"כי עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה" – לירא מאהבה
רגעים לפני שאברהם מבצע בפועל את ציווי ה' להעלות את בנו יחידו יצחק לעולה, מצווה אותו ה': "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה.." [כ"ב, י"ב]. בידוע לנו כי עשרה ניסיונות ניסה ה' את אברהם, וניסיון העקידה היה הניסיון העשירי והאחרון ויש אומרים אף הגדול שבהם.
ויש לתהות: וכי זקוק ה' לנסות את אברהם כדי לדעת שאברהם "ירא אלוקים"? ואף אם כן, והלא כבר ניסה אותו תשע פעמים קודמות? מדוע לא נאמר לאברהם בכל הניסיונות הקודמים "עתה ידעתי"? מה פשר התוספת "עתה ידעתי" דוקא בניסיון העקידה?
רש"י מפרש את התמיהה כ"מעתה יש לי מה להשיב לשטן [והשווה לניסיון של איוב. ראה: הפרשה/ ר' אביחי קצין] ולאומות התמהים מה היא חיבתי אצלך. יש לי פתחון פה עכשיו שרואים כי ירא אלוקים אתה". לא הקב"ה זקוק לניסיון כדי לדעת, אלא האומות האחרות, בני האדם המטילים ספק באברהם שאינו ירא אלוקים.
ומסביר בעל הגן רווה כי לצורך עמידה בכל ניסיון שה' ניסה את אברהם נדרשה מאברהם מסירות נפש מצד אברהם. בכל הניסיונות הקודמים מסר אברהם את נפשו למען ה', ובכך גילה את אהבתו ללא גבול לה'. בכל הניסיונות היה צורך בהרבה אהבת ה' כדי לעמוד בכל אחד מהם. אבל בניסיון העקידה התבקש אברהם למסור את נפש בנו אהובו, ובניסיון זה נדרש אברהם למידה הפוכה ממידת האהבה – והיא מידת האכזריות כלפי בנו יצחק. בניסיון העקידה נדרש אברהם לשילוב בין אהבת ה' ויראת ה', ויראה זו של אברהם הוכחה רק בניסיון העקידה, ולפיכך העיד הכתוב עליו בפרשתנו: "עתה ידעת כי ירא אלוקים אתה..". רוצה לומר, אהבת ה' הוכחה אצל אברהם, אבל עמידה בניסיון מיראה ואהבה הוכחה רק בניסיון העקידה.
ולפי זה – מסביר בעל הדברי חנוך – מיושבת גם קושיית הזוהר הקדוש: מדוע כתוב "והאלוקים ניסה את אברהם..". והלא הניסיון היה גדול יותר לנעקד – ליצחק – שלא היה ילד קטן, אלא כבר בן 37 בעת ניסיון העקידה. מדוע לא נאמר והאלוקים ניסה את יצחק, שיכול היה לסרב לאביו המבקש להעלותו לעולה, ואביו לא היה נענש אילו סירב יצחק להיעקד? ומסביר בעל הדברי חנוך, שלצורך עמידת יצחק בניסיון העקידה היה צורך במסירות נפש עצמית שמקורה באהבת ה' יתברך ללא גבול, וזה כבר הוכח. אבל לצורך עמידת אברהם בניסיון היה צורך גם ביראה, וזה הוכח רק בניסיון העקידה, ולפיכך היה זה ניסיון גדול יותר לאברהם שהוכח רק בניסיון העשירי והאחרון לאברהם – בניסיון העקידה.
ויש באמור לעיל הסבר לקביעת מתקן התפילה לבקש בתפילת שחרית כל בוקר: "וייחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך". ואף שאנו מקדימים אהבה ליראה, אנו צריכים לשאוף לירוא את ה' מאהבה כדברי רבי מאיר: "אהבת אלוקים שבאברהם – יראה מאהבה, שנאמר [ישעיה, מ"א]: זרע אברהם אוהבי" [תלמוד בבלי,סוטה, ל"א,א]. ובדברים לעיל מוצאים אף חיזוק לדברי חז"ל כי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" [תלמוד בבלי, ברכות, ל"ג, כ']. ובכך חשיבות ניסיון העקידה לנו גם היום ולדורות, שיראת ה' – אצל אברהם בדורו ובכל דור ודור – היא דבר שתלוי באדם בלבד, ובכך מתנסה כל אדם מאמין כל חייו, והוא "ניסיון העקידה" של כל יהודי מאמין בכל נקודת זמן בחייו.
(נשלח ע"י יואב מיליס. מוקדש לע"נ הוריו זהרה ושמעון מיליס ז"ל ולע"נ אחיו צדוק בן שמעון וזהרה מיליס ז"ל)