אהיה אשר אהיה

מסביר ה"משך חכמה" על שאלתו של משה (שמות ג' י"ג): "ואמרו לי מה שמו?", את תשובתו של הקב"ה  (שם פס' י"ד): "אהיה אשר אהיה":
"שם אהיה, שתי פעמים כ"א, הן כנגד כ"א שמות שבתפילין של יד, וכן הן בתפילין של ראש. ובצירופן יש מ"ב הוא השם הנורא שהודיעו אימתו על הבריות".
וממשיך ה"משך חכמה", "וכל זמן שבין עיניך יהיו שתים (טטפת), ותפילין דמארי עלמא שכתוב בהן אהבת ישראל ומעלתו, אם כבוד ה' הוא בגלוי ומקויים (דברים כ"ח י'): "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", וזה תפילין שבראש, שאז שם מ"ב בשלימות". עד כאן דבריו. 

 ואפשר לומר שאותו שם בן מ"ב הוא זה שיגאל אותם ממצרים, ורמז לכך: ספר שמות פותח במילה "ואלה", "ואלה" שווה 42. ועוד: 42 כפול 42 שווה 1764. "משה בן עמרם" (עם מילוי האותיות) שווה 1764. שורשו של משה מצוי בשמו של הקב"ה.

(בשם רפי מגיד)