ושמרתם את המצות? איך שומרים על החרות?

הדפסה הדפסה

בקריאת התורה בחג הפסח הבעל"ט מופיע הפ"ס "ושמרתם את המצות" , ונשאלת השאלה איך אפשר לשמור מצות?  ומה אנחנו בדיוק אמורים לעשות איתם?
בהגדה של פסח אנו קוראים "מצה זו שאנו אוכלים על שום מה.  על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם הקדוש ברוך הוא וגאלם שנאמר ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים, עוגת מצות כי לא חמץ".
המצה היא הכוכבת הגדולה ביציאת מצרים, אך ענייין אכילת המצות תמוה במקצת , שהרי בני ישראל נצטוו לאכול מצות עוד בטרם נכנס חג הפסח! ולפני יציאתם ממצרים, ואח"כ  כאשר הם יצאו ממצרים נצטוו בני ישראל "שבעת ימים תאכל מצות לחם עוני למען תזכור כי בחפזון יצאת ממצרים"

אם המצווה היא למען החיפזון שבגרוש מצרים , מדוע נצטוונו לאכול מצות טרם היציאה בעודנו במצרים? ואיך המצה מתקשרת לענין החרות, שהיא כוכבת לא פחות גדולה מהמצה ולמעשה חלק ממנה?

אמרו חזל אל תקרא מצות אלא מצוות , מכאן למדנו שמצווה הבאה לידך אל תחמיצינה, מה הכוונה "אל תחמיצינה"?
כידוע כאשר אופים  מצות חייבים לעשות זאת במהירות , ואם נמתין מעבר לזמן הנדרש נחמיץ את המצה, כך גם בדיוק  לגבי  קיום מצוות שאנו לעשות בשמחה ובזריזות , כאשר יש לאדם הזדמנות לקיים מצווה זו מתנה ישירות מה' יתברך ולכן כדאי למהר ולא להחמיץ אותה ,כמו שאמרו חזל שכל מצווה שאדם עושה בזריזות השכינה שורה במעשה ידיו " כאשר אין מחמיצין  את המצה כך אין מחמיצין את המצווה" [ מכילתא שמות יב,יז]

עניין שמירת המצות קשור גם לנושא ברית המילה שעליו הצטווו בני ישראל בצאתם ממצרים. דם פסח ודם מילה שקשורים  יחדיו.
נאמר על ברית המילה  שהיתה מסורה על אברהם אבינו" וישכם אברהם בבוקר, מכאן למדנו על מנהג לקיום ברית המילה השכם ככל ניתן בבוקר וכך ללכת בדרכי אבות, דבר זה קשור  בדיוק לענין שמירת המצות? מצוות ושמירת החרות.
המצה כידוע נקראת גם " לחם עוני ", בגלל העובדה שבני ישראל הלכו אחרי אמונתם בקב"ה, מה שמוסיף למצה גם את  השם" מצת אמונה"  מה שמתקשר גם לעניין עקדת יצחק, ולאברהם אבינו  ולברית המילה  [גם מילה בגוף וגם הכוונה למילה בדיבור..].

אך שוב, מה עניין החיפזון ביציאה ממצרים? למה  אי אפשר היה לחכות עוד כמה ימים אם חיכו כל כך הרבה שנים? ולצאת בנחת  ובשלווה?

עניין היציאה בחיפזון , כמה שיותר מהר , הוא חלק בשעבוד מצרים בבני ישראל , ועבודת הפרך שהם העבידו אותם, בין עבודות הפרך היה גם העניין להעביד אותם מבוקר עד ערב ממש מחצות הלילה או עליית השחר  על מנת שלא יוכלו להיות עם נשותיהם וכך לנסות להפריד בין בני זוג ובין משפחות, ברעיונות שונים וחולניים, אך "בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל", כן ממש כמו שקוראים – בזכות הנשים[ וכמובן בזכות הקב"ה !], ונראה הדבר קצת תמוה..[ במחילה מראש מהנשים..]
איך אשה צדיקה ככל שתהיה יכולה לנצח את רעיונותיו החולניים של פרעה ונוגשיו?

וזהו שאמר רב עוירא" בזכות נשים צדקניות שהיו באותו הדור , נגאלו אבותינו ממצרים [סוטה יב,א]

כיון שראו הנשים שאין המצרים  מאשרים לבעליהן לבוא חזרה הביתה ולמעשה מפרידים ביניהם, הם הגיעו אל בעליהן לשדות, והיו יוצאות קודם לחמם מים לבעליהם, והקב"ה היה מזמן להם דגים קטנים בתוך המים, והיו שופתות שתי קדרות, אחת של מים חמים, ואחת של דגים, ומוליכות אותם אליהם לשדה ורוחצות אותם וסכות אותם בשמן שמצאו, ומאכילות אותם בדגים [רמז לפרו ורבו ולנס כד השמן], כאילו אמרה כל אשה לבעלה, בעיני פרעה ושאר מרעיו אתה בן אדם בזוי ושפל שאפשר לבזותו לעיני כולם ולהפריד אותו מבת זוגו, אך בעיני אתה יקר וחשוב, [מובן שגם האשה חשה מושפלת בעצמה לאור נסיונות ההפרדה והסכסוך עם בעלה] ואח"כ כדי לעודד את רוחם ולקיים את מה שפרעה ניסה ולא הצליח, היו  מתגברות ומוכרות מעט מהדגים שמצאו, והיו נוטלות מראות [ מהמראות הצובאות במשכן] והיו מתקשטות ומפתות את בעליהם ואמרות, "אני נאה ממך, והגבר היה עונה, אני נאה ממך , ומתוך כך היו מרגלים עצמם באהבת איש ואשתו והקב"ה היה מברכן היו פרים ורבים.

עניין זה של השפלת בני ישראל בא לידי ביטוי גם ביחס של משה אל פרעה בפ"ס "וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי  לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא מעם פרעה בחי אף" [ פרק יא פ"ס ח] משה דיבר את הדברים  הנ"ל לפרעה מול עבדיו לאחר שהבטיח להם שלא ימתו במכת בכורות  ואולי מהסיבה הפשוטה שלא היה בהם בכור?

אע"פ "חסך" מהם את המכה ולא בגלל צדקותם, אלא לאחר שביזהו פרעה בפניהם ודבר אליו כדברי נבל "אל תוסף ראות פני"  מכאן שצריך גם הוא להתבזות  בפי עבדיו כדין המבייש את חברו  ברבים  שצריך לפייסו בפניהם  ונמצא שהקפיד משה על זה ויצא בחרי אף.

שמנהג המלכים שבאים אליהם פשוטי העם הם אמורים להתשחוות ולחלוק להם כבוד, כאן לאור דברי משה, פרעה  "המלך הכל יכול"  כביכול יחלוק כבוד וישתחווה למשה עצמו וכמובן למלך הכל יכול האמיתי היחיד "מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא"! וזה יקרה בחצי הלילה , שבו יכה ה' את בכורי מצרים.

בהמשך הפרשה מופיע פס' "החודש הזה ראש חודשים  ראשון הוא לחודשי השנה"  ובהמשך לו מופיע הציווי "בעשור לחודש הזה ויקחו איש שה לבית אבות שה לבית" .

מדוע דווקא בחודש ניסן ומה עניין העשירי לחודש  ודווקא בהקשר השה?

"בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל " חודש ניסן הוא ראש לכל החודשים , הוא המובחר מכל החודשים.
בפס' מופיעה  המילה "ראשון"  שהיא כפולה, ונראית מיותרת, אך מפרש אור החיים,  כי החודש הזה ראש לישראל , שלא יהיו עוד עם ישראל שפלים ונבזים, כי החודש הזה יהיה ראש לכל החודשים [ לעניין יציאת מצרים], ועוד שזו המצווה הראשונה שנצטוו ישראל, לקדש את הזמן, ובהמשך לכל לקדש את עצמם, כי השה משול לחיים החומריים שלהם סגדו המצרים ואת זה נצטוו ישראל לשחוט, וזוהי החרות!
החרות היא בכך שאתה מקדש את הזמן שלך ולא כמו בשעבוד מצרים שבני  ישראל היו תלויים במיצרים ולא היה להם זמן בכלל להתעסק במצוות עד כדי כך שאפילו לשמוע למשה שבא לבשר להם על הגאולה הם לא יכלו!

לבני ישראל ניתנו מצוות דם הפסח גם מצוות מילה  ומבאר  הכלי יקר שתפקיד דם פסח ומריחת דמו על משקוף הבית היתה לבטל את המאמינים במזל טלה, ודם מילה לפי שנאמר "כל ערל לא יאכל בו" ,שכן לבני ישראל נדרשו מצוות אלו כדי למשוך ידם מכל מה שמסמלים המיצרים ואמונתם ועוד כי בני ישראל היו זקוקים למצוות אלה על מנת להגאל, וזה די מפליא כי ידוע הרי שבני ישראל נגאלו אודות לכל שלא שינו לשונם ושמם והיו גדורים מעריות ,אם כן למה ניתנו להם מצוות אלה?" אלא שהמצוות שבני ישראל התעסקו בהם היו בבחינת "שב ואל תעשה" והם היו זקוקים למצוות "תכלס" להתעסק בהם ועוד שבמריחת דמו של השה על משקוף הבית ,היתה  דרושה כפירה בכל המוסכמות המצריות ולכן ציווה עליהם את דם פסח ודם מילה כי "מצווה מגנא ומצילה", שבזמן שהם התעסקו במצוות הנ"ל הקב"ה היכה בבכורי מצרים ואודות לכך שבני ישראל עסקו במצוות ה" יתברך ובמקביל לכך קידשו את עצמם הם גם קידשו את שמו הגדול לעיני כל מצרים!

ועוד מבואר , שנסמך פס' זה לעניין קרבן פסח , בגלל שלפי אמונת מצרים הטלה רועה לכל המציאות, כיוון שכך תועבת מצרים כל רועה צאן, ועל כן ציווה ה" יתברך לשחוט את השה לעיני המצרים לפי שמזל טלה הוא גם ראש לכל המזלות וכך ע"י שחיטת אלהי מצרים בעשור חודש, שאז חל עשירי לחודש בשבת ולכן נקראת שבת זו "שבת הגדול"  מפני גודל הנס שלא פגעו בהם המצרים והיו שיניהם קהות.

מכאן אנו למדים איך שומרים על המצה וגם על החרות, שנאמר "דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירות בין מגדול ובין הים לפני בעל צפון" , "בעל צפון" היה אליל המצרים שהיו עובדים לו והיה נחשב לראש האלים בדומה לשה, בני ישראל נצטוו לחזור אחורה ולחנות בדיוק לפני אליל המצרים  בפי החירות שהיה שני שסלעים והגיא ביניהם היה כדוגמת פה , שנלחם עם הים לפי אמונת מצרים, ובכך שפרעה חשב שהם טעו והם חזרה בידיו הוא הביא על עצמו את מפלתו כמידה נגד מידה, שהרי גזירת פרעה היתה "כל הבן הילוד היאורה השליכו"  ובמים פרעה עצמו לקה, וכך בני ישראל הראו את אמונתם בקב"ה שנאמר "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שהרי פרעה ציווה על בני ישראל לצאת מיד ממצרים, ובני ישראל היו כידוע עסוקים בלילה במצוות קרבן פסח בזמן מפלת המצרים, שאמרו בני ישראל לא נצא כגנבים בלילה אלא לאור היום בגבורה ובשמחה, וגם הקב"ה בעצמו רצה בכך ועוד  שעשו להם דגל ונס להתנוסס והיו יוצאים בשמחה ובשירים כדמות הנגאלים מעבדות לחרות ולא כעבדים שעתידים לחזור לעבדותם.

ויש כאן משהו תמוה במקצת, הרי כל עניין יציאת מצרים היתה בחיפזון, כמו שציינו לעיל , שלא להחמיץ את המצה, אם כן לשם מה החיפזון אם בני ישראל חיכו לאור היום לצאת ביד רמה, לעיני כולם ולא בפחד ממי שמאים עליך שיפגע בך או בחברך אם לא תעשה רצונו!

ידוע המצב שאדם מתלהב ממשהו ונחפז לעשותו מיד ובחשק גדול, ואחרי זמן מה מתקררת ההתלהבות שהיתה, את זה בדיוק הקב"ה מנע אודות לציווי "ושמרתם את המצות"? את החרות ,הקב"ה ציווה על ישראל למהר ולצאת כדי שלא יחשבו לחזור חלילה לשעבוד מצרים "הנוח" לכאורה בזה שאתה יודע מה אתה עושה ולא צריך לחפש ולדאוג לחייך [ מעיין חופש כפוי..]

יציאת מצרים גם לוותה בחשש של החמצת השעה, כידוע בני ישראל היו שקועים בעבודה זרה  בארבעים ותשע שערי טומאה ואם היו מגיעים חלילה לשער החמישים לא היו יכולים להגאל.
בכדי לא להחמיץ את השעה – "את המצה" – נצטוו בני ישראל לפני יציאת מצרים בחיפזון שהיסוד שלו לא להגיע להטמעות, שוב חלילה בתועבת מצרים, לכך גם נועדו שחיטת השה אליל המצרים ומריחת דמו על משקוף הבית, כדי  להשפיל את  את מי שניסה לקלקל את בניית ביתם ואת חייהם של בני ישראל ובעצם מעשה זה שבני ישראל קיבלו על עצמם ללא פחד ומורא באמונה בה' יתברך הם זכו   לקדש את שמו ואת שמם שהמצרים  ניסו  לחלל!

כדי להגיע לכל זה דרושה ענווה, ממש כמו המצה שהיא שטוחה וישרה ללא תפיחה חלילה, בנגוד לשאור שמשול ליצר הרע  שכן עלינו להמנע ממנו בפסח בכל מחיר "לא יראה לך שאור בכל גבולך", וכך גם להתגבר על היצר הרע שמנסה למנוע מאיתנו את הקרבה לה' יתברך ע"י החמצת המצה והשעה חלילה. מידה זו דרושה  לישראל כדי להקשיב לקב"ה ולתורתו , עם שיש לו גאווה לא יכול להיות עבד לקב"ה.

המרכיב השני שדרושה לעם ישראל הוא בדיוק מה שהיה תמוה בעינינו  – "החיפזון" – כנאמר "זריזים מקדימים למצוות".
הזריזות בקיום המצוות ומניעת ההתקררות בקיום המצוות, מה שמתקשר גם למצוות המילה שהם נצטוו לקיים בטרם צאתם [דם פסח  ודם מילה]. "וישכם אברהם בוקר" , נאמר על זריזות אברהם אבינו לקיים את ציווי ה' על עקדת יצחק שקשורה עמוקות גם ליציאת מצרים, שמפרש המדרש שקרבן פסח היה זכר לעקדת יצחק וכשם שנפדה יצחק בשה כך גם ישראל וזה אודות לזריזותם בקיום מצוות ה' יתברך  בדיוק מול עייני משעבדיהם, כמו גבורת הנשים עם בעליהם בתחילת המאמר "בזכות נשים צדקניות" , שלא חששו מאיומי פרעה ועשו הכל כדי לשמור על קדושת המשפחה, כך אנו צריכים "לשמור את המצות", ולזכור את חסדו הגדול של ה" יתברך כשגאל אותנו מעבדות לחרות ומשעבוד לגאולה על מנת שנעבוד אותו עבדה תמה, בקדושה ובהתלהבות , ללא חשש ומורא ממי שלא בדיוק חושב כמוך "אל יבוש  מן המלעיגים, ולפעול כנשים הצדקניות והגיבורות שבנו בית בישראל, וכך גרמו להמשכיות עמנו היקר, והכל בקדושה, צניעות וחכמה , וכך בעקבותם בני ישראל ואנו שמצווים ללכת בדרך זו  ולזכרה וכך נשמור על חרותנו בקיום המצוות בזריזות ונקדש את זמננו, כמו בני ישראל שנצטוו על לקיחת קרבן פסח בעשירי לחודש ושחיטתו ב יד ניסן, וכמובן על שמירת המצה מלהחמיץ וכך להתגבר על היצר – שאור הרע , וכך בני ישראל קידשו את הזמן שהמצרים גזלו מהם!
וכמו חתן וכלה שקובעים תאריך לחתונתם [בקדושה ובטהרה הנדרשת ,ועוד שכידוע חתן וכלה נמחלים עוונותיהם] תאריך שמהווה זמן מקודש לבניית ביתם בישראל ולהתחלה חדשה בארץ בדומה להתחלה החדשה של בני ישראל ביציאתם לדרך ארצה, עוד שעשירי לחודש כדוגמת "מנין" שנדרש לקיום תפילה ומצוות בצוותא ,וכך נזכה לקדש את שמנו ואת שמו של מלך מלכי המלכים   ונאמר לפניו שירה חדשה על גאולתנו ועל פדות נפשנו  , חג פסח כשר ושמח!!

(נשלח ע"י יצחק מלוך)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • האם צריך לאכול מצות?
  • על ההבדל בין "בל ייראה" ו"בל יימצא"
  • פסח כיום העצמאות
  • הכנה לליל הסדר
  • פרשת תזריע - בדמייך חיי
  • אופי קרבן פסח
  • חמץ ומצה בעולם הקורבנות
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.