מכות דף ב. [סיכום שאלתה הראשונה של הגמרא] עם אפ' להמשיך.. תלוי בתגובות..

הדפסה

המשנה  מתחילה בשאלה "כיצד העדים נעשים זוממין?" ומביאה 2 מיקרים בהם העדים שהעידו עדות שקר לא מקבלים את העונש שרצו לתת ("ועשיתם לו כאשר זמם") אלא לוקה ארבעים.
  המקרה הראשון הוא כאשר שני העדים מעידים עדות שקר שאדם כלשהוא (למשל משה) לא נחשב כהן משום שהם יודעים שאימו היא גרושה (וכהן [אבא של משה] שמתחתן עם גרושה בניו לא יהיו כהנים).
המשנה מחדשת לנו ואומרת שאותם עדים (אם היו כהנים) לא יתחללו (ז"א יפסיקו להיות כהנים) אלא יקבלו עונש אחר (ארבעים מלקות).
  המקרה השני הוא כאשר שני העדים מעידים עדות שקר על אדם שהם ראו שהוא הרג אדם אחר בשוגג (עונש של הורג בשגגה הוא גלות לעיר מקלט).
המשנה מחדשת לנו ואומרת שאותם עדים לא יקבלו את העונש שזממו (ילכו במקומו לעיר מקלט) אלא ילקו ארבעים מלקות.
 הוא כאשר שני העדים מעידים עדות שקר על אדם שהם ראו שהוא הרג אדם אחר בשוגג (עונש של הורג בשגגה הוא גלות לעיר מקלט).המשנה מחדשת לנו ואומרת שאותם עדים לא יקבלו את העונש שזממו (ילכו במקומו לעיר מקלט) אלא ילקו ארבעים מלקות. השאלה הראשונה של הגמרא היא: מדוע המשנה מתחילה בשאלה הזו (כיצד העדים נעשים זוממין?) הרי המשנה לא נותנת את המקרה הרגיל של עדים זוממין (בהם העדים מקבלים את העונש שזממו), אלא  מקבלים עונש שונה (ארבעים מלקות).
שאלת הגמרא מנוסחת בצורה כזו:
ציטוט מהגמרא והסברים{}   "הא {הרי השאלה הייתה צריכה להיות} כיצד אין העדים נעשים זוממין מבעי ליה {כי כאן הם מקבלים עונש שונה מעדים זוממים רגילים},  ועוד, {ז"א אם את משאים את השאלה כמו שהיא (כיצד העדים נעשים זוממין?) המשנה הייתה צריכה לתת לנו את הצורה בה בית הדין יכול לדעת שאותם עדים הם באמת זוממין, וזה כאשר:} אמרו להם {עדים אחרים שבאו לבית הדין} היאך אתם מעידין שהרי באותו היום אתם הייתם עמנו במקום פלוני- הרי אלו זוממין.

הוא כאשר שני העדים מעידים עדות שקר על אדם שהם ראו שהוא הרג אדם אחר בשוגג (עונש של הורג בשגגה הוא גלות לעיר מקלט).המשנה מחדשת לנו ואומרת שאותם עדים לא יקבלו את העונש שזממו (ילכו במקומו לעיר מקלט) אלא ילקו ארבעים מלקות. השאלה הראשונה של הגמרא היא: מדוע המשנה מתחילה בשאלה הזו (כיצד העדים נעשים זוממין?) הרי המשנה לא נותנת את המקרה הרגיל של עדים זוממין (בהם העדים מקבלים את העונש שזממו), אלא  מקבלים עונש שונה (ארבעים מלקות).שאלת הגמרא מנוסחת בצורה כזו:   " {הרי השאלה הייתה צריכה להיות} {כי כאן הם מקבלים עונש שונה מעדים זוממים רגילים},  {ז"א אם את משאים את השאלה כמו שהיא (כיצד העדים נעשים זוממין?) המשנה הייתה צריכה לתת לנו את הצורה בה בית הדין יכול לדעת שאותם עדים הם באמת זוממין, וזה כאשר:} {עדים אחרים שבאו לבית הדין}{הגמרא עונה:} תנא התם קאי {ז"א שהמשנה הזו היא ההמשך של המשנה ממסת סנהדרין (שבסופה מדברת על עדים זוממין). ששם מסיימים במשנה שאומרת:} כל הזוממין מקדימים לאותה מיתה חוץ מזוממי בת כהן ובועלה {שמעידים עדות שקר על בת כהן שזנתה עם אדם שלא נישאה לו (העונש לאיש הוא: חנק והעונש של בת הכהן הוא: שריפה. אז המשנה שבסוף סנהדרין אומרת  שהעונש של העדים יהיה חנק ולא שריפה. והמשך המשנה הוא המשנה שלנו שגם היא נותנת מקרה יוצא דופן (ז"א שהיא שואלת מה צריך ליהיות העונש של עדים המקרה כזה וכזה?, והיא עונה שהעונש הוא ארבעים מלקות)}.

• אם יהיו תגובות בעז"ה אמשיך לסכם