היאחזות בארץ

הדפסה הדפסה

במרכזה של פרשת חיי שרה עומדים שני סיפורים: סיפור קניית שדה המכפלה על ידי אברהם, וסיפור הצטרפותה של רבקה למשפחת אברהם. שני סיפורים אלו מתוארים בפרשיה באריכות רבה ובפירוט רב. הדברים הגיעו לפירוט כה רב, עד שהביאו לאמירת חז"ל: יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים.

אולם, עלינו לדון באותה תמיהה: מדוע באמת מאריכה התורה בצמד סיפורים זה? הלוא ניתן היה לסכם את פרשתנו בפסוק אחד או שניים לכל היותר, דוגמת: "ויקן אברהם את שדה המכפלה ויקבור שם את שרה אשתו. ויקח יצחק את רבקה בת בתואל הארמי לאשה ויאהבה". מדוע בחרה התורה להאריך בשני הסיפורים הללו? בכדי לענות על שאלה זו, עלינו להתבונן במבט מעמיק יותר על שני הסיפורים. בסיפור קניית שדה עפרון על ידי אברהם, ניתן לראות שקניית השדה מקבלת מקום בפני עצמו בסיפור. קבורתה של שרה בשדה מתוארת לאחר קניית השדה, כפרט נוסף בסיפור: ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו… (בראשית כג, יט).

עצם קניית השדה עומדת בפני עצמה. מדוע? נראה שקבורת מתים מסמלת אחיזה בארץ באופן משמעותי. כך, מדגישים מפרשי המקרא את חשיבות קניית שדה המכפלה, ואת השלכותיה של קניה זו על הדורות הבאים. הראב"ע על הפרשה (כג, יט) כותב: ואחרי כן קבר אברהם את שרה ומאז נתקיים השדה לאחוזת קבר לו ולזרעו. ונזכרה זאת הפרשה להודיע מעלת ארץ ישראל על כל הארצות לחיים ולמתים. ועוד לקיים דבר ד' לאברהם להיות לו נחלה.
לדעת האבן-עזרא, כל הפרשה נכתבה בכדי להודיע את מעלת ארץ ישראל, להראות עד כמה הייתה חשובה לאברהם, ולהוכיח שה' קיים את הבטחתו לאברהם.

באופן שונה, גם הרמב"ן (כג, ד) מדגיש את סמליות הקבורה בארץ וחשיבותה. לדעתו, קבורה בארץ מבטאת ישיבה בארץ, כאחד מתושביה: גר ותושב אנכי עמכם – היה המנהג להיות להם בתי קברות, איש לבית אבותיו, ושדה קבורה אחד יקברו בו כל הגרים. והנה אברהם אמר אל בני חת, אני גר מארץ אחרת ולא הנחלתי מאבותי בית הקברות בארץ הזאת, והנה עתה אני תושב עמכם, כי חפצתי לשבת בארץ הזאת, ולכן תנו קבר להיות לי לאחזת עולם כאחד מכם.

לבסוף, נציין את החזקוני (שם), ההולך בכיוון דומה לזה של הרמב"ן: גר ותושב אנכי עמכם, גר שבאתי מארץ נכריה, ותושב שדעתי להתיישב עמכם.

אם כן, פרשני מקרא רבים הדגישו בפרשיה זו את חשיבותה של ארץ ישראל, דבר היכול להסביר את האריכות בפרשה. אולם, עדיין לא ביארנו: מה הקשר בין קניית שדה קבורה דווקא, לבין היאחזות בארץ?

כאשר רצו לקבור לראשונה את הנפטרים בגוש-עציון, הונח הדבר לדיון על שולחנו של לוי אשכול, שהתלבט קשות בעניין. אחת הסיבות המרכזיות להתלבטות זו נעוצה במשמעות קבורת מתים ובאחיזה המשמעותית שהיא תולה בארץ. ברגע שנקברו מתים במקום מסוים, אין כוונה לעזוב את המקום.
אכן, בגוש קטיף התברר לנו שאף כלל זה לא נכון באופן מוחלט. גם כאשר נקברים מתים בחלקת אדמה, עלולים תושביה להתנתק ממנה. אולם, ככלל ? מסמלת קבורת מתים אחיזה בארץ, קשר אל הארץ.

זוהי משמעות קניית שדה לקבורה בארץ ישראל. עלינו להיזכר: זהו לא מקום קבורתה של שרה בלבד, אלא אף של אברהם, כמתואר בהמשך הפרשה ? ואף של שאר האבות והאימהות. זו שלא נקברה במערת המכפלה היא רחל, עליה אומר הנביא: רחל מבכה על בניה (ירמיהו לא, יד).
מדוע דווקא רחל היא זו שמבכה על בניה? נראה שהתשובה פשוטה: רחל היא זו שלא נקברה במערת המכפלה המסמלת את האחיזה בארץ. קבורה בלתי הפיכה, קבועה לעד ? מחוץ למערת המכפלה. רחל היא זו שמנותקת מהארץ, ועל כן דווקא היא מסוגלת להבין לסבלם של בני ישראל, הגולים מארצם. כאן אנו לומדים על חשיבותה ומשמעותה של האחיזה בארץ.

כאן המקום לחזור ולציין את משמעות הביטוי בו השתמשו הראשונים מפרשי המקרא "מעשה אבות סימן לבנים". כלל זה לא נאמר ככלל טכני וחיצוני בלבד. זהו לא סימן ? שאם אברהם עשה כך, בהכרח חייב יצחק לעשות את המעשה הדומה. אם אברהם חפר בארות, חייב יצחק לחפור את אותן בארות, ולקרוא להן באותן שמות בדיוק. לא בכך מדובר. הכוונה היא למעשים בעלי משמעות פנימית ועמוקה. מעשה של קניית ארץ משאיר את חותמו בעולם באופן אמתי, המשפיע גם על הדורות הבאים. זו הסיבה שהאריכה התורה בהתמקחות על קניית שדה עפרון.

~*~

גם במוקד הסיפור השני עומדת מרכזיותה של ארץ ישראל. כאמור, גם סיפור זה מתואר באריכות רבה ובפירוט. עבד אברהם חוזר ומתאר את הסיפור השלם פעם נוספת באופן ייחודי ביותר. בפתח הסיפור מדגיש אברהם: לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו. (בראשית כד, לז).
ומדוע לא? וכי בנות חרן טובות בהכרח מבנות כנען? נראה שהתשובה חיובית. אם רוצים לבנות בית בארץ כנען אשר ימשיך בדרכו של אברהם, הרי שבית זה לא יכול להכיל את הרקע השלילי של עמי כנען. זהו בית שצריך לקום על אדנים חזקים, וללא אותם מעשים אשר היו נהוגים בכנען, על פי פרשת אחרי מות: וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו (ויקרא יח, ג)

(הרב ברוך גיגי שליט"א. השיחה נאמרה הליל שבת פרשת חיי-שרה ה'תשע"ב וסוכמה על ידי עמנואל מאייר. סיכום השיחה לא עבר את ביקורת הרב. נשלח ע"י בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון www.etzion.org.il/vbm)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • שם האדם והשפעתו על חייו...
  • "ארבע מאות שקל כסף"
  • "ביני ובינך מה הוא" – אהבה מיתממת
  • "ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה" (כג, ב)
  • "גר ותושב אנכי עמכם"
  • השדה והמערה: יצחק בארץ
  • כלה ליצחק
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.