ר' אלעזר והמכוער

תלמיד חכם יכול לבחור בדרך שבה הוא יכול יכול להתבונן על העולם שמחוץ לבית המדרש כעולם המלא גועל וכיעור, אבל גם יכול לראות את העולם החיצוני כמכלול של דברים טובים ורעים, ולהיעזר בתורה כמסננת וכאמצעי לקידוש החוויה האנושית הכוללת.

עיונים של תפילות יום הכיפורים ועל יונה

טוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפללו מוסף קודם שבע שעות (שו"ע סי' תרכ). איתא בברכות (כח.) ת"ר היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוסף, מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף, שזו תדירה וזו

על הוידוי ועל תפילות ערב יום כיפור

עניינים וביאורים על הוידוי ועל תפילות ערב יום כיפורים

ערכה של ענווה שלא לשמה

תוכחה לשמה וענווה שלא לשמה – איזו עדיפה?

עיונים במנהגי ותפילות מוצאי שבת

פירושים והסברים על הלכות ומנהגים שונים במוצאי שבת

עיונים ופירושים לתפילת מנחה של שבת

עיונים פירושים והלכות בנוגע לתפילת מנחה של שבת

עיונים של תפילת מוסף של שבת

עיונים ופירושים על תפילת מנחה של שבת

עניינים על תפילת שחרית של שבת

פירושים הלכות ועיונים על תפילת שחרית של שבת

על התפילות והפיוטים בערב שבת

עיונים, מנהגים והלכות הקרושים לתפילות ולפיוטים של ערב שבת

האם מותר לשנות למען השלום?

רב – הייתה אשתו מצערת אותו: כשאמר לה 'עשי לי עדשים' – עשתה לו קטניות; 'קטניות' – עשתה לו עדשים. כשגדל חייא בנו, היה הופך לה את דברי אביו. אמר לו: אמך השתפרה. אמר לו: אני הוא שהופך לה את דבריך. אמר לו: זהו שאומרים אנשים, פעמים שהבן מחכים את אביו. אני היה לי לעשות כך, אתה אל תעשה כך, שנאמר "לימדו לשונם דבר שקר – העוה נלאו". (יבמות סג ע"א)
חלק מהפרשנים תהו מדוע אסר רב על חייא לשנות בדיבורו, למרות שמותר לשנות מפני השלום. שני דפים אחרי סיפור זה, בדף סה ע"ב, אנו לומדים שאפילו הקב"ה עצמו שינה מהאמת כדי לשמר את השלום שבין אברהם לשרה. מדוע לא היה חייא רשאי לשנות גם במקרה זה?

ראש השנה ועשרת ימי תשובה

עניינים שונים על התפילות וההוספות בעשרת ימי תשובה

כיבוד אב ואם וכבוד שבת

נראה שהמדרש מבקש להעתיק למצו?ת כיבוד אב ואם משמעויות השאובות ממצות כיבוד השבת, וכך לעצב את היחס הראוי של האדם להוריו לאורו של מודל השבת.

שלושה שותפים בו באדם

מהי משמעותם של היקשים אלו, בין המצוות כלפי ההורים לבין המצוות כלפי ה'? מה פשרו של הנימוק המובא בסוף המדרש – "וכן בדין מפני ששלושתם שותפים בו"?

על שמה של תפילת המנחה

מדוע תפילת מנחה נקראת כך?
אם תאמר בגלל שמנחת התמיד של בין הערביים קריבה בזמן תפילת מנחה, אזי יש להקשות הרי גם בשחר יש מנחה של תמיד של שחר וכן קריבה בשחר מנחת חביתין?

אי זהו מורא ואי זהו כבוד?

מהו המייחד את כל ההלכות הכלולות במורא אב ואם, לעומת אלו הכלולות בכיבודם?

פורסין על שמע

איתא במגילה כג: מתני' אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם… פחות מעשרה. גמ' מה"מ? אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן דאמר קרא  "ונקדשתי בתוך בני ישראל" (ויקרא כב-לב)  כל דבר שבקדושה לא יהא

גאל ישראל

על עניית אמן לאחר "גאל ישראל"

למה אומרים 'חידוש' ולא 'חדש' על דבר תורה?

למה אומרים חידוש ולא חדש על דבר תורה? בגלל שכל החידושים נאמרו בהר סיני ולכן אין המדובר בדבר חדש אלא בחידוש של דבר ישן. כלומר, הדבר תורה קיים רק אני מחדש אותו –  renew ולא new. (נשלח ע"י מוטי מלול)

פירושים ועיונים בתפילת ערבית

על אמירת "והוא רחום", על סמיכת גאולה לתפילה בלילה ומדוע אין אומרים בערבית חזרת הש"ץ.

מנהגים באמירת פיטום הקטורת

כתב הבית יוסף בס' קלג בשם רבינו הגדול מהר"י אבוהב שאין לומר פיטום הקטורת אלא מתוך הכתב שמא יחסר אחד מהסממנים והיא חייב מיתה בקריאה כמו בהקטרה ואולי שמזה הטעם אין אומרים אותו מקצת מקומות אע"פ שאומרים פרשת הקורבנות ע"כ.

המקור ל"שיר של יום" לכל אחד מהימים

המדרש המתאר מה המקור לכל אחת מהקריאות בשיר של יום.

טעמים והסברים על קדושת ובא לציון

טעמים לאמירת קדושת ובא לציון ומדוע אומרים ובא לציון ביום חול ולא בשבת ויו"ט.

הסברים ועיונים על "נפילת אפיים" בתפילה

הסברים על הסיבות וההלכות ב"נפילת אפיים" אחרי חזרת הש"ץ בשחרית.

הסברים, הלכות וביאורים בנוגע לחזרת הש"ץ

על הסיבה לחזרת הש"ץ, קדושה, מודים דרבנן, ועוד נושאים.

"אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין"

מדוע אדם אינו יכול למדוד את גורנו ואח"כ לברך שישלח ה' ברכה במעשי ידיו?

חיזוקים באמונה

חותמת של ה' היא אמת. האותיות של חותמת הם הפוכות כדי שאחרי החתימה האותיות יהיו בסדר הנכון. לפעמים נראה שהכול הפוך אבל רק הקב"ה יודע שזה רק נראה כך אבל למעשה זה הנכון ביותר.

סיום תפילת שמורה עשרה – אלהי נצור ועושה שלום – ביאורים והלכות

על "אלהי נצור","עושה שלום", הפסיעות לאחור וההמתנה לאחר התפילה.

ביאורים והסברים קצרים על ברכות שמונה עשרה

מדרשים הסברים והלכות על ברכות מתפילת שמונה עשרה , מסודרים בסדר הברכות.

"מפני מה לא עסקת בתורה?"

אל לו לאדם להחליט שהוא רשע, שהרי בכך הוא מונע את עצמו מכל אפשרות של כניסה של הקודש וחזרה בתשובה. על האדם לנסות להתקדם, ולא לגזור על עצמו שהוא רשע ואין לו חלק בתורת ישראל.

פעילות ומנוחה בעולם הבא

מדוע אין לתלמידי חכמים מנוחה בעולם הבא? האם אין זו מטרתו של העולם הבא – להגיע לשלמות ולמנוחה רוחנית אחרי חיים מלאים עמל ויגיעה?

תפילתו של ר' נחוניא בן הקנה

הרב קוק מסביר שבדרך כלל תפילה נאמרת בשעת סכנה או קושי כלשהו. לכן, חז"ל שאלו מה מקום לתפילה לפני כניסה לבית המדרש – מהן הסכנות הכרוכות בלימוד בבית המדרש? אך ר' נחוניא הבין, כנראה, שגם בבית המדרש הוא עומד בפני אתגרים רוחניים ומוסריים לא פשוטים, ולכן בהחלט 'יש מקום לתפילה זו'.

עם ישראל ולימוד התורה

ברור שגם המקדש עצמו אינו המטרה הסופית. אפשר לדבר על מטרה נעלה ואמורפית יותר כמו "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", אך נוכל גם להתמקד במטרה ממשית יותר – "לקרב ישראל לאביהם שבשמים".

הצופים והשחקנים

על יהודים צופים ויהודים שחקנים…

תפילת שמונה עשרה – כיצד מתפלל והלכות כלליות

על הפסיעות שלפני העמידה, צורת העמידה וכיצד מתפלל.

איש ואישה – הפכים משלימים

הקב"ה שברא את כל העולם וגם את בני האדם יודע שהדרך היחידה בה יכולים הם לזכות לחיי הנצח והעולם הבא היא רק בדרך ד', האמונה, התורה והמצוות, וחרף כך אין הוא מכריח אף לא אחד מבניו ובנותיו היקרים והאהובים ללכת

התהליך התדירי של התעלות הבריאה

כשעושה הוא האדם צעדים להידבק ב-ד' יתברך ובמידותיו ולעלות מעלה במעלות התורה, הקדושה, החכמה, הבינה והדעת צריך הוא לדעת שיש אינסוף דרגות בדרך הזו.

תפילת שמונה עשרה – הסבר לסדר הברכות

אמר רב יהודה אל ישאל אדם צרכיו, לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות. אמר רבי חנינא שלש ראשונות למה הן דומות לעבד שמסדר שבח לפני רבו. אמצעיות למה הן דומות לעבד שמבקש פרס מרבו. אחרונות למה הן דומות לעבד שקבל פרס מרבו שמשבחו והולך לו ( ברכות לד.)

תפילת שמונה עשרה – מדרש על מתי נתקנו הברכות

מצינו יח' ברכות של תפילה מעולם היו מתוקנות זו אחר זו (לא נתקנו בפעם אחת אלא בזמנים שונים), כיוון שבאו אנשי כנסת הגדולה כללום ותקנום כסדרן

עיונים על קריאת שמע

מנהגים באמירת אל מלך נאמן לפי ק"ש, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד והאם יש חובה לומר ק"ש בטעמי המקרא

איש את רעהו יחד יעזורו

בשעה שאנו מקיימים מצווה מסויימת הבה לא נשאיר את היד מיותמת ונתאחד עם הקב"ה בקיום מצוותיו כל אחד יחד עם רעהו וכך גם נתאחד אנחנו ונקבל כח ישרות ממנו יתברך.

ביאורים על ברכות קריאת שמע

קורין ק"ש ומברכין בשחר שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה וסמכום על הפסוק "שבע ביום היללתיך על משפטי צדקך" ( תהילים קיט,קסד) ? טור ס' נח.

עיונים קצרים על קורבנות ופסוקי דזמרה בתפילת שחרית

העקידה – קוראים את פרשת העקידה כדי לזכור זכות האבות לפני הקב"ה וגם להכניע יצרו לעבוד השי"ת כמו שמסר יצחק נפשו . ולאחריה אומר את הפסוק " ושחט אתו על ירך המזבח צפונה וכו' – כדאמרינן בויקרא רבה אמר הקב"ה

ביאורים על הקדיש

כתב הטור בסימן נו שהטעם שהקדיש תוקן בלשון ארמית מפני שמלאכים לא יתקנו בנו, שאנו משבחים שבח נאה כזה שאם יבינו המלאכים (שאינן מכירין ארמית[1]) אזי הם יקטרגו עלינו וגם[2] ע"י זה הקב"ה נזכר לחורבן הבית וגלות ישראל כדאיתא בברכות

פירושים על ברכות השחר

איתא במסכת ברכות (ס:) כי מתער אומר אלהי נשמה שנתת בי… ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים, כי שמע קול תרנגול לימא ברוך אשר נתן לשכווי[1] בינה… כי פתח עיניה לימא ברוך פוקח עורים, כי תריץ ויתיב לימא ברוך

הסברים על ברכת "אשר יצר" (על פי טור סימן ו)

אשר יצר את האדם בחכמה- שבריאת האדם היא בחוכמה נפלאה ( ראה להן מפליא לעשות) ויש מפרשים שהתקין מזונותיו של אדם הראשון ואח"כ בראו. וברא בו נקבים נקבים, חלולים חלולים ( בגימטרייה רמ"ח כמנין אברי האדם) – פירש הבית יוסף

תמידים כסדרם

בשל מרכזיותו של מושג התמיד בתודעתנו, לא ייתכן שניוותר שווי נפש לנוכח ביטולו של התמיד. הנוצרי יסתדר בקלות עם ביטולו של התמיד, אך כל עולמו של בן-תורה עומד ומבוסס על התמידים, והמשמעות העמוקה שמאחורי ביטול התמיד צריכה להחריד אותו לא פחות – ואולי אף יותר, ממשמעותן של הטרגדיות האחרות שאירעו בי"ז בתמוז.

הסתלקות המוחין

במעבר מהגלות (תורת הפרט) לארץ ישראל (תורת הכלל), חייבים לעבור את התהליך הזה של הסתלקות המוחין.

הרגע הקדוש

שהאתמול והמחר שלך, לא יפריעו לרגע הקדוש הזה שלך להיות אין-סופי. וככה, בלי שתרגיש, מרגע קדוש לרגע קדוש – גם אם הרבה זמן מפריד ביניהם – אתה הולך וגדל, הולך ומתקדש.

אהבת דוד ויהונתן

כולם מכירים את הפס' שדוד המלך מקונן על יהונתן בן שאול "נפלאתה אהבתך לי, מאהבת נשים". מי הן הנשים, ולמה?

הנקודה הפנימית – "רציתי לרצות להיות טוב"

איך אתה רוצה שיזכרו אותך?

אוסף לימודים מחיות רחוב

אני מאמין שאם יש לנו ברחוב כ"כ הרבה מסוגי בע"ח במיוחד, אז זה סימן משמיים שצריך ללמוד דווקא מאלו: כלב- כולו לב. לא להסתתר מאחורי ערימה של חומות. חתול – "מפני שמחתל עצמו" (גמרא) , שם פורש שאינו עושה צרכים

"סוף מעשה במחשבה תחילה"

המחשבה זה הדבר הראשוני ביותר בכל תהליך ומה שמפריד בינה לבין ההגשמה המעשית הוא הדיבור. גם לבריאת העולם שהיא בבחינת המעשה קדמה המחשבה והתכנון האלוקיים של בורא עולם, כשהדבר התבצע ע"י הדיבור, אותן אותיות שמרכיבות את שפת הקודש שיש גם לנו הנבראים הזכות להשתמש בהן בחיינו.

"אדם לעמל יולד"

אדם לעמל יולד.
ואותיות :
"עמל" = "עולם" או "מעל".
שאם אין האדם עמל בעולמו,סופו שמועל בכל עולמו…

בין התנזרות לקידוש החומר

האם עלינו ללכת בדרך ההתנזרות כדי להשיג את שאיפותנו הרוחניות, או שמא עלינו לקדש את החומר וממילא יושגו שאיפותנו הרוחניות?

המעביר על מידותיו

"המעביר על מידותיו, מעבירים לו על כל פשעיו",
מדוע נקט לשון:"מעביר"? ומדוע מעבירים דוקא את הפשעים?

הבורח מן הכבוד

"הלא אמרו כי הבורח מן הכבוד, הכבוד רודף אחריו. ואני בורח זה שנים מן הכבוד, ובכל זאת אין הכבוד רודף אחרי"…

כלי המנגינה בחיי האדם

הבה נצעד במקורותינו אחרי הכלים והצלילים

לחודש אלול

מה יש בו בחודש אלול? 'אני לדודי ודודי לי' זהו חודש מתנה בסופה של השנה מאת ה' להיות קרוב לעמו כמאמר החסידים "המלך בשדה" חודש שנשמעים בו עם שחר תחינות וסליחות ושירת 'אדון הסליחות', קולות תרועות השופר מהדהדים  באוזנינו בסיום

חמש עשרה מעלות שבהם מתגלית שכינת ה'

מדהים , אך מספר ה15 שמוחלק ל10 ו5 תופס מקום נרחב בכל  מקצועות התורה. אנו נהלך בזהירות במקורות שבידינו ובביאורי חז"ל בנושא  ונשכיל  ונתבונן איך שבמקצב הזה מסתתרים אולי כל יסודות הבריאה. מצינו מדרש בראשית רבה-: שאלית לר' אלעזר ולא

תלמוד תורה היום- שיחה לבין הזמנים

תלמוד תורה הינו מרכז החיים בישיבה. ועם זאת, מעורר הוא לא מעט לבטים בקרב התלמידים. אכן, "לא כרת הקב"ה ברית אלא על תורה שבעל פה", אך יש לא מעט השואלים באופן גלוי (ולצדם, כאלה השומרים את הדברים צפונים בלבם ונמנעים

האתגרים החברתיים העומדים לפני מדינת ישראל (הרב עמיטל)

מתוך שיחה של הרב יהודה עמיטל זצ"ל. שיחה זו ניתנה במרכז יפה באוניברסיטה תל אביב, בכנס לזכר אלוף אהרון יריב, ד' בשבט תשנ"ז. לנוכח מה שקורה היום במדינת ישראל, דומה שהאתגרים החברתיים העומדים בפנינו הם פחות או יותר ברורים –

כיצד "עושים שבת"?

"ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת" וכי אנו יכולים *לעשות* שבת?

פנינים ל"פיטום הקטורת" מתוך התפילה

את קטע "פיטום הקטורת" בתפילה אנו פותחים במשנה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא…" לכאורה די היה לאמר: ישראל יש להם חלק לעולם הבא. מה באה המלה "כל" להוסיף וללמדנו?

עניינים גשמיים ועניינים רוחניים

מתוך ספר היום יום חסידות חב"ד

טל ומטר

למה מזכירים גשם אך מבקשים מטר? בראשית ימי עולם שאדם אין היה אד עולה ומשקה וזה הדרך הטבעית במחזוריות המים וזה הגשם. אך המטר הוא המטרה המחברת בין האדם לאלקיו וזה מה שאנו מבקשים. והראיה שהמבול היה גשם אך בקריאת

מיהו בעל מידות

לא סתם, הפטיר, קוראים לאדם המעביר על מידותיו "בעל מידות" מכיוון שהוא "בעלים" על מידותיו ויש בכוחו לנווט את מידותיו לפן החיובי…

על שלושה דברים העולם עומד (גימטריה)

על השלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים             תורה = 611   .  הע?ב?ד?ה תפילה = 611    .  גמילות חסדים = 611 שלושת הדברים עליהם העולם עומד – הם כמו 3 רגלים של שולחן ,שכל אחד

מספר הכנפות לציצית (גימטריה)

בגד שחייב בציצית – צריך שיהיה עם 4 כנפות. בגימטרייה   כנף = 150 .  כנף x4  = בדיוק 600 . הגימטרייה של   ציצית = 600 . (נשלח ע"י דורון לב)

עומקו של "שמע ישראל"

ראשית כל " שמע ישראל" בא קודם לפרשה והיה אם שמוע היות וקודם כל בן אדם צריך לקבל עליו עול מלכות שמיים ורק אז עול מצוות, על כן הוקדם הפסוק שמע ישראל ל"והיה אם שמוע". יתרה מכך כאשר נחמתי אבלים

הצלחת הנישואין

מהו סוד אותה הצלחה המיוחלת בנישואין ובמה עלינו לפעול בכדי להשיגה?