל בר נחמני מסורת אגדה הוא בידינו שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל. למה? שאם באים השבטים לדין עם עשו לומר לו: למה רדפת את אחיך? הוא אומר להם: למה רדפתם את יוסף אחיכם? ואינכם מעולין ממני,
וכיון שהוא בא אצל יוסף אומר לו: למה רדפת את אחיך? ואינו יכול להשיבו, אם תאמר שעשה לך רעה, אף אחי שלמו לי רעה ואני שלמתי להם טובה. מיד הוא שותק ועליו הכתוב אומר: הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה.
הנה היו כקש, זה עשו, שנאמר: ובית עשו לקש. אש שרפתם, זה יעקב, שנאמר: והיה בית יעקב אש. לא יצילו את נפשם מיד להבה, זה יוסף, שנאמר: ובית יוסף להבה, עכ"ל.
ולכאורה מדוע יוסף לא פחד להלחם עם עשו, בגלל זכות כיבוד אב שהיה לו, כמו שמצאנו שיעקב פחד מעשו מסיבה זו כמו שכותב הדעת זקנים (לא ח): "ויירא יעקב – ירא היה שיועיל לעשו זכות שכבד אב ואם והוא לא קיים כבר עברו עשרים שנה אי נמי שיועיל לו זכות ארץ ישראל והוא היה בחוצה לארץ".
אלא כיון שגם ליוסף יש זכות כיבוד אב, הוא הלך לשאול את שלום אחיו, אע"פ ששנאו אותו, והיה חשש סכנה, וגם העיכובים שהיה לו בדרך, ואלו אצל עשו לא מצאנו כיבוד אב בחשש סכנה, וגם הכיבוד אב של עשו לא עמד במבחן כשהיה לו עיכובים, כמו שמצאנו שיצחק בקש מעשו שיעשה לו מטעמים, וכותב התרגום יונתן בן עוזיאל, שעשו לא מצא חיה טהורה לצוד ליצחק, לכן הוא צד לו כלב, ובשל אותו והביא לו, וכשעשו נכנס הוא הריח מהתבשיל ריח גיהנום.
עשו לא היה מוכן להאכיל את אביו כלב בגלל העיכובים שהיו לו, ולא חכה בסבלנות עד שימצא צבי.
לכן התורה מספרת לנו את מעלת הכיבוד אב של יוסף, לומר מה הטעם שלא פחד מעשו.
(נשלח ע"י ישראל)