שיטת ר' יוסי ברבי חנינא בגמרא בברכות, כי "תפילות – אבות תקנום". מעניין, אפוא, לבחון את תפילות האבות, וכך לנסות להבין את דברי ר' יוסי

בגמ' (ברכות כו ע"ב) נחלקו כנגד מה תיקנו את תפילת העמידה: "איתמר, רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפילות – אבות תיקנום. רבי יהושע בן לוי אמר: תפילות – כנגד תמידין תקנום".
שורשה של מחלוקת זו נעוץ בשאלה יסודית: מהי התפילה?

ידוע לנו, שקריאת שמע היא קבלת עול מלכות שמים. אם כן, ננסה להבין את מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל גם מן הצד הערכי.

גבולות הארץ שבפרשת מסעי אינם אלא גבולות ארץ כנען, שאינה כוללת את עבר הירדן המזרחי. גבולות ארץ כנען, הנזכרת לראשונה בברית המילה, שונים מגבולות הארץ המפורטים בברית בין הבתרים – מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. ארץ כנען היא …

גבולות הארץ שבפרשת מסעי Read More »

אחת השאלות החשובות והשכיחות שמתעוררות בקרבם של עובדי ד' היא כיצד ניתן לדעת אם מקור הרצונות, המחשבות והרעיונות שלי, הוא מהיצר הטוב או מהיצר הרע? האם הדבר ראוי ורצוי ליושב במרומים או שמא מאוס ומגונה ח"ו. ננסה להתייחס לסוגיה הזאת בעה"י בניסיון לשפוך אור על הנושא מזוית ראיה תורנית חדשה ותוך כדי נוכל לראות ביטוי ממשי לדברי ר' חייא בר אמי בשם עולא: "מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד" (מסכת ברכות ח ע"א).

בעשיית האותות והניסים הקב"ה מתגלה כ'א-לוהים', מה שאנשי הקבלה מגדירים כ'בעל הכוחות כולם' – היכול לשדד מערכות טבע. הוא הפועל, הוא העושה, הוא ולא אחר.
בהתגלות הדיבור, לעומת זאת, בא לידי ביטוי פן אחר – כזה הדורש השתתפות של השומע. ה' אינו מופיע כבעל הכוחות כולם, אלא כמזמין את הצד שכנגדו להשתתף אתו בברית. איזה נס גדול היה זה, שכל עם ישראל עומד מתחת להר, ואומר ביחד "נעשה ונשמע", נעתר לדיבור ומגיב לו – יותר מקריעת הים, יותר מכל מכות מצרים.

מהי המלחמה שהקב"ה חשש שעם ישראל יראה? במה שונה מלחמה זו מהמלחמה עם המצרים בים סוף, שבני ישראל השתתפו בה בהמשך פרשתנו? מדוע משתמשים פסוקים אלו בשם "א-לוהים", בניגוד לכל פרשיות יציאת מצרים מאז ההתגלות בסנה, המזכירות רק את שם הוי"ה? ומעל לכל – כיצד ייתכן בכלל שעם ישראל יצא ממצרים בדרך ארץ פלישתים, לא יעבור בים סוף ולא יעמוד למרגלות הר סיני?

לפני כמה שנים שמעתי מהרב אביגדור נבנצאל שליט"א, רבה של העיר העתיקה בירושלים, סיפור על עניינם של י"ג מידות הרחמים. הסיפור עוסק בזוג זקנים המגיעים אל הרופא לקבל טיפול למחלתו הקשה של הבעל. הרופא, רושם מרשם לחולה ומזהיר את האישה …

עבודה ה' – על י"ג מידות וההליכה בדרכיו Read More »

מדוע לא מברכים על כל לימוד, מה דין הפסק בכוונה, ועוד עניינים.

פירוש מדרש על תפילת קידוש הלבנה

הלכות והסברים על תפילת ראש חודש ועל התפילות בשלושת הרגלים (יעלה ויבוא, מוסף וכו')

הלכות ועיונים על קריאת התורה בימי החול, בחגים ובתענית ציבור

מדוע בפרשת שמות עם ישראל מתבשר על פקידת ה' את עמו, קד ומשתחווה, ואילו בפרשתנו פתאום העם מסרב לשמוע?

שלושה שותפים באדם. אביו, אימו והקדוש ברוך הוא.
כתבה התורה: איש אמו ואביו תראו ואת שבתותי תשמורו. והעיר רשי על המקום שאם יאמר לו אביו: תחטא, אין לשמוע לו, שנאמר "את שבתותי תשמורו".
מדוע? אם שלושה שותפים הם, שישמע לכל אחד בצורה שווה? מדוע שיקשיב לאחד יותר מלשני?

בתורה ובנביאים, מקובל שהצדיקים זוכים להתגלות ישירה מה' וכל חייהם מתוארים לאור חוויה זו. כמעט שאין סיפורים בהם האדם חש מרוחק מהאלוקים, ובכל זאת מתמודד עם קשייו וממשיך בדרך הטוב. ספר תהילים הוא אחד הספרים בהם ניתן לראות התמודדות כנה של האדם המאמין לנוכח מציאות של ריחוק מה'.

בפרקים הפותחים את ספר ירמיהו, תולה הנביא את שכחת ה' בשכחת סיפור יציאת מצרים וההיסטוריה של עם ישראל: "מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי, וילכו אחרי ההבל ויהבלו: ולא אמרו איה ה' המעלה אתנו מארץ מצרים, המוליך אתנו במדבר… …

תודעת ההיסטוריה – הדרך לידיעת ה' Read More »

רעיונות והלכות בהקשר לתפילות בימי הצומות ובתשעה באב

הסברים עיוניים והלכתיים על תפילות שחרית ומוסף ועל תקיעת שופר, תשליך וכו'

דו קיום אינו עסק של פוליטיקאים, אלא של האנשים החיים אותו ביום-יום.

השו"ע פסק בסימן נה ס' ד' "יש מתירין לומר דבר שבקדושה בתשעה וצרוף קטן שהוא יותר מבן שש ויודע למי מתפללין, ולא נראין דבריהם לגדולי הפוסקים" ואילו בסימן קצט ס' י כתב "קטן שהגיע לעונת הפעוטות ויודע למי מברכין, מזמנין …

הלכות צירוף קטן למניין ולזימון Read More »

רב חסדא בא ללמדנו כי גם בהספדם של אנשים גדולים, יש לנסות לחלוק עם כולם את גדולתו האמיתית של הנפטר, ולא לתארו בתארים פופולריים אך שקריים.

תלמיד חכם יכול לבחור בדרך שבה הוא יכול יכול להתבונן על העולם שמחוץ לבית המדרש כעולם המלא גועל וכיעור, אבל גם יכול לראות את העולם החיצוני כמכלול של דברים טובים ורעים, ולהיעזר בתורה כמסננת וכאמצעי לקידוש החוויה האנושית הכוללת.

טוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפללו מוסף קודם שבע שעות (שו"ע סי' תרכ). איתא בברכות (כח.) ת"ר היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוסף, מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף, שזו תדירה וזו …

עיונים של תפילות יום הכיפורים ועל יונה Read More »

עניינים וביאורים על הוידוי ועל תפילות ערב יום כיפורים

תוכחה לשמה וענווה שלא לשמה – איזו עדיפה?

פירושים והסברים על הלכות ומנהגים שונים במוצאי שבת

עיונים פירושים והלכות בנוגע לתפילת מנחה של שבת

עיונים ופירושים על תפילת מנחה של שבת

פירושים הלכות ועיונים על תפילת שחרית של שבת

עיונים, מנהגים והלכות הקרושים לתפילות ולפיוטים של ערב שבת

רב – הייתה אשתו מצערת אותו: כשאמר לה 'עשי לי עדשים' – עשתה לו קטניות; 'קטניות' – עשתה לו עדשים. כשגדל חייא בנו, היה הופך לה את דברי אביו. אמר לו: אמך השתפרה. אמר לו: אני הוא שהופך לה את דבריך. אמר לו: זהו שאומרים אנשים, פעמים שהבן מחכים את אביו. אני היה לי לעשות כך, אתה אל תעשה כך, שנאמר "לימדו לשונם דבר שקר – העוה נלאו". (יבמות סג ע"א)
חלק מהפרשנים תהו מדוע אסר רב על חייא לשנות בדיבורו, למרות שמותר לשנות מפני השלום. שני דפים אחרי סיפור זה, בדף סה ע"ב, אנו לומדים שאפילו הקב"ה עצמו שינה מהאמת כדי לשמר את השלום שבין אברהם לשרה. מדוע לא היה חייא רשאי לשנות גם במקרה זה?

עניינים שונים על התפילות וההוספות בעשרת ימי תשובה

נראה שהמדרש מבקש להעתיק למצו?ת כיבוד אב ואם משמעויות השאובות ממצות כיבוד השבת, וכך לעצב את היחס הראוי של האדם להוריו לאורו של מודל השבת.

מהי משמעותם של היקשים אלו, בין המצוות כלפי ההורים לבין המצוות כלפי ה'? מה פשרו של הנימוק המובא בסוף המדרש – "וכן בדין מפני ששלושתם שותפים בו"?

מדוע תפילת מנחה נקראת כך?
אם תאמר בגלל שמנחת התמיד של בין הערביים קריבה בזמן תפילת מנחה, אזי יש להקשות הרי גם בשחר יש מנחה של תמיד של שחר וכן קריבה בשחר מנחת חביתין?

מהו המייחד את כל ההלכות הכלולות במורא אב ואם, לעומת אלו הכלולות בכיבודם?

איתא במגילה כג: מתני' אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם… פחות מעשרה. גמ' מה"מ? אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן דאמר קרא  "ונקדשתי בתוך בני ישראל" (ויקרא כב-לב)  כל דבר שבקדושה לא יהא …

פורסין על שמע Read More »

על עניית אמן לאחר "גאל ישראל"

למה אומרים חידוש ולא חדש על דבר תורה? בגלל שכל החידושים נאמרו בהר סיני ולכן אין המדובר בדבר חדש אלא בחידוש של דבר ישן. כלומר, הדבר תורה קיים רק אני מחדש אותו –  renew ולא new. (נשלח ע"י מוטי מלול)

על אמירת "והוא רחום", על סמיכת גאולה לתפילה בלילה ומדוע אין אומרים בערבית חזרת הש"ץ.

כתב הבית יוסף בס' קלג בשם רבינו הגדול מהר"י אבוהב שאין לומר פיטום הקטורת אלא מתוך הכתב שמא יחסר אחד מהסממנים והיא חייב מיתה בקריאה כמו בהקטרה ואולי שמזה הטעם אין אומרים אותו מקצת מקומות אע"פ שאומרים פרשת הקורבנות ע"כ. …

מנהגים באמירת פיטום הקטורת Read More »

המדרש המתאר מה המקור לכל אחת מהקריאות בשיר של יום.

טעמים לאמירת קדושת ובא לציון ומדוע אומרים ובא לציון ביום חול ולא בשבת ויו"ט.

הסברים על הסיבות וההלכות ב"נפילת אפיים" אחרי חזרת הש"ץ בשחרית.

על הסיבה לחזרת הש"ץ, קדושה, מודים דרבנן, ועוד נושאים.

מדוע אדם אינו יכול למדוד את גורנו ואח"כ לברך שישלח ה' ברכה במעשי ידיו?

חותמת של ה' היא אמת. האותיות של חותמת הם הפוכות כדי שאחרי החתימה האותיות יהיו בסדר הנכון. לפעמים נראה שהכול הפוך אבל רק הקב"ה יודע שזה רק נראה כך אבל למעשה זה הנכון ביותר.

על "אלהי נצור","עושה שלום", הפסיעות לאחור וההמתנה לאחר התפילה.

מדרשים הסברים והלכות על ברכות מתפילת שמונה עשרה , מסודרים בסדר הברכות.

אל לו לאדם להחליט שהוא רשע, שהרי בכך הוא מונע את עצמו מכל אפשרות של כניסה של הקודש וחזרה בתשובה. על האדם לנסות להתקדם, ולא לגזור על עצמו שהוא רשע ואין לו חלק בתורת ישראל.

מדוע אין לתלמידי חכמים מנוחה בעולם הבא? האם אין זו מטרתו של העולם הבא – להגיע לשלמות ולמנוחה רוחנית אחרי חיים מלאים עמל ויגיעה?

הרב קוק מסביר שבדרך כלל תפילה נאמרת בשעת סכנה או קושי כלשהו. לכן, חז"ל שאלו מה מקום לתפילה לפני כניסה לבית המדרש – מהן הסכנות הכרוכות בלימוד בבית המדרש? אך ר' נחוניא הבין, כנראה, שגם בבית המדרש הוא עומד בפני אתגרים רוחניים ומוסריים לא פשוטים, ולכן בהחלט 'יש מקום לתפילה זו'.

ברור שגם המקדש עצמו אינו המטרה הסופית. אפשר לדבר על מטרה נעלה ואמורפית יותר כמו "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", אך נוכל גם להתמקד במטרה ממשית יותר – "לקרב ישראל לאביהם שבשמים".

על יהודים צופים ויהודים שחקנים…

על הפסיעות שלפני העמידה, צורת העמידה וכיצד מתפלל.

הקב"ה שברא את כל העולם וגם את בני האדם יודע שהדרך היחידה בה יכולים הם לזכות לחיי הנצח והעולם הבא היא רק בדרך ד', האמונה, התורה והמצוות, וחרף כך אין הוא מכריח אף לא אחד מבניו ובנותיו היקרים והאהובים ללכת …

איש ואישה – הפכים משלימים Read More »

כשעושה הוא האדם צעדים להידבק ב-ד' יתברך ובמידותיו ולעלות מעלה במעלות התורה, הקדושה, החכמה, הבינה והדעת צריך הוא לדעת שיש אינסוף דרגות בדרך הזו.

אמר רב יהודה אל ישאל אדם צרכיו, לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות. אמר רבי חנינא שלש ראשונות למה הן דומות לעבד שמסדר שבח לפני רבו. אמצעיות למה הן דומות לעבד שמבקש פרס מרבו. אחרונות למה הן דומות לעבד שקבל פרס מרבו שמשבחו והולך לו ( ברכות לד.)

מצינו יח' ברכות של תפילה מעולם היו מתוקנות זו אחר זו (לא נתקנו בפעם אחת אלא בזמנים שונים), כיוון שבאו אנשי כנסת הגדולה כללום ותקנום כסדרן

מנהגים באמירת אל מלך נאמן לפי ק"ש, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד והאם יש חובה לומר ק"ש בטעמי המקרא

בשעה שאנו מקיימים מצווה מסויימת הבה לא נשאיר את היד מיותמת ונתאחד עם הקב"ה בקיום מצוותיו כל אחד יחד עם רעהו וכך גם נתאחד אנחנו ונקבל כח ישרות ממנו יתברך.

קורין ק"ש ומברכין בשחר שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה וסמכום על הפסוק "שבע ביום היללתיך על משפטי צדקך" ( תהילים קיט,קסד) ? טור ס' נח.

העקידה – קוראים את פרשת העקידה כדי לזכור זכות האבות לפני הקב"ה וגם להכניע יצרו לעבוד השי"ת כמו שמסר יצחק נפשו . ולאחריה אומר את הפסוק " ושחט אתו על ירך המזבח צפונה וכו' – כדאמרינן בויקרא רבה אמר הקב"ה …

עיונים קצרים על קורבנות ופסוקי דזמרה בתפילת שחרית Read More »

כתב הטור בסימן נו שהטעם שהקדיש תוקן בלשון ארמית מפני שמלאכים לא יתקנו בנו, שאנו משבחים שבח נאה כזה שאם יבינו המלאכים (שאינן מכירין ארמית[1]) אזי הם יקטרגו עלינו וגם[2] ע"י זה הקב"ה נזכר לחורבן הבית וגלות ישראל כדאיתא בברכות …

ביאורים על הקדיש Read More »

איתא במסכת ברכות (ס:) כי מתער אומר אלהי נשמה שנתת בי… ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים, כי שמע קול תרנגול לימא ברוך אשר נתן לשכווי[1] בינה… כי פתח עיניה לימא ברוך פוקח עורים, כי תריץ ויתיב לימא ברוך …

פירושים על ברכות השחר Read More »

אשר יצר את האדם בחכמה- שבריאת האדם היא בחוכמה נפלאה ( ראה להן מפליא לעשות) ויש מפרשים שהתקין מזונותיו של אדם הראשון ואח"כ בראו. וברא בו נקבים נקבים, חלולים חלולים ( בגימטרייה רמ"ח כמנין אברי האדם) – פירש הבית יוסף …

הסברים על ברכת "אשר יצר" (על פי טור סימן ו) Read More »

בשל מרכזיותו של מושג התמיד בתודעתנו, לא ייתכן שניוותר שווי נפש לנוכח ביטולו של התמיד. הנוצרי יסתדר בקלות עם ביטולו של התמיד, אך כל עולמו של בן-תורה עומד ומבוסס על התמידים, והמשמעות העמוקה שמאחורי ביטול התמיד צריכה להחריד אותו לא פחות – ואולי אף יותר, ממשמעותן של הטרגדיות האחרות שאירעו בי"ז בתמוז.

במעבר מהגלות (תורת הפרט) לארץ ישראל (תורת הכלל), חייבים לעבור את התהליך הזה של הסתלקות המוחין.

שהאתמול והמחר שלך, לא יפריעו לרגע הקדוש הזה שלך להיות אין-סופי. וככה, בלי שתרגיש, מרגע קדוש לרגע קדוש – גם אם הרבה זמן מפריד ביניהם – אתה הולך וגדל, הולך ומתקדש.

כולם מכירים את הפס' שדוד המלך מקונן על יהונתן בן שאול "נפלאתה אהבתך לי, מאהבת נשים". מי הן הנשים, ולמה?