אמת מארץ תצמח

בדומה לבקבוק משקה אטום שרק לאחר שמוזגים את תוכנו לתוך כוס אפשר לדעת איזה משקה הוא מכיל, גם על כל אדם ואדם ניתן ללמוד בעיקר דרך מוצא פיו ומאופי מעשיו שמשקפים את התוכן, הפנימיות והמהות שלו.

כיצד ניתן לקדש שם שמים גם בשני שקלים

כשרואים אדם שמוכן לשלם על דבר שנשבר לו אע"פ שאף אחד לא חייב אותו לכך ולו רק כדי לא לברוח מכל אחריות ולגלגל את ההפסד לצד השני, ניכרת כאן גדולת האדם באמצעות מעשהו האצילי שמיוחס לעובדת היותו צדיק בעל יראת שמים שעובד את ד' ודבק בו יתברך, לומד תורה, מקיים את מצוותיה ומתקן את מידותיו.

למי אתה דומה, לפרי או לקליפתו?

האדם צריך לכבד את הנשמה ואת רצונותיה העליונים והקדושים, ולהעניק לה את החשיבות הראויה בכלל וביחס לגוף החומרי בפרט. אדם שנותן לגוף שלו לשלוט בנשמתו דומה לאדם שבמקום לרכב על החמור נותן לחמור לרכב עליו.

האם השמחה היא מטרה חייך או פועל יוצא של דבר עליון יותר?

אין סיכוי שמלך מלכי המלכים יחסיר מאדם שקשור אליו והולך בדרכו דבר מה אלא יעניק כל מה שהוא צריך הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית כדי להשלים את השליחות לשמה נשלחה נשמתו לבצע על הצד הטוב ביותר.

דברים שניתן ללמוד מהנמלה

יש לא מעט דברים שאפשר ללמוד מהנמלה החרוצה בעה"י ואחד מהם הוא שברגע שהיא מוצאת פינה בה מרוכזים כמה פירורי לחם או שאריות של מזון כלשהו, הדבר הראשון שעולה בראשה הוא לרוץ ולקרוא לכל חברותיה כדי שגם הם יהנו מזה.

ותמלא הארץ חמס

הרלוונטיות של פרשת נח לימינו: בפרשה מוזכר המושג חמס: "ותמלא הארץ חמס", ומוזכרת הקשת בענן אותה בחר אלוהים שתייצג את הברית שכרת בינו ובין ברואיו, לבלתי השחת בשנית את הארץ לעולם. יותר מזה, אלוהים הועיד לקשת  תפקיד נוסף והוא להזכיר

איך זוכים לשמחה ולדבקות בבורא עולם?

איתא בגמרא: "אין אדם נתפס בשעת צערו" (בבא בתרא טז:), וחשבתי בעה"י לפרש את דבריו של רבא בצורה הבאה, שהרי אין השכינה שורה על מי שנמצא בעצבות שאין לה שום מקור בקדושה אלא רק מתוך שמחה, כשם שהשכינה הסתלקה מיעקב אע"ה במשך 22 השנים בהם חשב בטעות שיוסף מת כפי שאמרו לו בניו והיה אבל בשל כך, ורק לאחר שראה אותו שוב והפעם כמשנה למלך מצרים חזרה השכינה לשרות בו, וגם כשם שאמר אלישע הנביא: "וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ד'" (מלכים ב, ג, טו) וע"פ הפירוש של המצודת דוד נסתלקה ממנו השכינה מאחר וכעס על יהורם ולכן לא יכול היה להתנבא שהרי אין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה והכעס בא עם העצבון, וכאשר המנגן התחיל לנגן שרתה עליו רוח הנבואה מאחר והניגון מילא אותו בשמחה

הקשר העל טבעי בין עם ישראל לשבת קודש

ימי החול מ-א' ועד ו' מסמלים את הטבע והעולם החומרי והזמני הזה ולכן מתאים שיהיו בני הזוג אלו של אלו, ולעומת זאת השבת שהיא מעין עוה"ב היא מעל הטבע ולכן ראוי שגם בן זוגה יהיה מעל הטבע

עד כמה ניצלת את הפוטנציאל היהודי שבך?

הרי לא יתכן שהצעצועים הזולים ביותר יגיעו עם הוראות הפעלה מפורטות בזמן שהיצור המורכב והמשוכלל ביותר בכל הבריאה כולה לא יגיע עם הוראות כאלה.

היצר הרע מבריח את האדם מן התוכחה שתביאהו לחיי העולם הבא

מענין לראות איך היצר הרע מצליח לעבוד על בני האדם כשהוא תופס אותם ברשתו וכובל אותם בכבלים שקשה להם להשתחרר מהם, שהרי אם תתן לכל בני האדם עצה טובה וחכמה שתעזור להם להרויח עוד כסף או להשיג תועלת כלכלית או

למה דווקא על שלושת הדברים האלה העולם עומד?

איתא במשנה: "עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" (אבות א, ב). ומדברי שמעון הצדיק ניתן להבין שכשם ששולחן יכול לעמוד רק אם יש לו לפחות שלוש רגלים שמחוברות אליו בעת ובעונה אחת, כך גם

הוו זהירים באהבה ובאחדות שהעולם עומד עליהם

איתא במשנה: "עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" (אבות א, ב). וחשבתי בעה"י שישנו מכנה משותף מענין בין השלושה והוא שהם מרחיקים את האדם משנאת חינם ומצורת החשיבה השקרית והפירודית, שהאדם עלול לחשוב בטעות

מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה | ביאור מחודש

כתב החכם באדם: "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה" (משלי כח, ט), שהרי בדומה לתכונה המופלאה של ארץ ישראל להקיא מתוכה את כל מי שאינו ראוי להיות בה כך גם לביהכ"נ יש תכונה דומה להקיא מקרבו את מי שאינו

הסכנה שבהמנעות משמיעת דברי מוסר ותוכחה

אם אדם יהיה אסיר תודה לרופא שירפא את גופו החומרי, יציל את חייו ויעניק לו עוד כמה שנות חיים בעולם השפל הזה, כל שכן שעליו להודות, לשמוח ולהעריך יותר את מי שעזר לו לתקן את נשמתו וזיכה אותו בכך לחיי הנצח האינסופיים של העוה"ב.

הפנימיות הסודית של האות פ'

ניתן לשים לב שבמבנה האות פ' בכתיבת סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) ישנם לפחות שני דברים מיוחדים. בדומה לאותיות הסופיות היא ארוכה יותר משאר האותיות שאינן סופיות, ובזמן שאותיות רגילות תופסות מקום של שלושה קולמוסים, אחד לגג של האות, אחד

כיצד זה שבני אדם לא מפחדים לחטוא?

כיצד יתכן שאנשים מסוימים מסוגלים לפחד מחרקים, חושך, מקומות סגורים או גבוהים ובמקביל אינם פוחדים לחטוא, להתעלם מכל הדברים בהם הם מצווים בתורה הקדושה ולפעול נגד רצון ד' שברא ומחייה אותם בכל רגע ורגע?

כיצד ניתן לזרז את בוא הגאולה והמשיח ובניין ביהמ"ק השלישי?

כשם שאגוזים נותנים למי שיש שיניים, ומתנה חשובה ויקרת ערך לא מפקידים בידי אדם שיזלזל בה ולא יעשה בה כל שימוש ואולי אף יעבירה למישהו אחר מתוך חוסר הערכה, כך גם הקב"ה למעשה מחכה ליום בו יצמחו לנו "שיני בינה" שמסמלות הבנה והכרה עצמיים ופנימיים מצדנו בערכן האמיתי והעצום של המתנות האדירות שיהפכו למציאות של ממש בקרוב בעה"י ומהוות את תכלית הבריאה.

ביקורת חיובית מול ביקורת חיצונית

יש שמיעה ויש שמיעה כמו אצל יתרו כך אצלנו.. כל השינויים מתחילים אצל האדם ברגע שהוא שומע הוי אומר מפנים את הדברים.. אצל יתרו השמיעה לא היתה קליטת נתונים גרידא כי אם הפנמה..ויותר מכך יישום השמיעה בחיי המעשה..
והשאלה הידועה הנשאלת כאן, האוזן השומעת של יתרו במה היה כוחה גדול יותר משל שאר בני דורו, עם זאת ששמעו לא עשו מזה עסק, והדברים חלפו על פניהם, לא השפיעו עליהם מאומה..

היתכן שהמים יסמלו את התורה ואת התאוות גם יחד?

המים נמשלו לתורה כדאיתא בגמרא: "אין מים אלא תורה, שנאמר (ישעיהו נה, א): 'הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם'" (בבא קמא פב.) מחד וקשה כי מאידך נמשלו המים גם לתאוות האסורות, וכיצד יתכן שאותם מים יסמלו דבר כה עליון כמו התורה שמיוחסת לצד העליון ביותר שבאדם ולשמה נברא העולם יחד עם ישראל, ובמקביל גם לדבר ירוד ושפל כמו תאוות פסולות שמיוחסות לצד הבהמי של האדם שמשותף לו ולבעה"ח?

הדמיון בין החזרת קדרה לכירה לחזרה בתשובה

כדי לשמור על גבולות ההלכה ולפעול בהיתר בענין זה אמנם מתירים לאדם להוציא את הקדרה מחוץ לפלטה אך עם זאת ברובד המעשה אסור לו להניחה מידיו וברובד המחשבה הוא נדרש שדעתו תהיה להחזיר את הקדרה לפלטה מרגע נטילתה בידיו, וניתן ללמוד מכאן שהפסיקה מנסה למנוע מצב של הפסק (נתק) בין הקדרה לכירה בכל שלבי התהליך השונים.

לחיות בעוה"ז במושגים של העוה"ב

כל אדם יכול להגיע לרמת חיים חלומית, שמימית וקדושה עוד בעוה"ז כך שכל ימי השבוע שלו יהיו כמו שבת וחג.

השגחת הבורא ליוסף

אם היינו רואים מה שאחיו של יוסף הצדיק עשו לו בזמן אמת חלק היו אומרים שזה מעשה איום ונורא שאסור לעשות אותו בשום פנים ואופן וחלק היו תוהים כיצד יתכן שהקב"ה מאפשר לדבר כזה להתרחש במציאות ועוד לאדם כזה צדיק, אלא שחשבתי לומר שבדומה למגילת אסתר ובהרבה מצבים נוספים גם כאן קל יותר להיות חכמים יותר לאחר מעשה כשהתמונה השלמה מתבארת ורצון ד' מתגלה, והנה כמה דברים חשובים ונפלאים שהתגלגלו בעקבות מכירתו של יוסף למצרים.

היכן נמצאת הברכה החסרה?

עצם קיום החסרונות מהוה את הבסיס והתשתית איתם יכול להגיע האדם לתענוג, אושר, שמחה, ברכה ושלמות בחייו כשהוא זוכה להשלימם

אשת חיל – מה למעשה הבעל אומר לאשתו?

הפיוט היפה שמקורו בספר משלי משבח את האישה.
הוא נאמר על ידי הבעל בערב שבת, רגע לפני אמירת הקידוש שהוא הזמן החשוב ביותר, והוא נאמר בזמן שכולם עומדים ובפני כל המשפחה והאורחים.
מילות הפיוט בשמיעה ראשונה נשמעות מובנות, אך כשקוראים היטב, מגלים מסרים רבים, חלקם אינם מובנים לכולם.

שלום עליכם…

למה מברכים את המלאכים?
מה המקור לפיוט ששרים בערב שבת לפני הקידוש?
כמה מלאכים מגיעים? ולמה?

שני המאורות הגדולים מאירים לנו את האמת

רק בדורות האחרונים גילו המדענים שגודלה של השמש הוא פי 400 מזה של הירח אעפ"י שלפי מה שעין האדם מסוגלת לקלוט מכדור הארץ הרושם הוא שמדובר בכוכבים מאותו סדר גודל…

המפתח לאושר האמיתי

אחד ממטרות העל שהאנושות הציבה לעצמה מאז ומעולם היא לגלות את הנוסחה המנצחת שמבטיחה את האושר האמיתי בחיי האדם ואף השקיעה לצורך כך משאבי זמן, מרץ וממון רבים. אנסה בעה"י לכתוב כאן כמה מהדרכים הרבות והחשובות שיעזרו לכם להשיג את המטרה הנכספת הזאת עפ"י השקפת היהדות.

הגיע הזמן שתכיר את האויב הגדול ביותר שלך

הוא מתחזה לחבר הכי טוב שלך אבל למעשה הוא רוצה להשמיד אותך.

האם הבגידה מעידה על הנבגד?

מי שבאמת מכיר ולו במעט את מלך מלכי המלכים יודע שבשונה מבני אדם הוא לעולם לא טועה וכל מה שעושה עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות הוא לטובה בין אם ניתן להבין זאת בשכל האנושי המוגבל של האדם ביחס לחכמה האלוקית האינסופית ובין אם לאו.

ים האמת והקודש של הקב"ה

כשהאדם מתבטל לחלוטין לדבר מסוים הוא נהיה חלק ממנו ולכן לא מרגיש כל קושי.

להתחבר לתדר הנכון

קב"ה מדבר עם כל אחד מברואיו בכל זמן, מקום ומצב, אך אם האדם אינו בקיא בשפה האלוקית העליונה כל מה שהוא ישמע זה רק שקט

מיהו הטוב ביותר עבורך

ניתן לעשות אינספור טעויות בפרשנות האישית שכל אחד נותן למושג "אהבה" עפ"י הבנתו האנושית המוגבלת שמבוססת על הדברים שהוא חוה, למד והתנסה בעברו, וכמו כן בהרבה מצבים אנשים טועים ומבלבלים בין הידלקות והתאהבות שמוגדרות כאהבה שתלויה בדבר כאהבתם של אמנון ותמר, לבין אהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר כאהבתם הטהורה של דוד ויהונתן

הערך העליון שברצון האדם

אחד הדברים המהותיים שמאפיינים את כל בני האדם ומהוים את עיקר השוני ביניהם הוא הרצונות השונים שלהם ברבדים השונים של חייהם.

על סדר הסליחות

מה נתחדש כאן בסדר סליחות. י"ג מידות וּוידוי יש האומרים פעמיים בשבוע, ויש האומרים כל יום בשחרית ומנחה. התשובה הפשוטה היא שאין כאן חידוש באשר לתפילות היום-יומיות אלא מעין תפילה נוספת בבחינת "קומי רוני בלילה". תשובה זו נכונה ביחס לסדר הסליחות של כל הקהילות. אולם כשנעיין בסדר הסליחות שתיקנו חכמי אשכנז, נראה שהם ראו בסדר הסליחות נימה נוספת שאין בכל תפלה יום-יומית.

התבודדות

רבי נחמן מדמה את האדם שמתקשה לדבר עם הקב״ה, ללוחם אמיץ שעבר מלחמות רבות, פרץ דרך חומות בצורות, ובעומדו על שער הניצחון לכבוש את העיר שנלחם עליה זמן רב, חוטים של כורי עכביש חוסמים את הכניסה לשער הניצחון…

כבוד חכמים

שמעון העמסוני היה דורש כל ״אתין״ שבתורה, כל מקום שכתוב המילה ״את״ זה בא לרבות משהו, כבד ״את״ אביך ואת אמך, לרבות אחיך הגדול, כשהגיע לפסוק ״את״ ה׳ אלוקיך תירא, פירש. עד כאן, פה הוא כבר לא יכל להמשיך, הוא פרש… איך יעלה על הדעת שיש עוד מישהו שצריך להיות יראים ממנו כמו שיראים מהקב״ה?!

יתגדל ויתקדש – כיצד ניתן לעשות זאת בפועל?

אדם שמצליח להתבטל למי שאמר והיה העולם, מלך מלכי המלכים, אף באותם נושאים וענינים ששכלו אינו מצליח לתפוס ולעתים אף לא יכול, בידיעה שנברא סופי לעולם לא יוכל להבין לגמרי את חכמת בוראו האינסופי, אדם כזה מצליח להביא לידי ביטוי בצורה מדהימה את הרעיון שעומד מאחורי: "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא"…

התפילה – בקשת צרכים או עמידה לפני ה'?

התפילה היא תנועה היוצאת מן האדם לאלוקיו. בתפילה יש מימד של שיח, ויש בה מימד של עמידה לפני ה'. במימד השיח – משמעות התפילה נעוצה בתוכנה: בקשות ותשבחות. במימד העמידה לפני ה' – אין משמעות מיוחדת לתוכן המילים, אלא לעצם העמידה לפני ריבונו של עולם. ניתן אף לומר כי אין לאדם כלל מה לומר, אך בעצם העמידה לפני ה' – הקִרבה אליו יתברך היא המטרה.

סעודת הודיה

מתקנת חז"ל, בימי החנוכה נוהגים להודות ולהלל על הנס שאירע בימים אלה. ההלל וההודאה כוללים הוספת "על הניסים" בתפילה, קריאת הלל וכן ברכת "שעשה ניסים" בהדלקת הנרות. כשם שההלכה מכירה בניסים הלאומיים – כך היא מתייחסת גם לניסים שאירעו לאדם פרטי: ברכת "הגומל", ברכת "שעשה לי נס במקום הזה" ועוד.
נוסף על דרכי הודיה אלו, ההלכה מכירה בדרך הודיה נוספת – סעודת הודיה.

תפילת האבות

שיטת ר' יוסי ברבי חנינא בגמרא בברכות, כי "תפילות – אבות תקנום". מעניין, אפוא, לבחון את תפילות האבות, וכך לנסות להבין את דברי ר' יוסי

מקורה של התפילה

בגמ' (ברכות כו ע"ב) נחלקו כנגד מה תיקנו את תפילת העמידה: "איתמר, רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפילות – אבות תיקנום. רבי יהושע בן לוי אמר: תפילות – כנגד תמידין תקנום".
שורשה של מחלוקת זו נעוץ בשאלה יסודית: מהי התפילה?

כיצד קוראים קריאת שמע?

ידוע לנו, שקריאת שמע היא קבלת עול מלכות שמים. אם כן, ננסה להבין את מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל גם מן הצד הערכי.

גבולות הארץ שבפרשת מסעי

גבולות הארץ שבפרשת מסעי אינם אלא גבולות ארץ כנען, שאינה כוללת את עבר הירדן המזרחי. גבולות ארץ כנען, הנזכרת לראשונה בברית המילה, שונים מגבולות הארץ המפורטים בברית בין הבתרים – מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. ארץ כנען היא

לאשתאבא בגופא דמלכא עילאה קדישא

אחת השאלות החשובות והשכיחות שמתעוררות בקרבם של עובדי ד' היא כיצד ניתן לדעת אם מקור הרצונות, המחשבות והרעיונות שלי, הוא מהיצר הטוב או מהיצר הרע? האם הדבר ראוי ורצוי ליושב במרומים או שמא מאוס ומגונה ח"ו. ננסה להתייחס לסוגיה הזאת בעה"י בניסיון לשפוך אור על הנושא מזוית ראיה תורנית חדשה ותוך כדי נוכל לראות ביטוי ממשי לדברי ר' חייא בר אמי בשם עולא: "מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד" (מסכת ברכות ח ע"א).

"נעשה ונשמע"

בעשיית האותות והניסים הקב"ה מתגלה כ'א-לוהים', מה שאנשי הקבלה מגדירים כ'בעל הכוחות כולם' – היכול לשדד מערכות טבע. הוא הפועל, הוא העושה, הוא ולא אחר.
בהתגלות הדיבור, לעומת זאת, בא לידי ביטוי פן אחר – כזה הדורש השתתפות של השומע. ה' אינו מופיע כבעל הכוחות כולם, אלא כמזמין את הצד שכנגדו להשתתף אתו בברית. איזה נס גדול היה זה, שכל עם ישראל עומד מתחת להר, ואומר ביחד "נעשה ונשמע", נעתר לדיבור ומגיב לו – יותר מקריעת הים, יותר מכל מכות מצרים.

דרך ארץ פלישתים

מהי המלחמה שהקב"ה חשש שעם ישראל יראה? במה שונה מלחמה זו מהמלחמה עם המצרים בים סוף, שבני ישראל השתתפו בה בהמשך פרשתנו? מדוע משתמשים פסוקים אלו בשם "א-לוהים", בניגוד לכל פרשיות יציאת מצרים מאז ההתגלות בסנה, המזכירות רק את שם הוי"ה? ומעל לכל – כיצד ייתכן בכלל שעם ישראל יצא ממצרים בדרך ארץ פלישתים, לא יעבור בים סוף ולא יעמוד למרגלות הר סיני?

עבודה ה' – על י"ג מידות וההליכה בדרכיו

לפני כמה שנים שמעתי מהרב אביגדור נבנצאל שליט"א, רבה של העיר העתיקה בירושלים, סיפור על עניינם של י"ג מידות הרחמים. הסיפור עוסק בזוג זקנים המגיעים אל הרופא לקבל טיפול למחלתו הקשה של הבעל. הרופא, רושם מרשם לחולה ומזהיר את האישה

הלכות ועיון בנושא הסחת הדעת בברכות התורה

מדוע לא מברכים על כל לימוד, מה דין הפסק בכוונה, ועוד עניינים.

על תפילת קידוש לבנה

פירוש מדרש על תפילת קידוש הלבנה

הלכות ופירושים על תפילות שלושת הרגלים ור"ח

הלכות והסברים על תפילת ראש חודש ועל התפילות בשלושת הרגלים (יעלה ויבוא, מוסף וכו')

עיונים של קריאת התורה

הלכות ועיונים על קריאת התורה בימי החול, בחגים ובתענית ציבור

אחריות אישית וגאולה

מדוע בפרשת שמות עם ישראל מתבשר על פקידת ה' את עמו, קד ומשתחווה, ואילו בפרשתנו פתאום העם מסרב לשמוע?

משל מתוק מדבש – על שלושה שותפים שבאדם

שלושה שותפים באדם. אביו, אימו והקדוש ברוך הוא.
כתבה התורה: איש אמו ואביו תראו ואת שבתותי תשמורו. והעיר רשי על המקום שאם יאמר לו אביו: תחטא, אין לשמוע לו, שנאמר "את שבתותי תשמורו".
מדוע? אם שלושה שותפים הם, שישמע לכל אחד בצורה שווה? מדוע שיקשיב לאחד יותר מלשני?

בין צדיק לרשע – תהילים א'

בתורה ובנביאים, מקובל שהצדיקים זוכים להתגלות ישירה מה' וכל חייהם מתוארים לאור חוויה זו. כמעט שאין סיפורים בהם האדם חש מרוחק מהאלוקים, ובכל זאת מתמודד עם קשייו וממשיך בדרך הטוב. ספר תהילים הוא אחד הספרים בהם ניתן לראות התמודדות כנה של האדם המאמין לנוכח מציאות של ריחוק מה'.

תודעת ההיסטוריה – הדרך לידיעת ה'

בפרקים הפותחים את ספר ירמיהו, תולה הנביא את שכחת ה' בשכחת סיפור יציאת מצרים וההיסטוריה של עם ישראל: "מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי, וילכו אחרי ההבל ויהבלו: ולא אמרו איה ה' המעלה אתנו מארץ מצרים, המוליך אתנו במדבר…

עיונים בתפילות בימי התענית ובט' באב

רעיונות והלכות בהקשר לתפילות בימי הצומות ובתשעה באב

עיונים בתפילות ראש השנה ובתקיעת השופר

הסברים עיוניים והלכתיים על תפילות שחרית ומוסף ועל תקיעת שופר, תשליך וכו'

על דו קיום אפשרי ועל בניין המקדש

דו קיום אינו עסק של פוליטיקאים, אלא של האנשים החיים אותו ביום-יום.

הלכות צירוף קטן למניין ולזימון

השו"ע פסק בסימן נה ס' ד' "יש מתירין לומר דבר שבקדושה בתשעה וצרוף קטן שהוא יותר מבן שש ויודע למי מתפללין, ולא נראין דבריהם לגדולי הפוסקים" ואילו בסימן קצט ס' י כתב "קטן שהגיע לעונת הפעוטות ויודע למי מברכין, מזמנין

הספד ואמת

רב חסדא בא ללמדנו כי גם בהספדם של אנשים גדולים, יש לנסות לחלוק עם כולם את גדולתו האמיתית של הנפטר, ולא לתארו בתארים פופולריים אך שקריים.

ר' אלעזר והמכוער

תלמיד חכם יכול לבחור בדרך שבה הוא יכול יכול להתבונן על העולם שמחוץ לבית המדרש כעולם המלא גועל וכיעור, אבל גם יכול לראות את העולם החיצוני כמכלול של דברים טובים ורעים, ולהיעזר בתורה כמסננת וכאמצעי לקידוש החוויה האנושית הכוללת.

עיונים של תפילות יום הכיפורים ועל יונה

טוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפללו מוסף קודם שבע שעות (שו"ע סי' תרכ). איתא בברכות (כח.) ת"ר היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוסף, מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף, שזו תדירה וזו

על הוידוי ועל תפילות ערב יום כיפור

עניינים וביאורים על הוידוי ועל תפילות ערב יום כיפורים

ערכה של ענווה שלא לשמה

תוכחה לשמה וענווה שלא לשמה – איזו עדיפה?

עיונים במנהגי ותפילות מוצאי שבת

פירושים והסברים על הלכות ומנהגים שונים במוצאי שבת

עיונים ופירושים לתפילת מנחה של שבת

עיונים פירושים והלכות בנוגע לתפילת מנחה של שבת

עיונים של תפילת מוסף של שבת

עיונים ופירושים על תפילת מנחה של שבת

עניינים על תפילת שחרית של שבת

פירושים הלכות ועיונים על תפילת שחרית של שבת

על התפילות והפיוטים בערב שבת

עיונים, מנהגים והלכות הקרושים לתפילות ולפיוטים של ערב שבת

האם מותר לשנות למען השלום?

רב – הייתה אשתו מצערת אותו: כשאמר לה 'עשי לי עדשים' – עשתה לו קטניות; 'קטניות' – עשתה לו עדשים. כשגדל חייא בנו, היה הופך לה את דברי אביו. אמר לו: אמך השתפרה. אמר לו: אני הוא שהופך לה את דבריך. אמר לו: זהו שאומרים אנשים, פעמים שהבן מחכים את אביו. אני היה לי לעשות כך, אתה אל תעשה כך, שנאמר "לימדו לשונם דבר שקר – העוה נלאו". (יבמות סג ע"א)
חלק מהפרשנים תהו מדוע אסר רב על חייא לשנות בדיבורו, למרות שמותר לשנות מפני השלום. שני דפים אחרי סיפור זה, בדף סה ע"ב, אנו לומדים שאפילו הקב"ה עצמו שינה מהאמת כדי לשמר את השלום שבין אברהם לשרה. מדוע לא היה חייא רשאי לשנות גם במקרה זה?