דבר תורה לפרשת "כי תצא"
"כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו" (דברים כ"א, י)
אומר על כך "התורת משה": הכתוב מדבר כאן על המאבק התמידי הנטוש בין האדם ובין אויבו הניצחי – היצר הרע. הרי אמרו חכמינו: "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ויום ואלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו" (קידושין ל') – משמע איפוא שבדרך הטבע קשה מאוד לכבוש את היצר הרע, ואם כן הרי עלול דבר זה לרפות את ידיו של האדם מללחום בו? על כן אמרה התורה: "כי תצא למלחמה על אויבך" – אם אך תתחיל לנהל את המלחמה כבר יכול אתה להיות סמוך ובטוח כי "ונתנו ה' אלוקיך בידך" – מן השמיים יסייעוך לנצח, שכן "הבא להיטהר מסייעין אותו".
ואומר על כך הבעש"ט הקדוש: שעה שאתה לוחם את מלחמתך התמידית נגד אויבך התמידי – היצר הרע, אז "ושבית שביו", למוד תלמד ממנו לקח, כיצד לנהל את המלחמה ובאותה מידה של זריזות ועקשנות שהוא משתמש בה כדי לשבותך, תשתמש אתה כדי לשבות אותו…
ונסיים בדברי "בעל קדושת לוי זצ"ל", המפרש את הפסוק: "מאוייבי תחכמני מצוותיך כי לעולם היא לי" (תהילים קי"ט, צ"ח), מאוייבי – זה היצר הרע, לומד אני חכמה כיצד לשמור תורה ומצוות. בראותי באיזו מידה של זריזות והתלהבות הולך אדם לעשות עבירה חלילה, שאינה אלא הנאה ריגעית חולפת, לומד אני קל וחומר – בכמה זריזות והתלהבות צריך אדם לרוץ למצווה, אשר "לעולם היא לי" – שאני אוכל פירותיה בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.
שבת שלום טובה ומבורכת לכולכם
ד"ת מוקדש לע"נ אברהם בן יהושוע כהן ז"ל
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.