מחשבות על תחושת החירות
כמה דברים היו צריכים לקרות כדי שאפשר יהיה לראות את גלעד שליט שוב איתנו בין כשהוא מתפלל בכותל המערבי, בין כשהוא מדליק נר חנוכה ובין כשהוא חי את חייו כפי שהוא רוצה ומבין כאדם חופשי, וכנראה שדווקא הוא יהיה זה שירגיש בחג הפסח הקרוב מה גדולה היא הזכות להיות בן חורין ואת משמעות העניין ברמה הגבוהה ביותר בתוך כל בית ישראל, כשעצם המחשבה בנושא מראה לנו עד כמה אי אפשר לקחת את העניין הזה כמובן מאליו ועד כמה אנחנו צריכים להודות לקב"ה גם ובעיקר על כל אותם דברים להם זכינו ושאולי זה שהתרגלנו אליהם גרם לנו לשכוח ח"ו את עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות.
אימותינו זצ"ל היו עקרות ומכאן אפשר ללמוד שבאופן טבעי עם ישראל לא היה אמור להיווצר ועצם קיומו הוא מעל הטבע, כשמלווים אותו מאז ומתמיד ניסים ונפלאות.
בין אם אנו שמים לב ובין אם לאו, הקב"ה מדבר איתנו לאו דווקא בשפה אנושית כי אם בשפה אלוקית שגם אותה צריך ללמוד.
עם ישראל הוא מעל למזל ולכן התייחסות לקלפים, כוכבים, קפה ועוד ביטויים של עבודה זרה היא מיותרת וטפשית בלשון המעטה, שהרי את כולם ברא מלך מלכי המלכים וכשמאמינים שהכל לטובה, שאין עוד מלבדו והכל מאיתו יתברך מאפשרים לבורא עולם לנהוג כלפינו לפנים משורת הדין, מעל המזל וכך גם אם נגזר משהו בידי השם לבטלו.
ככל שהאמונה גדולה יותר כך גם ההשגחה הפרטית שהשם יתברך מעניק לאדם גדולה יותר ואם התלבטתם למה במילה דאגה יש את כל האותיות מ-א' ועד ה' חוץ מהאות ב' זה כי לכל מי שיש (ב)טחון בקב"ה אין דאגה.
(נשלח ע"י ברוך עינב)