תפילת שמונה עשרה – הסבר לסדר הברכות

הדפסה הדפסה

במסכת מגילה יז: ת"ר מנין שאומרים אבות שנאמר "הבו לה' בני אלים" ( תהלים כט,א) (פרש"י הבו לה', הזכירו לפניו את אילי הארץ שהם האבות), ומניין שאומרים גבורות שנאמר (באותו פסוק) "הבו לה' כבוד ועוז", ומניין שאומרים קדושות שנאמר (בפסוק ב') "הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קדש", ומה ראו לומר בינה אחר קדושה שנאמר "והקדישו את קדוש יעקב ואת אלוהי ישראל יעריצו"( ישעיה כט,כג) וסמיך ליה "וידעו תועי רוח בינה". ומה ראו לומר תשובה [גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד] אחר בינה דכתיב "ולבבו יבין ושב ורפא לו"(ישעיה ו,י), סליחה אחר תשובה דכתיב "וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלוהינו כי ירבה לסלוח" (ישעיה נה,ז).

גאולה בשביעית- אמר רבא מתוך שעתידין ישראל ליגאל בשביעית לפיכך קבעוה בשביעית, ואמר מר בשישית קולות בשביעית מלחמות במוצאי שביעית בן דוד בא? מלחמות נמי אתחלתא דגאולה [למרות שגם קיבוץ גלויות ובנין ירושלים וצמח דוד יש לכל אחת ואחת ברכה בפני עצמה והם קשורות לגאולה, קבעו את גאל ישראל להיות ברכה שביעית כיון ששם גאולה עליה ( בית יוסף בס' קטו)] היא.

רפואה בשמינית- אמר רבי אחא מתוך שנתנה מילה בשמינית שצריכה רפואה לפיכך קבעוה בשמינית.

השנים בתשיעי- אמר רבי אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים דכתיב "שבור זרוע רשע"(תהלים י, טו) [פרש"י ממאי דבמפקיעי השערים כתיב? דכתיב בההיא פרשתא יארב במסתר כאריה בסוכו יארוב לחטוף עני.וכי הליסטים אורב את העני ?! הלוא את העשיר הוא אורב אלא במפקיעי שערים הכתוב מדבר שרוב דעתם לעניים הוא וקא בעי דוד רחמי עלה. דמלתא שבור זרוע רשע ותן שובע בעולם ובכך זרועו שבור] ודוד אמרה בתשיעי ( פרש"י הפסוק נמצא בפרק התשיעי כאשר מחברים את שני הפרקים הראשונים מכיוון ש"אשרי האיש" ו"למה רגשו גויים" הם פרשה אחת).

קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים- דכתיב "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרוב לבוא"(יחזקאל לו,ח) וכיוון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים שנאמר "ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך"(ישעיה א,כה) וכתיב "אשיבה שופטיך כבראשונה" (ישעיה א,כו), וכיון שנעשה דין מן הרשעים כלו הפושעים וכולל זדים עימהם שנאמר ושבר פושעים וחטאים יחדיו (יכלו)" (ישעיה א,כח), וכיון שכלו הפושעים מתרוממת קרן צדיקים דכתיב "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיקים" (תהלים עה,יא) וכולל גירי הצדק עם הצדיקים שנאמר "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" (ויקרא יט,לב) וסמיך ליה "וכי יגור אתכם גר", והיכן מתרוממת קרנם? בירושלים שנאמר "שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך" (תהלים קכב,ו), וכיון שנבנית ירושלים בא דוד שנאמר "ואחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלוהיהם ואת דוד מלכם" (הושע ג,ה), וכיון שבא דוד באתה תפלה שנאמר "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי" (ישעיה נו,ז), וכיון שבאת תפלה באת עבודה שנאמר עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי", וכיון שבאת עבודה באתה תודה שנאמר "זובח תודה יכבדני" ( תהלים נ,כג). ומה ראו לומר ברכת כוהנים אחר הודאה דכתיב "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים" ( ויקרא ט,כב) (מעשות = אחרי העשייה), ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כוהנים? דכתיב "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" ( במדבר ו,כז) ברכה דהקב"ה שלום שנאמר "ה' יברך את עמו בשלום" ( תהלים כט ,יא).

 

האם סדר הברכות מעכב? – איתא בגמרא בברכות לד. אמר רב הונא טעם בשלש ראשונות חוזר לראש, באמצעיות חוזר לאתה חונן, בשלש אחרונות חוזר לרצה. ורב אסי אמר אמצעיות אין להם סדר.והלכתא כוותיה.

רש"י פירש אין להם סדר- שאם דילג ברכה אחת ואח"כ נזכר קודם שהגיע לרצה אומרה במקום שנזכר. ורשב"ם פירש ודאי צריך לומר כל שמונה עשרה ברכות על הסדר שתקנום, שהרי כולם הסמיכום על המקראות, אלא לעניין זה אין להם סדר שאם דילג או טעה באחת מהם אין צריך לחזור לאתה חונן כמו בראשונות, שבהם בכל מקום שטועה בהן צריך לחזור לראש, אלא יחזור לראש הברכה שטעה בה או דילג ומשם ואילך יאמר על הסדר.

כתב הבית יוסף בס' קיט שרוב הפוסקים פסקו כרב אסי כפרוש הרשב"ם. המגן אברהם בס"ק ה' הוסיף שבמזיד צריך לחזור לתחילת י"ח.

העמידה מחולקת לפתיחה, אמצע וסוף ולכל חלק דין שונה: אמר רב יהודה אל ישאל אדם צרכיו, לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות. אמר רבי חנינא שלש ראשונות למה הן דומות לעבד שמסדר שבח לפני רבו. אמצעיות למה הן דומות לעבד שמבקש פרס מרבו. אחרונות למה הן דומות לעבד שקבל פרס מרבו שמשבחו והולך לו ( ברכות לד.).

הרשב"א מסביר בשם רבנו האי ששלוש אחרונות הן עצמם שאלת צרכי רבים נינהו (המברך עמו ישראל בשלום). ומיהו אעפ"כ שלוש ראשונות לשבח הם אמורות ואין בהם מקום תביעת צורך, לא ליחיד ולא לציבור, ולכן לא אומרים זכרנו לחיים באבות ועוד. וכ"כ בה"ג. ויש מן הגאונים שהתירו בשלוש הראשונות לבקש צרכי ציבור. וכן ודאי נראה, כי מה שונה יעלה ויבוא בעבודה שמותר בשלוש אחרונות מ"וזכרינו לחיים" במגן אברהם.

ור"י, ר"ח והרא"ש הסבירו שדווקא צרכי יחיד אין לשאול בהם אבל צרכי ציבור שרי ( לא חילק בין שלוש ראשונות לאחרונות) דהא כולהו אחרונות צרכי רבים נינהו. ועם מה שהעבד מסדר שבחו של רבו יכול לשאול צרכי ציבור שזה שבח וכבוד לרב ( של העבד) שרבים צריכין לו, ומטעם זה נהגו לומר קרובץ [הבית יוסף בס' סח כתב שקרוב"ץ הם ראשי תיבות קול רנה וישועה באוהלי צדיקים. אבל התשבי חולק ומביא הראיה המרא"ש בפרק אין עומדין שכתב קרבוץ ולכן זה לא ר"ת, וכתב שהמילה הנכונה היא קרובות שנשתבשה מלשון צרפתים שאינם מבדילין בין צ' לת' רפויה, ונקראו קרובות לפי שמקריבים אותן אל התפילה. ומור וקציעה הסכים לדבריו אלא שנראה מדבריו שהוא מעניין הקרבה וקרבן שהש"ץ היו עושין אותן הוספות קרבן נדבה משלהם. ועיין מעדני יו"ט על הרא"ש ( פרק אין עומדין ס' כא אות א).] בשלוש ראשונות וכן תיקן רבי אליעזר הקליר שהיה מארץ ישראל מקרית ספר ובימיו היו מקדשים ע"פ הראייה ( ויש אומרים שהיה תנא כדאמרינן בפסיקתא דרב כהנא- פסקא כז א). וכן כתב הר"ן בראש השנה ( ח: ד"ה סדר) בשם הרי"ץ בן גיאת דצרכי רבים שרי ומפני כך נהגו בראש השנה לומר זכרנו ומי כמוך ובחנוכה ופורים כן עשה עמנו נסים ופלא ( בקשה). וכ"כ בהגהות מימוניות פ"ו ( תפילה אות ג). הבית יוסף התיר לומר זכרנו ומי כמוך ( לא כמו בעל הלכות גדולות) וכתב שהמנהג הנכון שלא לומר קרובץ בשלוש ראשונות. ודרכי משה כתב על זה שאין המנהג כדבריו.

(נשלח ע"י יעקב ח)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • עניינים על תפילת שחרית של שבת
  • ביאורים על הקדיש
  • שלום עליכם...
  • הסברים, הלכות וביאורים בנוגע לחזרת הש"ץ
  • על הוידוי ועל תפילות ערב יום כיפור
  • עיונים על קריאת שמע
  • התפילה - בקשת צרכים או עמידה לפני ה'?
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.