הכרות מזוית חדשה ומפתיעה עם שרו של עשו

לאחר שהשטן נלחם עם יעקב אע"ה בדמות שרו של עשו, כדכתיב: "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" (בראשית לב, כה), והצליח לפגוע לו בגיד הנשה, כדכתיב: "וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ

שתי אותיות שמבטאות הבדל תהומי בין שתי תפיסות עולם שונות בתכלית

בשונה מעשו הרשע, יעקב אע"ה מייחס את כל אשר לו לאלוקים ובכך מעניק להם ערך עליון ונצחי

"צריכים אחד לטנגו"

במעגלי החיים השונים אנו נתקלים בפערים שונים. פערים היוצרים סכסוכים במסגרות שונות מזוגיות, משפחתיות, וקהלתיות, ועד וויכוחים פוליטים, לאומיים, ותרבותיים. ושילובים שונים ומשונים של ויכוחים ממערכות שונות. ויכוח הדת והשבת שצף ועלה בפוליטקה הישאלית בעקבות עבודות הרכבת. ארגוני שמאל קיצוניים החודרים לויכוח הלאומי. ומשפחות שמתפרקות בעקבות פערים זוגיים. כיצד אנו צריכים לגשת כדי לישב סכסוך? מהו הכלי היעיל ביותר להנמיך את הלהבות ולקרב את הלבבות?

היתכן לומר שבמאבק בין יעקב לשרו של עשו שניהם יצאו נשכרים?

לאחר שראה המלאך שנאבק עם יעקב אבינו שאינו יכול לגבור עליו "וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר" (בראשית לב, כז) ופירש"י את דברי המלאך: "וצריך אני לומר שירה ביום".
ונשאלת השאלה אם אותו מלאך מיהר כ"כ לומר שירה לבורא עולם מדוע זה בא להילחם עם יעקב אבינו דוקא באותה עת ולא בזמן אחר?

מיזוג שני הפירושים אודות המפגש הטעון בין יעקב ועשו

ישנם שני פירושים שונים שמתארים את שהתרחש במפגש הטעון בין יעקב ועשו ככתוב בפסוק: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ וַיִּבְכּוּ" (בראשית לג, ד) ולכאורה סותרים זה את זה. לפי הפירוש הראשון נכמרו רחמיו של עשו כלפי אחיו, וזה גרם לו לחבק ולנשק את יעקב לאחר שלא נפגשו שנים רבות חרף כל השנאה העצומה שבערה בו כלפיו, ולעומת זאת לפי הפירוש השני עשו ניגש ליעקב מתוך כונה אכזרית לנשוך אותו בצוארו, כפי שדורשים חז"ל אל תקרי "וישקהו" אלא "וישכהו" כנלמד מהמסורת לכתוב נקודה מעל לכל אחת מאותיות המילה בספר התורה, אלא שאז עשה אלוקים נס כשהקשה את צוארו של יעקב והפכו לשיש וע"י כך נשברו שיניו של עשו.

חשבתי בעה"י להעלות סברה שמחברת בין שני הפירושים בזהירות רבה.

"אני א-ל שד-י"-הצגת ה' את עצמו

במספר הזדמנויות בחיינו, מזדמן לנו להציג את עצמנו. בדרך כלל, מדובר בשעה שאנו באים במגע ראשוני עם אנשים שטרם הכירו אותנו. אנו עורכים עימם 'הכרות', שנועדה לסלול את הדרך לפיתוח היחסים בעתיד. אופי המידע ותוכנו הנמסר במקרים אלו בדרך כלל קצר. דווקא בשל כך, עליו להיות קולע לאופי הקשר אותו אנו מבקשים לפתח עם הדמות שמולנו.

זמן מול חומר

וכי נתאר לעצמנו על אדם שיעז לומר על מרנא הח"ח שרכושו היה חביב עליו יותר מגופו ודאי נסתכל עליו במבט עקום, ובכלל אם היה לו לח"ח כסף, זה עוד דבר..

יתירה מכך, חז"ל תולים את הסיבה שצדיק מחבב את ממונו מגופו, משום שאין הוא גוזל. וכאן מתעצמת לה השאלה, וכי בשביל 'שלא לגזול' מוכרח להיות דווקא אדם צדיק. לא מספיק להיות יהודי פשוט וישר דרך? ושמא אף גוי האוחז באתיקה ומוסר מרחיק הוא את ידיו מן הגזילה?! ושוב, צריכים אנו לדעת מדוע צדיקים בדווקא ממונם חביב עליהם מגופם שלא בדומה לשאר בני תמותה שאף הם מרחיקים את ידם מן הגזל?

מתנות קטנות

על יצירתו של תלמיד מצטיין: הפסיכולוגיה מאחורי מפגש יעקב ועשיו.

מיהו מנצח?

כולנו מכירים את המשפט "החזק שורד" החזקים מנצחים, והחלשים מפסידים. אך בפרשתינו אנו נתקלים באופן מפתיע, בנפגע! שהוכתר כמנצח! יעקב נלחם עם שרו של עשיו, מי יצא "צולע על יריכו"? יעקב ! ומאידך, שרו של עשיו יצא ללא פגע. ולמרות זאת יעקב הוא זה שניצח בקרב, "כי שרית עם אנשים ועם אלוקים ותוכל"
אז מיהו מנצח? כיצד אנחנו מגדירים במסגרות החיים השונות, מי המפסיד ומי המנצח? יתכן שפגיעה באדם תוכיח, ותיהיה שלב משמעותי בנצחונו?

שלמותו של יעקב

מדוע אנו זוכרים את יעקב כאיש תם יושב אוהלים? ועוד, מדוע נקרא יעקב על שם המלחמה "ישראל" ("כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל"), ולא על שם הניצחון – "שלם"?

המפגש בין יעקב לעשו

אנו מכירים את עשו באפיון זה כבר מהזמן שהוא חוזר מהשדה כאיש ציד עייף, מריח את קערת הנזיד המהבילה ושוכח מהבכורה. יעקב מקווה שדמות זו התפתחה והתבגרה, וכעת יהיה עשו מוכן לקבל את יעקב. מדוע יעקב עושה מאמץ שכזה?

מלחמה ומוסר: ישראל בארץ

לא היה לברכת יצחק על מי לחול עד עתה. רק במעבר יבוק, בעלות השחר, התגלה "ישראל" שעליו תחול הברכה: כאשר הופיע אדם שידע להשתמש ב"ידי עשו" הלוחמות, תוך שמירה על "קול יעקב".

איסור אכילת גיד הנשה, והמצוות שבספר בראשית

בפרשתנו מופיעה המצווה האחרונה שבספר, וגם המוזרה וחסרת הפשר שבהן: איסור אכילת גיד הנשה. מה פשרו של איסור זה?

הסירו את אלהי הנכר

יעקב חוזר ומתעסק בדבר אשר צריך לבוא בראש ובראשונה, חינוך ילדיו. הוא מבין שעליו לרדת מן העץ הגבוה של האידיאולוגיה שלו, ולחזור ולעסוק בחינוך.

יחסים דו ערכיים

הם נפגשו, האחים, שתהום כה עמוקה כרויה ביניהם. יעקב, שכאמור חשש מפני פגישה זו, הקדים ושלח אליו משלחות פיוס עמוסות מתנות, גם התפלל לפני האלוקים, שישמרהו מפני חרבו של זה. ולאור דברי המדרש, התכונן למאבק מזויין אם עשיו, הקרב ובא בראש ארבע מאות לוחמים, יכפה עליו את המאבק.
והנה – נפגשו. לאיטם התקרבו זה לעבר זה. והמפתיע התחולל: "וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו".

על מעשה ראובן

אחרי פרשת דינה ומעשה שכם, אחרי התהום שנפערה בין יעקב לבין שמעון ולוי, אחרי מות דבורה והרמז שראו בכך חז"ל למות רבקה ואחרי מות רחל – נופל לפתע על יעקב קצפו של מעשה ראובן. מה פשרו של מעשה זה?

אין כ-אל (אלא) ישורון

ר' ברכיה בשם ר' סימון אמר: אין כאל, ומי כאל? ישורון – ישראל סבא. מה הקב"ה כתוב בו 'ונשגב ה' לבדו', אף יעקב – 'ויותר יעקב לבדו'".

קטנתי מכל החסדים

יעקב מוכן לשלם מחיר כבד – לא רק כלכלי, אלא גם אידיאולוגי – בעבור התא המשפחתי שלו. האמון שנדרש יעקב לתת בדינה בעת המפגש עם עשו, והכלתו למעשה את התנהגותם הפסולה של בניו, הן הדרכים שבהם הורים מכוננים קן משפחתי בריא וטוב.

"ביקש יעקב לישב בשלווה"

דווקא בזמן שאנו, כחברה, מרגישים שסיימנו את שליחותנו כלפי המדינה ושאנו בטוחים במקומנו – דווקא עכשיו הבעיות מתחילות לצוץ בתוך ה'משפחה' עצמה.

גשר שוק ומרחץ

מה הרעיון שמבטא רשב"י על כוונותיה של מלכות רומי, בעשיית גשר שוק ומרחץ?

כוחה של שתיקה

מדוע דווקא יעקב זכה ל'מיטה שלימה' – שלא יהיה פסול בזרעו? ננסה להתבונן ברקע של יעקב

מידת האמת

"וישלח יעקב מלאכים לפניו, אל-עשו אחיו, ארצה שעיר, שדה אדום". יעקב שולח מלאכים לעשו. רש"י אומר, "מלאכים ממש". השאלה היא למה יעקב צריך לשלוח מלאכים ולא שליחים בשר ודם?

מצבה ומזבח

בפרשת ויצא אנו קוראים על הבטחתו של יעקב להקים מצבה לקב"ה. בפרשתנו יעקב מגיע לאחר המפגש עם עשו לבית אל ומקים דווקא מזבח. בהמשך הפרשה יעקב בונה גם מצבה. כיצד יש להסביר זאת?

ה"אני"- והקונצנזוס הלאומי

מלבד הפלא בעצם פירוט התורה בסיפור דינה, מה הוא בא ללמדנו, וכי יש פה שני צדדים שהתורה בא להדגיש וללמדנו? כמו איזה צד לנהוג?

מהו סוד טבילת כלים ג' פעמים?

לאחר שאנו רוכשים כלים חדשים, ולפני שאנו משתמשים בהם, מצווה אותנו ההלכה לטבול את אותם כלים במים שלוש פעמים. מהו השורש הרוחני להלכה זו? כל דבר חייב לכלול שלושה יסודות על מנת שיתקיים. בחומש בראשית (פרק לו) מסופר על מלכי

"באנו אל אחיך אל עשיו" – על קרבה מסוכנת

ממה בדיוק חשש יעקב לקראת מפגשו עם עשו? והכיצד חשש שעה שבידו הבטחה מפורשת הקב"ה "שוב אל ארץ מולדתך ואהיה עמך"?

יעקב וישראל

שמו של יעקב משתנה לישראל פעמיים, גם ע"י המלאך וגם ע"י הקב"ה. מה ההבדל בין השינויים ומדוע נצרכו שניהם?

"ויבא יעקב שלם עיר שכם" (לג, יח)

ראשי תיבות של המילה שלם: שם, לשון, מלבוש (ש.ל.מ=שלם), יעקב לא שינה את שמו, מלבושו ולשונו, אע"פ שהיה זמן רב אצל לבן וקשר קשרי ידידות עם עשו. למרות הכל הוא נשאר שלם. ובאמת שלמותו של יהודי היא בזה שהוא עומד

"אם יהרוג הוא את אחרים"

לאחר ששבים המלאכים ליעקב ומספרים לו שעשיו הולך לקראתו וארבע מאות איש עמו כתוב: "וירא יעקב מאוד ויצר לו" (לב, ח). בא רש"י הקדוש ופירש את הכפילות: "ויירא- שמא יהרג, וייצר לו- אם יהרוג הוא את אחרים". נשאלת השאלה למה

פחדו של יעקב

כאשר מגלה יעקב שעשו הולך לקראתו, אומר הכתוב "ויירא יעקב מאד ויצר לו". רבים שואלים מדוע פחד יעקב? והלא הקב"ה אמר לו בפירוש "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך", אז מדוע פקפק יעקב ופחד מפני עשו? היתכן שהקב"ה יחזור

עקביות

יעקב מגיש לעשו את המנחה, ועשו מסרב לקחת ממנו בנימוס, ואומר לו "יש לי רב אחי, יהי לך אשר לך" (בראשית לג, ט). יעקב היה יכול להרפות ממנו, אך מפציר ומנסה פעם נוספת לשכנע את עשו לקבל ממנו את המנחה