שתי עצות ליום הכיפורים
מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה. ירד רבי עקיבא אחריו ואמר 'אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו, למענך רחם עלינו' ? וירדו גשמים. הוו מרנני רבנן. יצתה בת קול ואמרה: 'לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו' (תענית כה:)
רבי אליעזר נהג להקפיד על עקרונותיו בכל מצב, ואילו רבי עקיבא היה מוכן לוותר ולהתפשר בשעת הצורך. הגמרא במסכת ראש השנה (יז.) אומרת:
כל המעביר על מדותיו, מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר 'נושא עון ועובר על פשע' (מיכה ז', יח) ? למי נושא עון? למי שעובר על פשע
מסופר על חסיד אחד שנהג לתת לרבו חלק מרווחיו, וב"ה עסקיו פרחו ושגשגו. פעם אחת הגיע לבית רבו ולא מצאו, וכששאל היכן הוא, השיבו לו בני הבית כי הוא מבקר אצל רבו שלו, החוזה מלובלין. החסיד התפלא לשמוע שגם לרבו יש רב, וכאיש עסקים ערך במהירות את החשבון המתבקש: עד שאני נותן מכספי פדיון לתלמיד ? אלך אצל הרב, החוזה מלובלין עצמו. ואכן, מאותו היום ואילך לא ביקר עוד אצל רבו, ובמקומו התחיל ללכת אל החוזה. והנה, אט אט החלו עסקיו להידרדר, עד שירד מנכסיו. החסיד המרושש בא נבוך אל החוזה מלובלין לשאול אותו כיצד זה הצליחו עסקיו אצל התלמיד ואילו אצל הרב כשלו, והלה השיב לו: "כל זמן שלא דקדקת למי אתה נותן את הכסף ? גם בשמים לא בדקו אם מגיע לך; אך ברגע שהתחלת אתה לבדוק למי עדיף לתת את הכסף, החלו גם בשמים לבחון אם אין מי שראוי ממך להצלחה… ".
לפעמים אנו נוטים לדקדק יתר על המידה אצל השני, להעיר לו על כל מה שלא בסדר ולשמור בקנאות על כל מה שמגיע לנו. המסר של הגמרא הוא שעלינו לוותר מדי פעם, ולא להגן על כל דבר קטן הנוגע לנו. ואם אנו לא נקפיד ונדקדק יותר מדי על חברינו, גם הקב"ה לא יקפיד יתר על המידה על חטאינו, ובע"ה יוציא משפטנו כאור לזכות.
הברייתא במסכת יומא (פו.) מונה את ארבעת חילוקי הכפרה:
עבר על עשה ושב ? אינו זז משם עד שמוחלין לו… עבר על לא תעשה ועשה תשובה ? תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר… עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה ? תשובה ויום הכיפורים תולין ויסורין ממרקין… אבל מי שיש חילול ה' בידו ? אין כח לא בתשובה לתלות ולא ביום הכיפורים לכפר ולא ביסורין למרק, אלא כולן תולין ומיתה ממרקת
הגמרא שם שואלת "היכי דמי חילול ה' ", ומביאה כמה דוגמות:
אמר רב: כגון אנא, אי שקילנא בישרא מטבח ולא יהיבנא דמי לאלתר… אביי אמר, כדתניא: ' …אבל מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו? אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לאביו שלמדו תורה, אוי לו לרבו שלמדו תורה, פלוני שלמד תורה ? ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו'
כאנשים דתיים בכלל, וכבני ישיבה בפרט, אנו מייצגים את היהדות ואת עולם התורה. דבר זה מחייב אותנו לשמור על הליכות נאות בכל אשר נפנה, כדי שלא נגרום חס וחלילה לחילול כבוד התורה ולחילול ה', שאפילו יום הכיפורים אינו מכפר עליו. הדוגמה שמביא רב היא אמנם קיצונית מאוד, וייתכן בהחלט שהיא תקפה רק ביחס לאדם גדול כמותו, אך ניתן בכל זאת ללמוד ממנה עד היכן צריכה להגיע ההקפדה על התנהגות נאותה של מי שמייצג את התורה ואת היהדות בחברה.
(הרב יהודה עמיטל זצ"ל. סיכום השיחה לא עבר את ביקורת הרב. נשלח ע"י בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון http://www.etzion.org.il/vbm)