מביקורת לבנייה

הדפסה הדפסה

"הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל – אומר 'ברוך שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה'… תנו רבנן: הרואה מעברות הים, ומעברות הירדן, מעברות נחלי ארנון, אבני אלגביש במורד בית חורון, ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל, ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק, ואשתו של לוט, וחומת יריחו שנבלעה במקומה – על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום… בשלמא כולהו ניסא [כל הניסים], אלא אשתו של לוט – פורענותא הוא [הלא זוהי פורענות]? דאמר 'ברוך דיין האמת'. והא הודאה ושבח קתני [והרי נאמר 'הודאה ושבח']? תני: על לוט ועל אשתו מברכים שתיים: על אשתו אומר 'ברוך דיין האמת', ועל לוט אומר 'ברוך זוכר את הצדיקים'". (ברכות נד.-נד:)

אם הגמרא עוסקת בברכות שבח והודאה לקב"ה, מדוע היא מזכירה בכלל את אשת לוט? מדוע מקשרת הגמרא באופן מלאכותי בין ברכת השבח על הצלת לוט לבין קבלת הדין על עונשה של אשתו?

ייתכן לתרץ את שאלתנו באופן טכני: ניתן היה לחשוב שהאדם יכול לברך ברכות אלו רק כאשר הוא רואה תזכורת ממשית לנס. אדם יכול לראות את נציב המלח שהיה אשתו של לוט, אך הוא אינו יכול לקבל תזכורת ממשית להצלתו של לוט מסדום. לפי הסבר זה, הגמרא רצתה להבהיר שהרואה את נציב המלח רשאי לברך את שתי הברכות, ולכן הביאה דיון זה כאן. ואכן, ערוך השולחן כותב שעיקר הברכה הוא על אשתו של לוט, ואילו הברכה על הצלת לוט היא ברכה אגבית.

לרב קוק ב"עין איה" פיתרון אחר לשאלה. הוא מתחיל בקביעה שכאשר מתנגשים שני רעיונות, אנשים רבים מתנגדים לאחד מהם כי הם רואים את התוצאות השליליות שעלולות לנבוע ממנו. אם אנשים אלו לא יצליחו לקדם אידיאולוגיה חיובית במקום זו שנדחתה על ידם – הרי שהם לא השלימו את משימתם.

אם נבחן את מלחמתו של אברהם בסדום, נראה כי אברהם עמד באתגר זה. האם הוא רק ביקר את אנשי סדום ואת הרשעים שיצאו ממנה, או גם ניסה ליצור חברה צודקת יותר? התורה מנגידה את הכנסת האורחים של אברהם עם חוסר הכנסת האורחים של אנשי סדום, ובכך מדגישה את דרכו של אברהם. באותה פרשה, הקב"ה מסביר מדוע בחר להודיע לאברהם על הפיכת סדום – "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" (בראשית י"ח, יט). מעבר להיותו מבקר, אברהם מנסה גם לבנות ולתקן.

כעת נוכל להבין מדוע הגמרא מערבת את הברכה על הצלת לוט עם הברכה על עונשה של אשתו. אשת לוט מסמלת את הפיכת סדום המושחתת, ואילו הצלתו של לוט בזכות אברהם מסמלת את הפעילות החיובית של אברהם ואת רצונו לבנות ולא רק לבקר. הגמרא עירבה את שתי הברכות כדי ללמדנו שהצדיקים האמיתיים אינם רק קובלים על הרוע, אלא מוסיפים טוב.

(הרב יצחק בלוי [תרגום: ר' יוסי גרשינסקי]. נשלח במסגרת "יום יום" של ישיבת הר עציון http://vbm.etzion.org.il/)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • מהות ביקורו של הקב"ה את אברהם
  • "כי עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה" – לירא מאהבה
  • רמז לזהירות בסעודה מסעודת אברהם
  • נשיאה בעול
  • בשורת שמשון ובשורת יצחק
  • כיצד יתכן שאברהם טפל לשרה בנביאות?
  • "לעשות צדקה ומשפט" – בזכות עשיית הצדקה
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.