תיקון עצמו ותיקון האחר

הדפסה הדפסה

בפרשתנו, מתנהל דיון בין הקב"ה למשה, בדבר מינויו של משה למנהיג. בפסוק י', ה' מצווה את משה "בא דבר אל פרעה מלך מצרים, וישלח את בני ישראל מארצו". משה נשלח אל פרעה לשכנע אותו לשחרר את עם ישראל מארץ מצרים.
בפסוק יב' משה מעלה חשש באומרו "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה, ואני ערל שפתים?!".
התגובה של הבורא לא מאחרת לבוא, ובפסוק יג' פונה אל משה ואל אהרן "ויצום אל בני ישראל, ואל פרעה מלך מצרים – להוציא את בני ישראל מארץ מצרים". משה ואהרן נדרשים ללכת לעם ישראל ולפרעה מלך מצרים, בתביעה לשחרר את בני ישראל משעבוד מצרים.
השאלה שמתעוררת בפסוק זה פשוטה – הציווי לפרעה לשחרר את ישראל לגיטימי ומובן; פרעה משעבד את ישראל, ועל כן הוא הכתובת לשחרר ולהוציא אותם לחירות, אבל הציווי לעם ישראל בדרישה לשחרר את ישראל כלל לא מובנת; האם שייך לצוות ולדרוש מהעבד שישחרר את עצמו מהעבדות בה הוא נתון?! הרי השחרור תלוי ברצונו של האדון ולא ברצונו של העבד?
הירושלמי מפרש שהציווי שמופנה לעם ישראל הינו "על שילוח עבדים". הנצי"ב מבאר את דרשת הירושלמי באופן הבא: היות שלא מפורש בפסוק מהו הציווי שמוטל על עם ישראל, הדבר נלמד מהשוואה לציווי שמוטל על פרעה – כשם שפרעה מצטווה בפסוק זה לשחרר עבדים [=עם ישראל] כך עם ישראל מצטווה לשחרר עבדים ולאחר שש שנים שהעבד עבד אצל האדון, האדון מחויב לשחררו בשנה בשביעית. ה'משך חכמה' מחדש, שהציווי של עם ישראל על שחרור עבדים רלוונטי בשבילם, גם במצב הנוכחי שהם בעצמם עבדים לפרעה. הכיצד? ה'משך חכמה' טוען, שלא רק המצריים שיעבדו את עם ישראל, אלא גם שבטים נבחרים – ראובן, שמעון ולוי – שיעבדו את אחיהם משאר השבטים. יש כאן תיאור חברתי מוזר למדי – באותה שעה שעם ישראל סובל מעבדות קשה המוטחת עליהם ע"י המצריים, יהודי משעבד את אחיו.
הציווי המופנה לעם ישראל [ובעיקר לשלשת השבטים; ראובן שמעון ולוי] על פרשת עבדים, מעביר מסר ערכי חד משמעי – רק לאחר עם ישראל ידרוש מעצמו להפסיק את תופעת העבדות, יוכלו מנהיגיו; משה ואהרן, לדרוש מפרעה להפסיק את העבדות של עם ישראל בארצו. "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים" – התיקון העצמי קודם לתיקון האחר. מי שלא מוכיח ומבקר את עצמו, אין לו הצדקה מוסרית להוכיח ולבקר את האחרים. על כך פירושו את הכפילות "הוכח תוכיח את עמיתך" – התוכחה העצמית מהווה תנאי הכרחי לתוכחת האחר.
כאשר הורים או מורים או מנהיגים רוחניים חשים כישלון בחינוכם, מן הראוי שיערכו בדק בית פנימי בתוכם – האם הם לא כשלו בתיקון מידותיהם; האם אותם דרישות שהם מציבים לחניכיהם הם גם מציבים לעצמם.
פעמים רבות, הילדים מהווים ראי למצבם הרוחני של הוריהם. במקום לכעוס על הילדים, ההורים צריכים לבחון את מצבם הרוחני האישי שלהם, ורק לאחר מכן לתבוע תביעות רוחניות וערכיות מילדיהם.

(נשלח ע"י אהרון שטראוס)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • "וידבר ד' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים " (ו, יג)
  • החיבור בין ברית המילה וברית בין הבתרים בדרכו של רש"י (השיעור השלם)
  • "ואיך ישמעני פרעה" – מקצרות רוח לעבודה קשה
  • עוצמתו של משה
  • מכת צפרדע
  • הרהורו של משה רבנו
  • הבחירה בשבט לוי
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.