בחירת אהרן והלויים
גזרת הכתוב לנפוטיזם
פרשתנו מציגה את מרד קרח ועדתו, ופותחת בתיאור תמציתי וישיר של טענתם כלפי משה ואהרן: וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כׇל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'. (ט"ז, ג)
לכאורה תלונת קרח ועדתו צודקת: גם כיום אנו רגישים לנפוטיזם, ובמיוחד במשרות דתיות; העובדה שמשה הוא המנהיג של עם ישראל ואהרן אחיו הוא הכהן הגדול – צורמת לנו. לכאורה, היה יותר מתאים לפזר את תפקידי המפתח, ולא להשאיר אותם בתוך משפחה אחת. אף סביר שהכעס על אהרן, מעבר לעצם החשש לנפוטיזם שיש במינויו, נובע מתפקידו בחטא העגל: "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם" (שמות ל"ה, כב)
משה עונה לעם תשובה פשוטה – יש גזרת הכתוב: "אַתָּה וְכׇל עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל ה' וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי [תַלִּינוּ] (תלונו) עָלָיו" (ט"ז, יא). אך מה טעמה של גזרת כתוב זו? מה הסיבה האמיתית לבחירת אהרן והלויים?
העמידה לפני פרעה
ראשית, יש לציין שתפקיד הכהן הגדול הוא לא רק תפקיד של שררה. בחנוכת המשכן, שני בני אהרן מתו, ולמרות זאת הקב"ה מצוה את אהרן ושני בניו הנותרים שלא לצאת ללוויה, ולהמשיך לעבוד במשכן. מי מאיתנו היה מוכן לשלם מחיר נורא שכזה?
אולם, כדי להבין את בחירת אהרן אנו צריכים לחזור לפרשת שמות – שם, כשהקב"ה נגלה למשה בראשונה בסנה הוא מצווה אותו: לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ה' אֱ-לֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם… וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו ה' אֱ-לֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַה' אֱ-לֹהֵינוּ. (שמות ג', טז-יח)
בהמשך, משה פוגש את אהרן וביחד הם אוספים את זקני ישראל (שם ד', כט). אך לאחר מכן מתואר, באופן מוזר, שרק משה ואהרן באים לפני פרעה: וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר. (שם ה', א)
כשקוראים את הפסוקים עולה שאלה ברורה – לאן נעלמו כל הזקנים? חז"ל (שמות רבה ה', יד) עונים תשובה המוכרת לכולנו: הזקנים נשמטו אחד אחד. לכל אחד היה תירוץ אחר, ובסוף רק משה ואהרן הגיעו לפרעה. ברור למה הם עשו את זה – הם לא רצו לסבול את התגובה של פרעה :"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם" (שם ד).
ברגעים הקשים של עמ"י, אהרן היה שם, ולא נשמט. לכן הוא ראוי לתפקיד הכהן הגדול.
כפרה על עמ"י
אך לא בכך מסתכמות הסיבות לבחירת אהרן. אהרן מתאים לתפקיד יותר מכל אחד אחר בעם, כפי שנראה להלן.
אהרן חטא בחטא העגל, אין בכך ספק: הדברים עולים בפירוש מהפסוקים וגם חז"ל מאריכים במדרשים על כך – אך גם ברור שכוונתו היתה טובה. כיום אנו חושבים שבעל שררה שעשה טעות גדולה צריך להתפטר גם אם כוונותיו היו טובות והוא עשה תשובה; התורה לא חושבת ככה. אם אהרן היה חוטא במזיד – הוא לא היה נהיה הכהן הגדול; אך מכיון שכוונותיו בחטא העגל היו טובות, והוא עשה תשובה, הקב"ה קיבל את תשובתו.
אחד השיאים של עבודת הכהן הגדול הוא כניסתו לפנַי ולפנִים המתוארת בפרשת אחרי מות. לצורך כך, בטרם הכניסה לקדש הקדשים, אהרן צריך להתוודות על כל פשעי בני ישראל: וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי יָדָו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כׇּל עֲוֺנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כׇּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכׇל חַטֹּאתָם וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר. (ויקרא ט"ז, כא).
כלומר, הכהן הגדול צריך להיות מישהו שמסוגל לכפר על העם. נראה שאם ניקח כהן גדול שהוא צדיק תמים, שחטא הוא מושג זר בעבורו – הוא לא יהיה מסוגל לכפר על העם. למעשה, מספר פסוקים קודם לכן התורה מצוה אותנו שהכהן הגדול יכפר על עצמו: "וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ" (שם ו). מבחינה זו, אהרן שחטא בשוגג ועשה תשובה – דווקא הוא הכהן הגדול האידיאלי.
(הרב יעקב מדן. נשלח ע"י ישיבת הר עציון. השיחה הועברה בליל שבת פרשת קרח תשפ"ד, סוכמה ע"י דוד נבון ונערכה ע"י יואב שטרן. סיכום השיחה לא עבר את ביקורת הרב. הפניות סתמיות הן לספר במדבר. כל הזכויות שמורות לישיבה ולרב).