ברכת המזון

בפרשתינו (עקב) הפסוק המוכר "ואכלת ושבעת וברכת את ד' אלוקיך על הארץ הטוב אשר נתן לך" מחז"ל משמע שברכת המזון חיובה מן התורה. ברכה זו מיוסדת על 4 ברכות. 1- הזן, 2- הארץ- 3- בונה ירושלים, 4- הטוב והמטיב שהיא מדרבנן. הגמרא בברכות מח' דורשת את הפסוק ומביאה שברכת הזן ניתקנה על ידי משה בזמן רדת המן, ואת ברכת הארץ בזמן שיהושע בן נון מכניס את ישראל לארץ , ברכת בונה ירושלים ניתקנה על ידי דוד המלך ובנו שלמה בזמן בניית המקדש הראשון, את ברכת הטוב והמטיב חכמים יסדו בחורבן ביתר.

אדם הסועד את פיתו יש לו הזדמנות הצצה למרחוק על קורות עמו ב3500 השנים האחרונות ואיך הוא כרגע באוכלו את פת השחרית מתחבר לרעיונות של עמו. אך השלושה הראשונות מתקדמים מחיזוק הגוף (הזן)לחיזוק העם בארץ (הארץ)וברוחניות הגדולה בבניית המקדש (בונה ירושלים)אך מה שייך להזכיר את חורבן ביתר ועוד לומר על זה הטוב והמטיב?

ה'שפת אמת' אומר- שבברכה טמון הקדושה הרוחנית ממנו ניזונה הנפש, ומן המאכל עצמו, ניזון הגוף ובשל כך לא יינזק חלילה.

ומסביר הרב קוק בסידורו 'עולת ראייה'. שיש כאן מהלך בנייתו של העם,  שאפילו ולמרות שנמצא בחורבנו, יש תקווה .שהלוא שם בביתר הגופות של ההרוגים לא הסריחו וניתנו אח"כ גם לקבורה, ולכן אל יתייאש היהודי יש תקוה לעם הזה ולמרות אורך הגלות וריבוי הצרות תהיה ישועה, וכך מסיימים בהמשך הברכה  הרחמן הוא יבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות ושהרחמן יזכינו לימות המשיח ולחיי העולם הבא – לכן לשובע יהודים, ה' אוהב אתכם ומזין אתכם בכל הטוב. נא הקפידו לדקדק בברכה זו ואז ברכת ה' עליכם לנצח נצחים אמן!

(נשלח ע"י ליאור זרחיה)