הַמַּשְׁקֶה מְשַׁכְלֵל אַךְ הָאוֹפֶה מְקַלְקֵל
כשמתבוננים בחלומותיהם של שרי פרעה המשקה והאופה, מבחינים כי מדובר כאן על משקה ומאפה המוגשים למלך בכבוד הראוי.
כי זה תפקידים להגיש את המשקה ואת המאפה לקראת הסעודה לכבודו של המלך.
הקב"ה נותן לאדם הראשון משימה והיא 'לעובדה לשומרה' דהיינו קח את המציאות המופלאה שלפניך ושכלל אותה יותר ויותר, ומאידך חל עליך איסור לקלקל ולהפסיד את המציאות.
כאן מביט יוסף במהותו של החלום, וחש כי שר המשקים הופך בפעולה אקטיבית את אשכול הענבים, ליין. זה שיכלול במלוא עוצמתו ואף חז"ל העירו על כך ותיקנו ברכה על ענבים כשאוכלם בעצמם מן האשכול כך: "בורא פרי העץ" ולעומתן, על יין מברך כך "בורא פרי הגפן".{ברכות פרק ו'} כי יש כאן שכלול.
ומכיוון שכך ברור כי שר המשקים עושה את תפקידו כראוי, ויחזור אם כן לעשות זאת גם בהמשך.
ובהביט יוסף על מהות חלומו של שר האופים חש כי למרות שהיה כאן שיכלול בהפוך את החיטה לקמח ואת הקמח למאפה. אך במקום לראות כאן שכלול ולהמשיך בו, שר האופים רואה כאן קלקול כי העוף אוכל מן הסל. עוף לא אוכל דברים כאלה, האדם אוכל דברים כאלה. ומכיוון שרב הקלקול כאן על השכלול, ברור ליוסף וכך אומר לו שיקרה, כי אותך שר האופים, בעוד שלושת ימים יתלו. מדוע? אין אפשרות להמשיך את הקלקול. יצאת מן הסדר הנכון אין לך המשך.
יתכן כי יוסף יבוא להיות שר בממלכה המצרית כשליט על התבואה, במקומו של שר האופים שנתלה כאמור, וישכלל את התבואה ויעשה ממנה מאפה לבני אדם ואז מוכנה מצרים כראוי לקלוט את בני משפחתו שיגיעו לכאן מפני הרעב.
השולח זרחיה ליאור בית אל.