עניינים על תפילת שחרית של שבת
הטור בסימן רפ"א מביא הסברים למילות התפילה – בברכות קריאת שמע באל אדון על כל המעשים "קרא לשמש ויזרח אור ראה והתקין צורת הלבנה" כשקרא לשמש להאיר וראה שיבואו העולם לטעות אחריו לעובדו אז התקין צורת הלבנה כדי שימנעו מלטעות אחריו כאשר יראו כי הם שנים וצריכה הלבנה לעזור לשמש בלילה להודיע שלא יספיק לעולם השמש לבדו. וי"מ ראה והקטין צורת הלבנה עקב הקטרוג.
בתפילת העמידה "ישמח משה במתנת חלקן" – כשהיו אבותינו במצרים וראה משה כובד השעבוד שהכבידו עליהם ביקש מפרעה שיתן להם יום אחד בשבוע שינוחו בו, ונתנו לו ובחר ביום השביעי וכאשר נצטוו על יום השבת שמח משה שבחר בו וזהו ישמח משה במתנת חלקו, וי"מ שאמר לו הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם ועל כך תקנו ישמח משה באותה מתנה. ב"ישמח משה" יש בו נ"ה תיבות כנגד נ"ה תיבות שיש מ"אך את שבתותי תשמרו" ועד "ויתן אל משה ככלותו" וזהו שתקנו ב"עמדו לפניך על הר סיני" שפרשה ויתן אל משה סמוכה לפרשת שבת.
מנהג הספרדים לומר "אתה הראת לדעת" קודם הוצאת ספר תורה לפי שהנושא הוא קבלת התורה והיא ניתנה בשבת (בשנה שעם ישראל קיבל את התורה, חג שבועות חל בשבת).
מדוע לא מוציאים בשבת רגילה שתי ספרי תורה לקרבנות המוספין "וביום השבת"
הטור בסימן רפ"ג מביא שתי טעמים:
א. בפרשת קורבנות של מוסף של שבת ישנם רק שתי פסוקים (ואין עליה לתורה פחות משתי פסוקים) ואין לקרוא אלא מעינינו של יום.
ב. במסכת תענית כז:- אמר הקב"ה לאברהם תיקנתי להם סדר קרבנות, בזמן שקורין אותם לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני ומוחל אני על כל עונותיהם, ובמוסף שבת אין קרבן לכפר שכולם עולות ולכן לא צריך לקרוא אותם בשבת. ולכן בתפילת מוסף כתוב "רצית קרבנותיה" – למה רצית קרבנותיה לפי שבשאר יום טוב כל הקרבנות הינם חטאות ובשבת כולן עולות(קרבן של ריצוי ולא על חטא).
הבית יוסף מביא טעם נוסף בשם תוס' (מגילה כז.) לפי שצריך להפטיר בכל שבת מעיינו של יום, ואם היינו קוראים בכל שבת במפטיר את קרבנות המוסף של שבת אזי יהיה צריך לקרוא הפטרה באותו עניין ואז יהיו כל ההפטרות זהות בכל השבתות ולכן אין קוראים את קרבנות המוסף.
(נשלח ע"י יעקב חזן)