רחל והמרגלים
בפרשת המרגלים ראוי להתבונן בדמותה של רחל אמנו והשפעתה על מעשה המרגלים ולדורות.
ראשית, רחל נקברה בדרך אפרת היא בית לחם ולא במעת המכפלה יחד עם שאר אבות ואמהות האומה ונשאלת השאלה מדוע?
שנית, עלינו לשאול מה ראה כלב בן יפונה להשתטח על קברי אבות דווקא ולא למשל לתת צדקה אן מעשה אחר שיגן עליו מפני עצת המרגלים?
ושלישית. כיצד האות י' שמשה הוסיף ליהושע הצילה אותו מאותה עצה רעה?
נרצה לומר שהאבות אינם רק אבות ביולוגיים של האומה אלא אלו שדמותם היא דמותנו.
לא לחינם מעשה אבות סימן לבנים. מה שמופיע באבות גנוז בנו ועתיד להופיע במשך ההיסטוריה.
מה יש במערת המכפלה? זהו פתח גן עדן – לא ידוע לנו מהו גן עדן אבל זה בטח מקום של אחדות מופלאה, כזו שלא מחלקת בין הפרטים השונים של האומה
שם ראו האבות והאמהות צורך להיקבר – במקום שלא תהיה מחלוקת באומה לגביו
וממנו גם יוצאת אחדות לכל עם ישראל. לכן כלב עלה להשתטח דווקא שם כי רק בכח האחדות הוא ייצא מהעצה הרעה הזו.
גם יהושע קיבל את האות י' משרה שהיתה שרי קודם. וזה אותו עקרון של שמירה על מסורת אחדות האבות.
לעומתם, רחל נקברת בדרך – היא דואגת לשמר את האחדות גם לא בגן עדן אלא גם בזמנים קשים ובזכותה אנו זוכים להגיע לפתח גן עדן.
כמו שמברכים בברכת חתנים – כרחל ולאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל אם כן יוצא שבזכות רחל אנו זוכים לברכת האבות ולהינצל מעצתם המפרדת של המרגלים!
אגב, היינו בעיניהם כחגבים במובן של ריבוי פרטים ולא מאוחדים…
עלינו להתאחד בדרכה של רחל!
(נשלח ע"י יהושע לוינזון)