על מות משה ומותם של בני ישראל

הדפסה הדפסה

"שני דברים גזר הקב"ה, אחד על ישראל ואחד על משה. אחד על ישראל – בשעה שעשו אותו מעשה… שנאמר 'הרף ממני ואשמידם'; ואחד על משה – בשעה שביקש משה ליכנס לא"י אמר לו הקב"ה 'לא תעבור את הירדן הזה'. ומשה ביקש מן הקב"ה לבטל את שתיהן… ובטלה של הקב"ה ונתקיימה של משה… כיון שבא ליכנס לא"י, התחיל אומר 'אעברה נא ואראה את הארץ הטובה'. אמר לו הקב"ה: משה, כבר בטלת את שלי וקיימתי את שלך – אני אמרתי 'ואשמידם' ואתה אמרת 'סלח נא' ונתקיים שלך – ואף עכשיו מבקש אני לקיים את שלי ולבטל את שלך. אמר לו הקב"ה: משה, אין אתה יודע מה לעשות – אתה רוצה לאחוז את החבל בשני ראשין!… אם 'אעברה נא' אתה מבקש לקיים – בטל 'סלח נא', ואם 'סלח נא' אתה מבקש לקיים – בטל 'אעברה נא'. אמר ריב"ל: כיון ששמע משה רבינו כך, אמר לפניו: רבש"ע! ימות משה ומאה כיוצא בו ולא תנזק צפורנו של אחד מהם". (דברים רבה, כי תבוא ז')

ברגע האחרון לפני מותו, כאשר מושיעם של ישראל ומנהיגם הגדול זוכה להגיע רק עד סיפה של הארץ שאליה שאף להגיע כל ימיו, מעמיד המדרש את משה בפני אותה ברירה אכזרית שליוותה אותו במשך ארבעים שנות מנהיגותו. החל מהרגע בו ביקש ממנו הקב"ה "הרף ממני ואשמידם" והבטיח לו "ואעשה אותך לגוי עצום ורב ממנו"; דרך חטא המרגלים, בו הציע לו הקב"ה "אכנו בדבר ואורשנו, ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו"; ועד לרגעי חייו האחרונים, כאשר הוא צופה על הארץ המובטחת ונדרש לבחור בין "אעברה נא" ובין "סלח נא". דומה כאילו משה ובני ישראל נתונים במטוטלת נצחית, ותקומתו של אחד מהם כרוכה בנפילתו של השני. אך מדוע כך הוא הדבר? מדוע אין יכול משה לזכות להיכנס לארץ מבלי לקיים "ואשמידם"? האמנם נגזר על העם ומנהיגו שלא לראות זה בשמחתו של זה?

זוהי דרכו של מנהיג. משה, בן התמותה היחיד אשר זכה לעלות אל האלוקים ואשר הקב"ה העיד עליו "ותמונת ה' יביט", אינו יכול להיות שותף לגורלו של עמו. משה שואף לשלמות טוטאלית, כזו האפשרית רק בדרגתו, אך העם אינו מסוגל להיות שותף לדרך זו. אפילו בני דור המדבר, שנדדו ארבעים שנה במדבר בין עמוד האש והענן כאשר ה' אלוקיו עמהם והם אינם חסרים דבר – אפילו הם אינם כולם נביאים, וודאי שאינם בדרגתו של משה. גם אם בתקופת הביניים שבין היציאה ממצרים והכניסה לארץ ישראל יכלו משה ובני ישראל להיות שותפים לאותה דרך – הרי שכמצב של קבע, בארץ ישראל, הדבר אינו אפשרי. אם משה נכנס לא"י – הקב"ה מבטל "סלח נא" ובוחר במשה לבדו; אם עם ישראל ממשיך להתקיים – על משה נגזר שיראה את הארץ מרחוק ולא ייכנס אליה. גדולתו של הרועה הנאמן היא בבחירתו הנחרצת: "ימות משה ומאה כיוצא בו ולא תנזק צפורנו של אחד מהם".

(ר' יצחק ברט. נשלח במסגרת "יום יום" של ישיבת הר עציון http://vbm.etzion.org.il/)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • ברכות משה רבינו ביומו האחרון
  • ברכות השבטים וברכת העם
  • ברכות משה רבינו ביומו האחרון
  • "וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בני ישראל לפני מותו" (לג, א)
  • ברכת משה לישראל ולשבטים
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.