הצדקה והמשפט – גדולים מהזבח

בפרשת שופטים מצווים ישראל להקים מערכת משפטית. במדרש מצאנו נקודת מבט על עשיית משפט ביחס לתחומים נוספים בתורה:

"זה שאמר הכתוב 'עושה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח'. 'כזבח' אין כתיב כאן, אלא 'מזבח'. כיצד?
הקרבנות לא היו קריבין נוהגות אלא בפני הבית, אבל הצדקה והדינים – נוהגות בפני הבית ושלא בפני הבית.
דבר אחר: הקרבנות אין מכפרין אלא לשוגג, והצדקה והדינין מכפרים בין לשוגג בין למזיד.
דבר אחר: הקרבנות אין נוהגים אלא בתחתונים, והצדקה והדינין נוהגין בין בעליונים ובין בתחתונים.
דבר אחר: הקרבנות אין נוהגין אלא בעולם הזה, והצדקה והדינין נוהגין בין בעולם הזה בין בעולם הבא…".

המדרש מונה ארבעה תחומים שבהם עדיפים הצדקה והמשפט על עולם הקרבנות. יש לשים לב לכך שהצדקה והמשפט מופיעים במדרש כיחידה אחת. כל אחד מהם – הצדקה לחוד או המשפט לחוד – הוא חסר, אך עמידה על האמת ונתינה שלא בדין, למרות שהם סותרים במבט ראשון, הם שילוב מנצח.
משפט ללא צדקה הוא מנוכר, וצדקה ללא משפט היא הפקרות. רק על איזון נכון שלהם ניתן לומר שהם נבחרים לה' מזבח – הם מהווים תיקון של המציאות. לעומתם, הקרבנות אינם מתקנים את המציאות, והעובדה שהם יכולים לכפר על עבירות היא חידוש שחידש הקב"ה בעולמו.

לכן, הצדקה והמשפט עדיפים על הקרבנות. המדרש מציין ארבע עדיפויות: הצדקה והמשפט נוהגים גם כשבית המקדש חרב, הם מכפרים גם על חטאים במזיד, ונוהגים גם בעולם הבא וגם בעליונים.

ייתכן, שההבדל בין הצדקה והמשפט לבין הקרבנות נעוץ במקורם השונה. הקרבנות הם מעשה אדם, ובאמצעותם האדם פונה לאלוקיו. הצדקה והמשפט, לעומת זאת, הם מעשה שמיים. ה' עושה צדקה ומשפט, ואדם העושה כן בעצמו אינו רק עובד ה', אלא הופך לכסא לשכינה. "צדק ומשפט מכון כסאך, חסד ואמת יקדמו פניך".

(מתוך אתר ישיבת הר עציון, ר' עודד מיטלמן)