"כי לא דבר רק הוא מכם"
"כי לא דבר רק הוא מכם" ? בתם פרשת האזינו מתרה משה בכל אחד מעם ישראל לצוות את הבנים לשמור, ולעשות את כל דברי התורה. ולא רק בגלל השכר המובטח בשל קיום המצוות, אלא: "כי לא דבר רק הוא מכם, כי הוא חייכם, ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה" [האזינו, ל"ב, מ"ז].
המלה 'מכם' בפסוק לכאורה מיותרת. הפסוק לא היה חסר מאומה לו השמטנו את המלה מכם. לפיכך דרש התלמוד [ירושלמי, פאה,פ"א] את המלה 'מכם' בפסוק באופן המעניק משמעות אדירה למלה זו: "כי לא דבר רק הוא, ואם רק הוא ? מכם הוא, ולמה? מפני שאין אתם יגעים בתורה". אם משהו נראה לך בתורה מיותר, או שמא הוא רק סיפור עובדתי, הטעות היא בהבנת האדם הקורא, בחוסר תפיסתו או בחוסר רצונו להעמיק בהבנת התורה [נ.לייבוביץ]. כל פרט, גם בסיפורים העובדתיים בלבד לכאורה, כל אות ומילה, באים ללמדנו מסקנות עמוקות וחשובות לכל הווית קיומנו וחיינו. וכפי שמדגיש הרש"ר הירש: אין שום דבר בתורה שהוא חסר ערך להוויתנו ורצונותינו. אין דבר בתורה שאפשר להתייחס אליו בשויון נפש. בכל דברי התורה כולה ישנה אמת חשובה להווית האדם, ואותה אמת מהווה חלק חשוב להווית חיינו כבני אדם. לפיכך דברי התורה הנם הסיבה לקיומנו ולהוויתנו כדברי משה ? "כי הוא חייכם", ויש לשמרם, ולהעמיק בחקר הבנתם, ללא קשר לשכר קיום המצוות. אין אדם רשאי לומר על דברי תורה שהם 'רק' סיפור, תאור עובדתי, אמירה כללית וכיו"ב. כשהאדם מצמצם את דבר התורה בדעה עצמית שמדובר 'רק ב..', הוא מפספס את מהות הדברים, ומוציא מהם את החשוב לתכלית חייו. לפיכך, ניתן לסרס את דברי הפסוק ולדרשו גם כך: בשל היותם של דברי התורה הווית חייכם, היא לא יכולה להיות 'רק' עבורכם, ואם היא 'רק' עבורכם, ה'רק' שאתם סבורים שיש בה נובע מכם, ולא מעצם דברי התורה לגופם.
(נשלח ע"י יואב מיליס. מוקדש לע"נ הורי זהרה ושמעון מיליס ז"ל ולע"נ אחי צדוק בן שמעון וזהרה מיליס ז"ל)