- וורטס - https://www.vorts.co.il -

שמחה חגיגית

בחג הפסח אנו מצווים להסב באכילת שלושה עד חמישה כזיתות המצה ושתיית ארבע כוסות היין במהלך ליל הסדר. המצה האמצעית שממנה בוצעים את האפיקומן היא אחד ממוקדי העניין המרכזיים בחג הקדוש.
את האפיקומן אנו אוכלים לזכר קרבן הפסח, שהיה שה, כבש או עז, והיו מקריבים אותו בבית המקדש.
בספר דברים טז, פסוק יד כתוב: "ושמחת, בחגך… והיית, אך שמח" ולכן נהוג לאכול בשר ולשתות יין שמשמחים את לב האדם בשלושת הרגלים שהעניק לנו ד' יתברך: סוכות, פסח ושבועות.
ניתן ללמוד מכאן ב"ה כמה דברים על מושג השמחה:
מנהג ההסיבה הוא כדרך מלכים, שהיו נוהגים לאכול ולשתות תוך הטיית גופם לצד, ובא לסמל את החירות לה זכינו בזכות מי שאמר והיה העולם לאחר שנות עבדות רבות וקשות, ובליל הסדר אנו נדרשים לעשות את הפעולה הזאת בכל פעם שאנו אוכלים את אחת מכזיתות המצה או שותים את אחת מכוסות היין, ומכאן ניתן להקיש שדרך המלך היא להיות בשמחה, שנאמר בספר תהלים ק פסוק ב: "עבדו את ד' בשמחה באו לפניו ברננה".
בנוסף, גם חג הפסח הוא האמצעי מבין שלושת הרגלים בדיוק כמו המצה האמצעית שממנה בוצעים את האפיקומן, שכל כך מזוהה עם החג הקדוש, ואף הפסוק שמזמין אותנו לעבוד את אבינו מלכנו בשמחה הוא השני, כמו חג הפסח,  בפרק שהגימטריה שלו היא 100, מספר שמסמל מצוינות ויעד שכולם שואפים אליו, ובגימטריה קטנה מסמל את אחד מיסודות האמונה היהודית שבא לידי ביטוי בפסוקים: "שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד", "והיה ד' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד".
את קרבן הפסח מקריבים בי"ד בחודש השביעי, הלא הוא ניסן, והמספרים האלה באים לידי ביטוי גם באותם שני פסוקים שמתייחסים לשמחה: 14=2*7.
העובדה שהאפיקומן צריך להיות החלק הגדול של המצה האמצעית לאחר שבוצעים אותה לשני חלקים שווים רומזת לנו איך עלינו להתייחס למושג שמחה, שמבטאת אמונה ובטחון ברמה גבוהה בד' יתברך, ועד כמה אנו צריכים להשריש אותה עמוק לתוך חיינו בכלל ולעבודת ד' יתברך בפרט.
בשמיעה ראשונה "ושמחת בחגיך" נשמע לנו כלשון ציווי, אך ניתן לשמוע את אותן שתי מילים גם בגוון צליל שונה שמשמעותו סיבה ותוצאה. יתכן והתורה רומזת לנו שהופעת השמחה בחג היא מדד לאמונה, לאהבה וליראת השמיים שהאדם הפגין במהלך השנה וכשזוהי הסיבה, השמחה היא התוצאה.
רבי נחמן מברסלב טבע את המושג: "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד" והיא מעניקה לאותו אדם שמוסיף אותה לכל מצוה ומעשה טוב שהוא עושה ערך מוסף ובגינו גם שכר מיוחד שמחכה לו בעולם הנצח, עולם האמת.

(נשלח ע"י ברוך עינב)