ר' אלעזר והמכוער

הדפסה הדפסה

"תנו רבנן: לעולם יהא אדם רך כקנה, ואל יהא קשה כארז. מעשה שבא רבי אלעזר בן ר' שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר. ושמח שמחה גדולה, והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה. נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר. אמר לו: שלום עליך רבי, ולא החזיר לו. אמר לו [ר' אלעזר]: ריקה, כמה מכוער אותו האיש, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך? אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית… היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו, יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו: שלום עליך רבי רבי, מורי מורי. אמר להם: למי אתם קורין 'רבי רבי'? אמרו לו: לזה שמטייל אחריך. אמר להם: אם זה רבי, אל ירבו כמותו בישראל. אמרו לו: מפני מה? אמר להם: כך וכך עשה לי. אמרו לו: אף על פי כן מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא. אמר להם: בשבילכם הריני מוחל לו, ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן. מייד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז". (תענית כ ע"א-כ ע"ב)

מהו המסר של סיפור זה? ברמה הפשוטה ביותר, הסיפור מזהיר אותנו מפני שחצנות ודיבור לא-נאות. מעבר לכך, הוא חושף בפנינו את האפשרות שגדולי חכמינו נפלו לעיתים בדרכי התנהגותם. ואכן, קשה להתעלם מהצורך להשוות סיפור זה לכל האגדות והסיפורים שבהם מתוארים גדולי חכמינו כחסרי פגם ודופי. מעבר לשתי נקודות אלו, ייתכן שיש מסר נוסף הטמון בסיפור.

ה"קרן אורה" מציע משמעות מטאפורית לסיפור. הוא מסב את תשומת הלב לעובדה שהסיפור מתרחש בדיוק כאשר ר' אלעזר חוזר מבית המדרש, וחטאו נובע מיהירות המבוססת על ידע תורני רב. הוא טוען שסיפור זה בא ללמדנו על היחס הראוי בין התורה לבין העולם: תלמיד חכם יכול להתבונן על העולם שמחוץ לבית המדרש כעולם המלא גועל וכיעור. ר' אלעזר בוחר בדרך זו, ולכן מגיע להתבטאותו השלילית. ה"כיעור" שהוא מצביע עליו אינו כיעור אסתטי, אלא כיעור רוחני ומוסרי.

הערה של המהר"ל יכולה לחזק את האמור לעיל. המהר"ל מתייחס למקום "מגדל גדור" המוזכר בסיפור, וטוען שיש לו משמעות סמלית. השם "מגדל גדור" מזכיר מגדלים וגדרות, והוא מסמל הסתכלות מבחוץ ומלמעלה על הסביבה. תלמיד חכם הבוחר בדרכו של ר' אלעזר יוצר קו ברור וחד בין בית המדרש לבין העולם שבחוץ.

כמובן, תלמיד חכם יכול לבחור בדרך אחרת. הוא יכול לראות את העולם החיצוני כמכלול של דברים טובים ורעים, ולהיעזר בתורה כמסננת וכאמצעי לקידוש החוויה האנושית הכוללת. מנקודת מבט זו, האידיאלים והערכים של התורה יכולים לחלחל לכל תחומי החיים, כולל את העבודה, תרבות הפנאי, חיי המשפחה וההשכלה הכללית. ר' אלעזר היה צריך ללמוד לראות את העולם כמלא פוטנציאל, ולא רק כמלא כיעור.

(הרב יצחק בלוי [תרגום: ר' יוסי גרשינסקי]. נשלח במסגרת "יום יום" של ישיבת הר עציון http://vbm.etzion.org.il/

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה

https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.