"לא בשמים היא" מרן ה"חפץ חיים" (אני מעתיק את לשונו הק')
"דער גאנצער גליק פון דער וועלט איז די תורה" – מרגלא הי' בפומו (פיו):בעוה"ב מקבלים שכר אבל אין שם תורה. התורה ניתנה לנו כאן לצרף (כמו לצרוף כסף) את הבריות, וריב"ז אומר לבל יחזיק אדם טובה לעצמו אם למד תורה הרבה
"כי לכך נוצרת", וזו היא מטרת הבריאה כולה. מבלעדי התורה אנו כעניים ודלים לעלמי עד, ומבלעדי כסף אנו עניים רק לשעה קלה, לחיי העוה"ז. והי' אם נשאל את האיש החכם במה יבחר: אם להיות עני לשעה ועשיר לעולמי עד, או להיפך עשיר לשעה ועני לעולם ועד בטח יענה בחכמתו כי יותר טוב לו לסבול צער ולחץ למשך שעה קלה, ובלבד שיתענג תענוג נצחי לזמן שאין לו קצבה.
ובאמת מקרא זה נוקב ויורד עד התהום, עד כמה מגיע גודל החיוב ללמוד תורה. כי מבואר בדברי רש"י מדברי חז"ל על הכתוב הזה שאלו היתה בשמים היית צריך לעלות אחרי', כלומר היינו מחיבים לחפש אחר איש, שיעלה בשליחות כולנו אל השמים לבקש מאת ה' שיורידה לנו, דבר שאפשר רק בדרך נס, והיינו מפני שכל חיי האדם עוברים בכעס ומכאובים, יסורים ופגעים, ומה נשאר לו מעמלו הרב באותו הזמן הקצר שהוא חי על פני האדמה, זולת מאור התורה, שע"י יזכה לטל של תחי' ולחיי עולם, ואפילו בשכבו בקבר תשמור עליו "בשכבך תשמור עליך" – בקבר, ממילא מובן שצריכים השתדלות יתרה להשיג התורה, עד כדי כך, להשיג עצה ותחבולה לעלות השמימה ולהשמיענו אותה ונעשנה.