גאל ישראל

הדפסה הדפסה

תניא בברכות מה: תני חדא העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח ותניא אידך הרי זה מוגנה? לא קשיא הא בבונה ירושלים, הא בשאר ברכות.

רש"י כתב עונה אמן בבונה ירושלים שהיא סוף הברכות וכן בסוף ברכות ק"ש שחרית וערבית.ואחר כל ברכותיו דקתני בבריתא הרי זה משובח אחר גמר כל ברכותיו. ומגונה זה בסוף כל ברכה וברכה.

כתב התוס' (ד"ה הא בבונה) נהגו שלא לענות אמן אלא אחר בונה ירושלים של ברכת המזון.

כתב הרא"ש (בסימן י) שר"ח וה"ג פירשו דלאו דווקא נקט בונה ירושלים אלא ה"ה כל סיום ברכה כעין: ישתבח, וכן יהללוך (בהלל) וכן סוף י"ח ברכות (עושה שלום) וכן אמן אחר גאל ישראל. ואין בזה הפסק כיוון שהוא צריך לאומרו. וכ"כ הטור בסימנים (נא, סו).

וכ"כ רבינו יונה שהטעם מפני שכשאומר אמן בסוף כל הברכות מורה שכבר גמר כל הברכות ואין לומר יותר. אבל כשעונה אמן בסוף כל ברכה וברכה הרי זה בור שמראה בכל פעם ופעם שמסיים וחוזר ואומר אח"כ ברכה אחרת.

הכלבו (סו"ס ה) כתב בשם ה"ר שמעיה שצריך לענות אמן אחר ישתבח מכיוון שברכות פסוקי דזימרה דרבנן וברכות ק"ש דאוריתא (לעשות הבדל ביניהם כמו שעונים אמן אחר בונה ירושלים בברכת המזון). והטעם לאמירת אמן אחר יהללוך (הלל) שהברכות (לפני אחרי ההלל) הם שבח והלל, לכן הברכה האחרונה כאילו סמוכה ותכופה לברכה הראשונה, וכיון שהן כשתי ברכות סמוכות זו לזו עונה בסופן אמן (טעם זה נכון גם לישתבח).

אבל הרמב"ם (הלכות ברכות פ"א ה"יח) כתב שאין עונה אמן אלא אחר שאומר שתי ברכות או יותר בסוף (סמוכות). וא"כ אחר גאל ישראל דשחרית אינו עונה אמן לפי שאין שם אחר ק"ש אלא ברכה אחת בלבד. ויש טעות סופר ברמב"ם (הלכות תפילה פ"ט ה"א ) שכתוב שם "עד שמברך גאל ישראל אמן" וכן מצאתי בספר מדוייק שלא היה כתוב בו אמן (טור בסימן סו).אבל כאשר בסוף אומר ברכה אחת אינו עונה אמן אחריה.

הבית יוסף בסימן נא  מקשה בשם הה"ר לוי בן חביב שהמנהג שלנו לא לפי אף אחת מהדעות:
עונים אמן אחר סיום שמונה עשרה ואחר ישתבח – לא כמו התוס'.
אין עונים אמן אחר ברכת הפירות ולא אחר ברכת התורה – לא כמו רש"י.
עונים אמן אחר ישתבח ואחר יהללוך – לא כמו הרמב"ם.
ולכן נראה לבית יוסף שילוב של שתי פוסקים:כמו הרמב"ם שהגמרא הזכירה בונה ירושלים דווקא כדי שכל ברכה הדומה לה עונים אחריה אמן. דהיינו כשהיו שתי ברכות או שלוש סמוכות. ובשילוב של ההבנה של הטור ברא"ש (שתהיה דומה לבונה ירושלים) שהיו הברכות מדובקות באופן שאינו יכול להפסיק ביניהם, הרי כאילו אמר שתי ברכות סמוכות ויענה עליהם אמן. וזאת גם סברת הטור בסימן נא שכתב "ואחר ישתבח יש לו לענות אמן אפילו על ברכת עצמו כיוון שהוא סיום ברכת לסוף פסוקי דזמרה" (כך פירש הטור את הרא"ש). ולכן אחר ישתבח, ויהללוך ושומר עמו ישראל (בערבית) עונים אמן. אבל אחר גאל ישראל נהגו שלא לענות משום שזה נחשב הפסק בין גאולה לתפילה וגם כמו הזוהר (בית יוסף בסימן סו). וכ"כ השו"ע.

הרמ"א בסימן סו פסק כמו הטור שעונים אמן אחר גאל ישראל אחר הש"ץ, אבל אם התפלל לבד אין עונים אמן (המשנה ברורה בס"ק לג מסביר שמפני שאין מנהגנו לענות אמן אחר עצמו אלא רק אחרי בונה ירושלים כמו התוס' כ"כ הרמ"א בסימן רטו בס' א, וכ"כ ביאור הגר"א בסימן נא בס"ק ג).

(נשלח ע"י יעקב חזן)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • עניינים על תפילת שחרית של שבת
  • עיונים על קריאת שמע
  • סיום תפילת שמורה עשרה - אלהי נצור ועושה שלום - ביאורים והלכות
  • עיונים של תפילת מוסף של שבת
  • ביאורים והסברים קצרים על ברכות שמונה עשרה
  • המקור ל"שיר של יום" לכל אחד מהימים
  • עיונים ופירושים לתפילת מנחה של שבת
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.