הקשר בין סוכות למגילת קהלת

הדפסה הדפסה

מגילת קהלת פותחת במילים "הבל הבלים, אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל" (פסוק ב'). ואז היא מונה רשימה של פילוסופיות חיים וסגנונות חיים, ששלמה המלך, מחבר המגילה בחן, ובסופו של דבר הסיק שהן כולן ריקות וחסרות ערך. מסיבה זו, אנשים נוטים לעיתים קרובות לראות את קהלת בתור ספר עגום ופסימי.לכאורה נראה משונה מדוע קוראים את קהלת דווקא בסוכות – זמן שמחתנו.על מנת לחדור אל תוך המסר המשמח, שמצוי מתחת לפני השטח של השפה רבת הדימויים של קהלת, אנו חייבים לבחון תחילה שלוש מילות מפתח – "אדם", "הבל" ו"שמש" – החוזרות לאורך היצירה כולה.

המלה הראשונה היא "אדם". בתורה מסופר לנו, שהאדם קרוי כך, כי הוא נברא מן האדמה. המהר"ל מסביר, שבאדמה מצויים בו זמנית שני מאפיינים שונים מאוד, המשתלבים זה בזה במציאות. מצד אחד, יש ערך מועט מאוד לרגב אדמה פשוט. מצד שני, כל החיים עולים בסופו של דבר מן האדמה. אדמה, אם כך, היא חומר שבפני עצמו חסר ערך, אבל, בכל זאת הוא נושא בתוכו פוטנציאל אדיר. האדם קיבל את שמו, משום שיש בו את הפוטנציאל של האדמה. הוא כלום כמו שהוא, והוא הכל במה שהוא יכול להפוך להיות.

המלה שחוזרת על עצמה פעמים רבות ביותר בקהלת, היא "הבל", מלה שנתפשת בעינינו כמו "שטויות".משמעותה האמיתית של המלה "הבל" היא בעצם נשימה – כשאנו פולטים מפינו את הנשימה בחורף, אנו יכולים להבחין בהבל פינו, המופיע כערפל הנמוג במהירות באוויר. זהו ההבל: הוא שוהה כאן לרגע קט, לכאורה שולט בחומר, וברגע שלאחריו נעלם."הבל" היא המילה, שבה מתאר קהלת את הקיום החומרי. קיום חומרי הוא כמו צל חולף… ערפל נמוג… חלום שנעלם…. קיום של הבל הוא ניסיון ריק וחסר תועלת – לא משנה עד כמה הוא נראה איתן מבחינה גשמית.

המונח השלישי שנחוץ להבנת קהלת הוא "שמש". בתורה הכתובה ובתורה שבע"פ משמשת המלה שמש, כדימוי לחיים הגשמיים. השמש שולטת בחיינו. היא מאירה ומחממת. היא מצמיחה את הדברים. היא מאפשרת חיים. לכן ה"שמש" היא דימוי לקיום גשמי.

מטרתו של קהלת לברר את השאלה: 'מה בכלל אנחנו עושים כאן? מה התפקיד שלנו כאן? האם אין שום דבר מעבר לקיום של "הבל"?' זו שאלתו של קהלת. מה הרווח שיש לאדם, כלומר לאיזה יתרון הוא יכול לצפות, אם הוא משקיע את העמל שלמענו נברא בפעילות "תחת השמש", בקיום גשמי, שנשלט ומאופיין על ידי השמש- לא כלום.

אבל, למרות שלעמל תחת השמש אין כל רווח, לעמל מעל לשמש, יש. לעמל מעל לשמש יש פוטנציאל ואפשרויות צמיחה אינסופיים. האדם יכול להפוך לאלוקי.קיום של הבל, קיום שכולו "תחת השמש", הוא קיום ריק וחסר ערך. ומצד שני, אם האדם מסוגל לגלות את המימד הרוחני ולהחדיר קדושה כלשהי לחיי ההבל שלו – אם הוא יכול לצמוח מבחינה רוחנית ולהפוך לרוחני – אזי הקיום שלו הוא הכל חוץ מהבל.

במשך השנה אנו יושבים ספונים בביתנו, עם תקרה מעל לראשינו. באופן סמלי, הגג חוצץ בין השמים לבינינו. בסוכות, אנו יושבים במבנים ארעיים שאין להם גג אמיתי שיפריד בין השמים לבינינו. בסוכה אנו מנהלים חיים גשמיים רגילים. ולמרות זאת השכינה, הנוכחות האלוקית, מאירה מבעד לסכך שבסוכה, מקיפה את כל הקיום שלנו בקדושה.

אם נאפשר לקב"ה לזרוח בחיינו  הם יהיו חיים של תוכן ולא הבל. הם יהיו חיים של אופטימיות אמיתית וקדושה.ומצד שני, אם נחייה תוך ניתוק מהמימד הרוחני – תחת גג סגור שחוצץ ממעל, חיים שכולם 'תחת השמש' – אפילו אם הגג הזה הוא תקרת הארמון המפואר ביותר – החיים שלנו יהיו חיים של ריקנות, חוסר תכלית והבל.

(על פי מאמר של יעקב אסטור באתר Aish)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת
  • הבטחה/אבטחה אלוקית - שמירת רכוש העולים לרגל
  • "ושמחת בחגך" – השמחה בצדקת האמונה
  • להיות שיכור ולא מיין בשמחת בית השואבה
  • על סוכות כנגד כל חיי האדם
  • לסוכות
  • על פסגתו של חודש תשרי
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.