סולם יעקב
פירושים רבים נאמרו בהסבר המסר והמשמעות של חלום הסולם, ולהלן נעסוק בכמה תורות שפירשו את החלום כעוסק בסוגיית ההתמודדות עם תקופות קושי ומשבר.
אתר שיתופי לדברי תורה לפרשת השבוע, חגים ואירועים
הרמז אותו נלמד, רואה את כל סיפור סולם יעקב כמשל להתמודדות עם היצר הרע. מתוך עיון ברמז הזה נראה אלו דרכים מציע רבינו להתמודדות עם היצר – התמודדות שכל אחד חווה כחלק בלתי נפרד מחייו.
פעמיים בפרשת השבוע אנו קוראים שיעקב רואה מלאכים: בתחילת דרכו, כאשר הוא יוצא מבית אביו לעבר פדן ארם; ובסוף דרכו, לאחר סיום המאבק עם לבן. אולם, למרות שבשני המקרים יעקב חווה התגלות, נדמה שיש הבדל רב בין המצבים השונים.
נכון ש"המקום" שעליו מדובר במקור הוא הר המוריה, הוא הר הבית ומקום המקדש – אבל בעצם מ'המקום הזה' אותה השגחה והשראת שכינה מתפשטת לכל המציאות כולה, לכל דבר ודבר, ולכן כל כדאי שנזכור את זה ש"יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה" כל החיים.
הבה נעקוב אחרי כמה מספוריו של לבן לאורך סיפורי בראשית, מהם ננסה לבנות קלסתרון של אופיו ודרכי פעולתו.
דבריהם היפים והמעצימים של חנן פורת ושל ישראל אלדד, מרחיבים את סוד החיבור בין האדם לא-לוהיו, ומסבירים את תרומתו של החיבור הזה ואת תפקידו של בית המקדש המסייע והמבטא אותו. לפי חנן פורת, המשמעות העמוקה היא שהאדם צריך להתחבר לקדוש ברוך הוא, לזקק את נשמתו ואחר כך לקדש את החומר והעשייה, ולהספיג אותם בקדושה אותה קיבל בטפסו למרומים. כך גם לדברי אלדד, הרואה את חשיבות הקשר והחיבור בין השמים והארץ בחיבור הנחוץ שבין רוח לחומר, חיבור יציב ואיתן לארץ ישראל החומרית ןקישור משמעותי לתורה לרוח א-להים. על האדם ועל העם, מרחיב אלדד, להיות בו בזמן גם נטועים בארץ וגם מחוברים לשמים.
מתוך יעקב הגלותי, הופיע ישראל הנאבק ונלחם בכל כוחו. ישראל שאפשר לפגוע בו אך אי אפשר להכניעו.
הליכתו של יעקב לחרן מתוארת, בשני מישורים שונים: במישור של רבקה – ביציאה מבאר שבע כדי לברוח מעשו – ובמישור של יצחק – בהליכה לפדן ארם כדי לשאת אישה. כך מובנת גם הכפילות בפסוק הראשון בפרשה: "ויצא יעקב מבאר שבע" – כדי לברוח מעשו; "וילך חרנה" – לשאת אישה.
בפרשת השבוע מספרת לנו התורה על פגישת יעקב עם רחל, וניתן לראות כיצד התורה מדגישה את הרגשות האנושיים העזים שהיו קיימים בין יעקב לאהובתו: "ויאהב יעקב את רחל, ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה… ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה." (בראשית כ"ט, יח-כ)
תיאור זה של יעקב, שבאהבתו העזה את רחל נדמו לו שבע שנות עבודה ארוכות ומפרכות כימים אחדים, הינו אחד מתיאורי האהבה היפים ביותר שנכתבו בספרות בכלל.
אלא, שהיופי הרומנטי הזה – תמיהה בצדו: האמנם הולמת עוצמתה של אהבה זו את אופיו של יעקב? האמנם היא מתאימה לצדקותו וליראתו של בחיר האבות, המתהלך בעולמות עליונים ומלאכי א-לוהים מתגלים אליו על כל צעד ושעל?
בפרשתנו נאמר במפורש שבית א-לוהים שייבנה יהיה בבית אל, שכן שם נגלה ה' ליעקב, שם שער השמים ויעקב יקיים את נדרו בבניית הבית שם. מסיבה זו, המדרש ורש"י ניסו בכוח לעקור את בית אל ממקומה המרכזי, ולהעביר את מרכז הכובד של פרשתנו לירושלים.
הרמב"ם בפתיחה למורה נבוכים מסביר שישנם שני סוגים של משלים נבואיים (מראות נבואה): בסוג הראשון של המשלים כל מילה שבאותו משל מורה על
עניין מסוים. בסוג השני של המשלים כל המשל כולו מורה על ענין מסוים, במשל ישנם מילים רבות, שאין כל מילה מהן מוסיפה דבר באותו העניין של הנמשל, אלא נאמרו ליפות את המשל והסדרת הדברים בו או להוסיף בהסתרת העניין הנמשל.
החורף סוף סוף הגיע, גשם, קור, הימים קצרים והולכים, והלילות מתארכים.. אי שם בשעות אחר הצהרים המוקדמות, מושבנו מחשיך, ולעיתים מחשיך מידי.. איש איש מתכבל בביתו, בכורסתו.. ושוקע בתרדמת חורף נעימה.. מדוע לילות החורף ארוכים כל כך? אדם בוגר, בחיי שגרה תקינים, לא יכול לישון ארבע עשרה שעות בכל לילה. איזה צורך יש להחשיך ולהשבית את העולם, בשעה כל כך מוקדמת? בעולם ללא חשמל, ותאורה, מה אפשר לעשות עם כל כך הרבה שעות חושך?
עם סיום הסיפור, נוצר הרושם שאין כאן אלא עוד התפרצות של ריב משפחתי, המשקף את היחסים המתוחים של יעקב ולבן ששררו ביניהם כל התקופה מתחת לפני השטח. בשורות הבאות, ננסה לפתח זווית חדשה על מוקד המתח ביניהם.
בפרשת ויצא, ישנה סתירה בפסוקים הדורשת הסבר. בפרשה מתואר, כיצד יעקב גרם ללידת כבשים עקודים, נקודים, וטלואים, ע"י קילוף המקלות העומדות בסמוך לשקתות המים. ורבים שואלים, כיצד מקלות מפוצלות, יכולים לגרום לשינויים גנטיים בלידת הולדות.
לאחר מכן כשהמלאך מתגלה ליעקב, מתארת התורה: "וַיְהִי, בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן, וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא, בַּחֲלוֹם; וְהִנֵּה הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל-הַצֹּאן, עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים" אם כן מה גרם לצאנו של יעקב, ללדת ולדות אלו? האם המקלות? או שמא נס כפי שמתואר בדברי המלאך?
על הפסוק "ויפגע במקום וילן שם" מובא ברש"י בשם המדרש: "לשון תפילה, ולמדנו שתיקן תפילת ערבית. ושינה הכתוב ולא כתב 'ויתפלל' ללמדך שקפצה לו הארץ". ה"שפת אמת" מתקשה בדברי המדרש: מדוע מקשרים חז"ל בין תפילת ערבית לבין קפיצת הדרך? "ואינו מובן, כי לפירוש הזה שתיקן תפילת ערבית – מה עניין קפיצת הארץ לכאן"?
סיפור אהבת יעקב לרחל, התופס מקום מרכזי בפרשתנו, הוא מן העלילות המפותחות ביותר בתורה ביחסי איש ואישה. ננסה לעמוד על חלקה הראשון והמרכזי של מערכת יחסים זו, כפי שהיא עולה מתוך הפרשה.
פרשת ויצא פותחת בתיאור מסעו של יעקב אבינו לחרן. מטרתו של יעקב בעזיבתו את הארץ היא כפולה: מחד, הוא מבצע את שליחות אמו, אשר עיקר דאגתה היא להצילו מעשו אחיו, החפץ במותו; ובנוסף, יוצא הוא לחרן גם בשליחות אביו, החפץ שימצא שם אשה ראויה. בעקבות כך יש לשאול: מהן המטרות שמאפשרות יציאה מארץ ישראל? ברור, שהסכנה הקיומית שמרחפת מעל ראשו של יעקב מתירה את היציאה מהארץ, כשם שכל המצוות נדחות מפני פיקוח נפש. מה ביחס לסיבות אפשריות אחרות?
בליל הכלולות נמצא יעקב עם לאה, כאשר הוא חושב שהוא נמצא עם רחל. כוח המחשבה הותיר רושם, שבא לידי ביטוי שנים רבות לאחר מכן…
כאשר יעקב יוצא חרנה, הוא 'פוגע במקום'. במבט ראשון – יש לפנינו תיאור היסטורי, היכן לן יעקב. אך חז"ל קראו פסוקים אלו כתיאור רוחני – יעקב מתפלל לה'.
"ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה. ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה".
נראה לנו קצת מוזר לומר שאהבתו של יעקב אבינו הושפעה מיפי התואר ומן המראה של רחל אמנו, ובכלל – אפשר לשאול מדוע עוסקת התורה בתיאור חיצוני לכאורה של רחל ולאה (ולא במידותיהן, למשל).
מפשט הכתוב אנו למדים, שמגמת הליכתו של יעקב היתה לחרן, אולם במדרש נזכרת מחלוקת האם יעקב כבר הגיע לחרן ואז נזכר ששכח דבר מה וחזר ל"מקום", או שאכן היה הדבר בדרכו לחרן. לדעה שאכן חזר על עקביו, עולה השאלה מה מניע אדם, שהלך כברת דרך כה רבה, במיוחד במושגים של אותם ימים, לחזור את כל הדרך בשל דבר מה ששכח? מהי חשיבות אותו מקום שבגללה ראה יעקב צורך לחזור על עקביו?
"כשעולים בסולם מתעכבים קמעא בכל שלב ושלב, השלב מסמל את העיכוב, וגם את האפשרות לעליה לדרגה הבאה…"
המדרגה הגבוהה יותר בעבודה שלנו היא לא הדחקה, ריחוק וניתוק של היצרים שלנו, אלא התכלית היא הפיכת הרע לטוב
מה בדיוק בקשה רחל? על מה בדיוק כעס יעקב, ומדוע?
מה ההבדל (והקשר) שבין בית א-להים ושער השמיים?
כשאדם מצפה לדבר טוב או לדבר שהוא ממש אוהב הזמן עוצר מלכת, ולרגע נדמה שבדקה יש הרבה יותר משישים שניות. כיצד ליעקב נראה דווקא שהזמן עובר "כימים אחדים"?
"לחם לאכול ובגד ללבוש" – זה מה שיעקב בסך הכל מבקש, ואנו שואלים מדוע לא אמר 'לחם ובגד', ונבין שבגד זה כמובן ללבוש, ולחם זה כמובן לאכול, אם כן מה הצריכותא לומר את זה?
התורה מאריכה מאוד בסיפור של הבאר בה מצא יעקב את רחל. ויש המוצאים שם רמזים לבתי המקדש חורבנם ומכאן הגלות הארוכה ובניין הבית השלישי. הנה לפנינו כמה נקודות מעניינות.
מדוע לא אמר לבן ליעקב שיקח את לאה שהיא ראויה יותר לו?
ויעקב היודע שאנשי המקום – ובתוכם לבן – רמאים, מדוע הוא תמה: למה רימיתני?
"ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי א-לוהים עלים וירדים בו".
מדוע לא עלה יעקב בסולם?
אומר בעל הטורים: "סולם" – בגימטריא: ממון, עוני. ומוסיף ואומר וז"ל: "כי זה ישפיל וזה ירים". אם כן כשם שהסולם עשוי ממדרגות (שלבים) ובני אדם "עולים ויורדים בו", ה"ה לגבי השפעת הממון. פעמים שהממון מוריד את האדם לשפל המדרגה ("מוצב …
"ויחלום והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה" (כח, יב) קרא עוד
בדרך כלל, אם עיקר המטרה של אדם היא להגיע למקום מסוים, לא מציינים מאיפה הגיע אלא רק לאן הגיע. לדוגמא: "פלוני טס למזרח". אין זה משנה שהוא עזב את נס ציונה וטס למזרח. מאידך, אם המטרה של אותו אדם הייתה …
ישנם הסברים רבים לחלום יעקב ומשמעותו. האברבנל מביא שמונה פירושים שונים לחלום יעקב, כמו ההסבר של רש"י שהקב"ה הראה ליעקב את חשיבות ארץ ישראל בכך שהראה לו את מלאכי א"י עולים ומלאכי חו"ל יורדים ללוות את יעקב מכאן והלאה או …
"ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו" בן אדם צריך להיות יציב בחיי היום יום שלו כ"סולם מוצב ארצה" לא חי בדימיונות כל הגשמיות חייבת להיות מוגבלת אולם "ראשו מגיע השמימה" המח שלנו …
לכל אחד משלושת האבות ישנה את ההתמודדות שלו עם הווייתו של העולם בעבודתו עם עצמו ובעבודתו למול המקום. יעקב יוצא לגלות בעל כורחו, חרף אחיו עשיו הקם עליו להורגו. היציאה הזו מבטלת את השגרתיות החסרת עצמיות והתעלות ומעבירה אותנו לספירה …
צריך להבין מה גרם ליעקב לאהוב את רחל מלאה לאחר נישואיו עם לאה. על הפסוק ויזכור אלוקים את רחל [ל,כב] אומר רשי "הקב"ה זכר לה [לרחל] שמסרה סימניה לאחותה ושהייתה מצירה שלא תעלה בגורלו של עשו". שכן היו בכל אומרים: …
סיבות רבות מביאות אדם מישראל, השוהה בגלות, להחליט לעלות אל ארץ אבותיו. וכולן נמצאות גם אצל האב השלישי של האומה, יעקב אבינו. ההתעוררות הראשונה לשוב לארץ היא האנטישמיות: "וירא יעקב את פני לבן, והנה איננו עמו כתמול שלשום". עוד לא …
"ויאמר ד' אל יעקב, שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך. וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו ויאמר להן …", ובהמשך: "עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך, ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו …
כאשר מבקש יעקב מלבן לצאת חזרה לביתו, הוא אומר לו "שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי". הרש"ר הירש מביא את תשומת ליבנו שיעקב לא אמר "אל מקומי ואל ארצי" כמו שיתרו אמר בהמשך "אל ארצי ואל מולדתי אלך". לכאורה, אכן אין …
כאשר יוצא יעקב מבאר שבע והולך לחרן מבטיח לו ה' בחלומו (בראשית כ"ח ט"ו): "והנה אנכי עמך, ושמרתיך בכל אשר תלך, והשבתיך אל האדמה הזאת, כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך". מסביר רש"י: "אנכי עמך …