טיטוס הרשע – וסודה של המנורה
כשנגזרה גזירת החורבן על בית המקדש
זעו כל פמליה של מעלה ברעש גדול
ובחרדה גדולה
ספקו כפיים ובקשו עליהם :
על הארון והמנורה
ששניהם אורו של עולם.
ואי אפשר לו לעולם בלא אורם.
מיד קם שרו שלעשיו והרים קולו
קבל מרה על בניו שנפסלו
מלשאת הם-בו באור
וביקש את יומם בזה העולם
להאירו הפעם באורם שלהם.
שאמר תורה אורה ניתנה בידיהם
של בני יעקב
ומנורה ניתנה לעומתה כאספקלריה
שתוליך ותאיר מאורה של תורתם
בכל העולם
והם בני יעקב אף ניצטוו להיותם
אור לבניי – אור לגויים
והמה כיזבו בחזונם
לא דין הוא שהמנורה תופקד עתה בידי בניי
שיאירו בה הם את העולם באורם שלהם.
וכך יצא הקול ונחתמה הגזירה
ארונה של תורה שהשליכוהו בניו של יעקב
מאוחרי גבם, נטמן עמוק עמוק במקומו
כאומר להם לישראל תורה שניתנה בידכם
שקועה עתה אלף מילין עמוק עמוק באדמה
ואין לכם אלא שנות אלפיים לחפור בבארה
ולהוציא אורה המלא לאור עולם
והמנורה ניתנה כפיקדון
בידו של אותו הרשע טיטוס
להוליכה לשערו של עולם – רומא.
ולנסות להאיר בה את העולם
שלא באורם של ישראל.
ונבל זה כסבו אף לא ביקש ולא התיימר
להאיר בה באורו הטמא
אלא גנזה מיד בבית גנזיו.
ולא עוד שלא נתקררה דעתו
עד אם חקקה על שער ניצחונו כאומר
ראו כוחי ועוצם ידי וראו ערוותם של אלה
שהתיימרו הם להאיר בה אורו של עולם
ועתה נכזבה תוחלתם
והיא המנורה שקועה עתה בעפר
ומצבתה אך מצבת אבן
לדראון עולם.
ועתה לאחר שנות אלפיים:
אורה של תורה ממתין לאורו החדש
שיאיר את כל העולם באור חדש
ובניו של יעקב שקועים עמוק עמוק
בבואת עצמם
שקועים באותה האנוכיות
של האור הישן והחיוור
שאין בו עדיין משום
בשורה חדשה לעולם
וכך המנורה מייחלת לשעתה
לשמש אספקלריה לאור החדש
להאיר סוף סוף את העולם
באור של גאולה.
המנורה בשבעת הקנים מסמלת את הבריאה כולה על כל בניה בני האדם באשר הם.
ולכן נעשתה כמקשה אחת תוך דגש
כי כולה זהב.
כי כך נבראה הבריאה לכתחילה.
אלא שהבריאה הלכה והתעמעמה הלכה והתקלקלה.
ולכן המנורה שבמקדשנו היא סמל תקווה לאנושות כולה.
היא המסמלת את האור האלוקי הגלום בתורתינו הקדושה
ואשר אמורים אנו להעבירו גם לכל הגויים בבחינת : "אור לגויים".
כאור זורח לכל האדם באשר הוא אדם.
ולכן אתם עדיין חיים בבועה אנוכית שעם ישראל הוא חזות הכל ואור ה' נועד אך לו ולדלת אמותיו.
מי שלא רואה את המנורה מפריזמה כללית זו לעולם גם לא ישיג בכל מכמניה של התורה הקדושה .
לא לחינם ההיסטוריה ההשגחתית האלוקית גילגלה כך שדווקא המנורה תוטבע בסוף על שער "הניצחון" של טיטוס לא רק להפוך את ניצחונו כהפסד האנושות כולה אלא גם כדי להדגיש כשעם ישראל מכזב ביעודו המנורה נגנזת הופכת לתבליט של אבן אל מות האנושות כולה – זכרו :"אבן" ביחס לנבואה העתידית
ולכן אחיי וריעיי לא בכדי גם המנורה שבה לתפוס מקומה ולהתנוסס כסמל חיבור בין החזון למימושו בימות המשיח [זכריה ד']
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה
והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.
(נשלח ע"י משה אהרון)