"ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח כי אשה כושית לקח"

"ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח כי אשה כושית לקח".

מפרש רש"י – "ותדבר"  אין דיבור אלא לשון קשה, מרים הייתה זו שהחלה לדבר אודות האישה הכושית שלקח משה ופרש ממנה, ומהיכן הייתה יודעת? "רבי נתן אמר מרים הייתה בצד ציפורה בשעה שנאמר 'אלדד ומידד מתנבאים במחנה' כיוון שמעה ציפורה את המקרה אמרה 'אוי לנשותיהן של אלו אם הם נזקקים לנבואה שיהיו פורשים מנשותיהם כדרך שפרש בעלי ממני'".
ומרים ששמעה את השיחה העבירה את תוכנה לאהרן, שהרי אם מרים "קבלה", על כך שמשה מתנהג בגאווה יתרה ופרש מאשתו לצורך נבואה, וכוונתה הייתה לשיפור חיי נישואיהם, שהרי "הרק אך במשה דיבר ה" הלא גם בנו דיבר", ולכאורה כוונת מרים טובה, אזי מדוע נענשה?

משה כלל לא מתערב בנעשה שנאמר "והאיש משה ענו מאוד", בניגוד למעשה אלדד ומידד שאמר "מי יתן כל עם ה' נביאים".
הקב"ה שומר על כבודו של משה "ויאמר אל משה ואל אהרן ואל מרים… אם נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו, לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא פה אל פה אדבר בו". הקב"ה אמר שנכון שאתם הוא מדבר גם כן, אך זה לא "פה אל פה אלא בחלום או בחידות" ולעומת זה הדיבור של הקב"ה עם משה הוא "פה אל פה" ממש כמו במתן תורה.

הקב"ה כועס על מרים ואהרן בכך שהעזו לראות את דרגת נבואתם כדרגת נבואתו של משה וכך הפחיתו מערכו  ופגעו בכבודו, מה שפגע גם בכבוד הקב"ה,שהרי כל הפוגע בחברו כפוגע בשכינה!  לכן "ויחר אף ה' בהם  וילך" ובעקבות כך "והנה מרים מצורעת כשלג".
משה לא נטר טינה וביקש מהקב"ה "אל נא רפא נא לה" אך הקב"ה סרב ואמר "ואביה ירק ירק בפניה הלא תיכלם תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה" שהרי משה היה יושב לפני הקב"ה כתלמיד בפני רבו  "ומדוע לא יראתם לדבר במשה עבדי?"
איך חשבתם לדבר סרה במשה ולחשוד בו בדבר מגונה? משה היה בדרגת נבואה גדולה יותר ולכן הוצרך לפרוש מאשתו, מה שמרים ואהרן לא קיבלו גם אם כוונתם הייתה טובה, אך למרות סליחת משה, הקב"ה לא סלח על פגיעה בכבודו שלו, שכן [הקב"ה]  הוא אביה ,ולכן מרים הוצרכה לשהות שבוע ימים מחוץ למחנה כדי לכפר על כך שפגעה בכבוד השכינה .

עוון לשון הרע, כעוון המתאוננים וחטא המרגלים הוא חמור מאוד עד כדי כך שיש ציווי "זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים"  – מפרש הרמב"ם "מצוות עשה ממש".

אנו רואים עד כמה עלינו להיזהר בדיבורינו, עד כדי כך שאפילו על דבר אמת צריך להיזהר פן נפגע בכבוד חברנו, קל וחומר בדיבור שעלול לקלקל קשר בין איש ואשתו, אמר הקב"ה "כל המספר לשון הרע אין אני והוא יכולים לדור בעולם", מה שגרם לחורבן בית המקדש שנחרב בעוון שנאת חינם .

אנו יכולים  לעלות במעלת הדיבור הטוב, שכן כל דיבור שיוצא מפי הקב"ה קושרים לו שני כתרים וכך אם אנו הולכים בדרכיו וממלאים את פינו בדברי תורה וטהרה, פינו הופך להיות כאחד מכלי השרת במקדש וכך אנו מקרבים את בניינו במהרה ומאירים את חיינו בטהרה כמנורת המקדש שאהרן שהיה אוהב שלום ורודף שלום העלה את נרותיה, שכן כל מילה טובה נרשמת מיד אצל הקב"ה ונברא ממנה מלאך טוב ומי לא רוצה מלאך טוב לצידו וכתר ישירות מה' יתברך כמו במעמד הר סיני?

(נשלח ע"י יצחק מלוך)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • מחויבות והזדהות פנימית
  • נבואת משה
  • ויהי בנסע הארֹן
  • "בהעלתך את הנרות" – עליונות הרוח על החומר
  • "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה'"
  • דרגת נבואת משה - לפרשת בהעלותך
  • חנוכת הנשיאים והמנורה
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.