"מקץ שנתיים"– מה הקשר לחנוכה?

הדפסה הדפסה

עומדים אנו בפרשת מקץ שנקראת כמעט בדרך קבע בחג החנוכה.
נראה על פניו שאין כל איזכור לחג החנוכה על כל משמעויותיו בפרשה, אך בתוך הפסוקים, בין המילים מסתתר קשר עמוק לחנוכה.

הפרשה מתחילה במילים "ויהי מקץ שנתיים ימים", המילה ויהי מסמלת צער וכאב בדומה למצב עם ישראל במלחמתו עם היוונים.
המצב משתנה [אמנם באיטיות אבל בדרך לשינוי לטובה] "מקץ שנתיים ימים" , לפי הרב יהושע בועז לבית ברוך[ ממגורשי ספרד] באותיות המילה שנתיים מסתתרות ראשי התיבות " שמאל,נרות תדליק, ימין,מזוזה ויש עוד פירוש שאולי זה חידוש … שמונה , נרות תדליק ימים , מילה .
כמו כן גם בעניין חלומות פרעה על הפרות הרזות ,השמנות והשיבולים , יש קשר מדהים שגם מתקשר לשנת השמיטה [שנה שביעית..] בה אנו עומדים.

כידוע בחנוכה אנו חוגגים את נצחון המעטים על הרבים , את נצחון כד השמן , ואת נצחון תורת ישראל את כל מה שנוגד אותה, וזה בדיוק מה שקרה עם חלומות פרעה , השיבולים והפרות , וכל סיפור שיעבוד מצרים.
ממלכת מצרים לא היתה מסוגלת לראות חלשים מנצחים רבים , מצב שבו הפרות החלשות בולעות את השמנות ובדומה גם בחלום השיבולים ,שהרי דבר זה, גם אם היה קורה במציאות היה בגדר דבר שמעל הטבע , נס , בדומה לנס החנוכה.
החלומות ופירושם למלך מצרים הם ההפך הגמור ! מפירושם לפי תורת ישראל והיהדות , שמאמינה בקב"ה ובאמונה שבנצחון המעטים על הרבים , כסיפור יציאת מצרים שהתרחש בזכות אמונת ישראל בקב"ה [ גם אם בקושי בהתחלה] וכמובן בעזרתו של ה" יתברך , שכן אדם שמאמין בקב"ה יכול להאמין במציאות שבה החלש מנצח את החזק , שהרי אז כל הכוחות מעורבים בניצחנו של הקב"ה ,רק מי שחי באחדות כזו עם ה" יתברך , שמביא גם את הצרות וגם את הישועות , יכול לפתור את חלום פרעה ולראות את השלמות ואת התיקון שבקלקול.

בספר "עולת ראיה" של הרב קוק נשאלת השאלה למה אנו מברכים "להדליק נר של חנוכה" , ולא להדליק נרות חנוכה"?
נכון שניתן לומר שאנו מצווים לברך כך בגלל שאנו מוסיפים נר אחד כל יום , אך ניתן גם לפרש שלמרות שאנו מדליקים יותר מנר אחד אנו צריכים לראות את את האחדות שהנרות הללו מסמלים כך שבעצם הדלקת הנרות אנו מציינים את הנס הגדול שעשה לנו הקב"ה והספקת השמן לשמונה ימים ומעל לכל את הניצחון במלחמה, וכמובן נצחון המעטים על הרבים ,ורק אדם בעל אמונה בקב"ה[ כמו שציינו לעייל ] יכול ברגעי משבר וקשיים [ לא עלינו] להמשיך ולהלחם גם אם הוא מול רבים, שכן באותו זמן ה" יתברך לצידו שכן , אין עוולה ואי צדק לפניו יתברך.
בתחילת המאמר הזכרנו את עניין "שנתיים ימים" , מה זה בדיוק משנה לנו אחרי כמה שנים פרעה חלם חלום על הפרות הרזות השיבולים, ונראה שיש עוד הסבר לעניין.

יוסף הושם בבור עשר שנים ,אך נתוספו לו שנתיים בגלל שהוא ביקש משר המשקים "זכרתני והזכרתני".מה רע עשה יוסף שביקש את עזרתו?
ולכאורה יש כאן דבר והפוכו, הלא יוסף היה בין אלה שנאמר עליו "אשרי הגבר אשר שם ב ה" מבטחו," ושוב , מה בדיוק חטאו ? הלא אדם צריך לעשות כל מה שהוא יכול בשעה שהוא בצרה , ואם כן השתדלות זו רצויה היא , מה פשר החטא של המילים "זכרתני והזכרתני" ?

ה"בית יוסף" מפרש שישנה השתדלות שונה בכל אדם ואדם , ואכן "התירה התורה את ההשתדלות לאדם" , כנאמר" וברכתיך בכל אשר תעשה". כל מי שיכול לבטוח ב ה" במעט מלאכה ועושה יותר מהנדרש נקרא חוטא במידת הביטחון בה" יתברך.
ולהפך מי שביטחונו קטן ,ונוסף על כך ,אדם שמרבה על השתדלותו יותר מהנדרש , מן השמיים יוסיפו לו על השתדלותו יותר מהנדרש כדי שיבטח בבשר ודם , הדרך אותה בחר לעצמו.
יוסף כידוע היה מלא בטחון ב ה", לכן הוא חטא בזמן שהוא ביקש" זכרתני והזכרתני". יוסף נושע מכלאו רק לאחר שנתיים בזכות זה שפרעה לא היה מרוצה מפתרון חלומותיו ע"י עבדיו, ואם כן מדוע שיפנה דווקא ליוסף ? ולמה יוסף השתחרר מכלאו בזכות חלומותיו של מלך גוי??

יוסף לא היה גאוותן ,אלא אמר לפרעה שהוא יקבל את תשובותיו לחלומותיו בזכות הקב"ה " בלעדי ה", יענה את שלום פרעה" , כלומר יוסף ביטל עצמו והראה שהוא סומך על הקב"ה בלבד , בזכות זה הוא נושע ועלה לגדולה , כיוון שפרעה ראה שהוא ישר וחכם וסומך על מלך העולם[למרות שפרעה לא הכיר בקב"ה במהלך מכות מצריים, או לפחות התנהג ככה] , לכן העדיף לתת לו את תפקיד משנה המלך , מכאן ניתן לראות את חשיבות הביטחון ב ה" וההליכה בדרך התורה, היושר והתמימות כנאמר" כי היא חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעו את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה" ובתוך כך יתקדש שם ה" יתברך לעיני העמים [דהיינו גם פרעה].

במאמר אנו מציינים את עניין החלומות ואת עניין המספר "שבע" וקצת תמוה מה קשור עניין הפרות והשבולים שוב, לחנוכה?
בחלום השיבולים נאמר," והנה שבע שיבולים עולות בקנה אחד בריאות וטובות" , מפרש בעל הטורים "שבע.. בקנה אחד סימן לשובע, השובע והשפע משולים לאור כדוגמת נרות חנוכה" והמספר שבע.
בתחילת המאמר ציינו גם את ראשי התיבות של המילה "שנתיים" שמתקשרות בדיוק לעניין חנוכה, הצלתו של יוסף היתה כעבור שנתיים ,ברגע שהוא בטח באופן מלא בקב"ה , הוא קיבל את תפקיד חייו שגם עזר להצלת משפחתו מהרעב ולאיחודם בזמן פגישתו עם אחיו, אביו וכל הטוב והאור שהם זכו לו.
מלחמת החשמונאים ביוונים היתה על הגדרת האדם כיהודי מאמין בקב"ה ,שכן היא היתה מלחמה לא הגיונית , [ בדומה לחוסר ההגיון בחלום הפרות והשיבולים הרזות שבלעו את המלאות ..]

ראשי התיבות של המילה "שנתיים" גם מציינות את עניין ברית המילה שבני ישראל קיימו במצרים בזמן שלטון יוסף ,שהתנה את חלוקת המזון בקיום ברית המילה, מה שהופסק לאחר מותו ,בדומה לגזירת אנטיוכוס על אי קיום ברית מילה , ומה שחודש בזמן יציאת ישראל ממצרים בה הקב"ה ציווה למשה למול את בני ישראל , מה שנעשה מול המצרים , ללא מורא או פחד ממה שיעשו להם או מה יגידו. כיוון שאין לאף אחד זכות למנוע קיום מצווה כזו או אחרת [בכל אמתלה שתהיה ..], וכל המונע זאת , מתעסק ישירות עם ה", יתברך [ פרעה, אנטיוכוס…]

ברית המילה נעשית ביום השמיני בדומה לשמונה נרות חנוכה , ואפשר לשאול למה לא ביום השביעי?? כדוגמת יום שבת , שנת שמיטה בה אנו נמצאים בעיצומה… וכדוגמת שבע השיבולים בקנה אחד?
רבי שניאור זלמן מלאדי מסביר שהמספר שבע מסמל את הטבע, הנורמה, ואילו המספר שמונה מציין את מה שמעל הטבע, מקור הנס וההעל טבעי , ברית המילה מקשרת את האדם עם הקב"ה בברית אין סופית בדיוק כמו שהוא אין סופי ומן הסתם ,מעל הטבע" אך גם בתוכו ממש.. [תקצר היריעה מלהסביר]

כך גם פרשת מקץ קשורה עמוקות לחנוכה , אודות לאומץ והבטחון שיוסף אזר מול המיצרים ועימו גם בני ישראל כדי לקיים את מצוות ה", יתברך ולהלחם עליהם גם אם יש מלעיגים מסביב "אל יבוש מן המלעיגים"… בתוך הגויים שהם לא סביבה אוהדת במיוחד.. בדיוק כמו החשמונאים במלחמתם ביוונים, כך גם אנו מציינים בימים אלו את חג החנוכה הבא עלינו לטובה בהדלקת נרות בימין הדלת ומזוזה בשמאלה , כדי לקיים פרסומי ניסא, ולציין את הנס שנעשה לנו בחסדי ה" יתברך שעזר, ועוזר לנו להתגבר על אויבינו ולהביס את מי שניסע ,ומנסה למנוע מאתנו מלקיים את מצוותיו יתברך וזאת בנוסף על הדלקת נר חנוכה שמשול כמצויין לעייל לאור ולשפע, גם את בריתנו עימו לעד ע"י ברית המילה,שגם קשורה עם האור , מנהג שרווח בקהילות מסוימות הוא להדליק נרות בזמן הברית שנאמר "ליהודים היתה אורה שמחה וששון" וששון משול לברית ,כיון שזו בדיוק המהות של הקשר שלנו כיהודים עם הקב"ה , דבר שכרוך לפעמים בנקיטת דברים לא "הגיונים" כמלחמת החשמונאים, עניין יוסף במצרים ,ויציאת מצרים עצמה , כל כנאמר לעיל היה מעל הטבע ,מה שמתקשר כמו שהזכרנו למספר שמונה כדוגמת שמונת נרות חנוכה אותם מחוייבים כל איש ואישה להדליק גם אם רק הוא בעצמו רואה אותם…

בהדלקה זו האדם מסמל את הגדרתו כיהודי שבוטח בה' גם במצבים לא טבעיים מה שמתקשר לחלומות על שבע הפרות הרזות והשיבולים הדקות וגם לשנת השמיטה בה אנו מצויים בעיצומה , ואם ישמע מישהו ששנה שלמה אדם לא עובד את אדמתו הוא בלשון המעטה , יתפלא … אלא שאנו ,מעל הטבע, ותפקידנו להראות את בטחוננו בקב"ה בימי חנוכה אלו ובמיוחד בשנת שמיטה זו בה הוא קרוב אלינו יותר מבכל שנה , שהוא יזון אותנו וידאג לנו כנאמר, "והריקותי לכם ברכה עד בלי די" ומתוך כך נחוג את חג החנוכה הבעל"ט בשמחה ואור ונודה לו על ניסיו שבכל יום עמנו תמיד ונזכה להמשך שנת שמיטה קדושה מבורכת מוארת וטהורה כנרות חנוכה המאירים , גם אם באור חלש אך"מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך" – חנוכה שמח וחורף טוב!

(נשלח ע"י יצחק מלוך)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • הדלקת הנרות במקדש
  • מה שהגיד לפרעה ומה שהראה לו
  • ההבדל שבין יין לשמן
  • "כי נשני אלוקים" – מסליחת העבר להפריית העתיד
  • "ועל הישנות החלום" – חופש הבחירה בפתרון
  • האור שביאור
  • להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.