מה מסתתר בעיר לוז
"וַיָּבֹ֨א יַֽעֲקֹ֜ב ל֗וּזָה"
מה בעצם מסתתר בעיר לוז?
לוז היא שם של עיר קמאית ראשונית מסתורית, שבמהלך השנים שמה משתנה לבית א-ל. אך יעקב אבינו בחיר האבות, משתוקק לחיות בעיר הזו, כל ימי חייו.
הנה הפסוק בשלמותו בראשית לה- {ו} וַיָּבֹ֨א יַֽעֲקֹ֜ב ל֗וּזָה אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן הִ֖וא בֵּית-אֵ֑ל ה֖וּא וְכָל-הָעָ֥ם אֲשֶׁר-עִמּֽוֹ:
הוא מזכיר אותה בנדר לפני צאתו לחרן, וְאוּלָ֛ם ל֥וּז שֵׁם-הָעִ֖יר לָרִֽאשֹׁנָֽה , וגם בחרן בשקתות המים הוא בוחר במקלות כאלה שאחד מהם שמו הוא לוז. {ל לז-} לַ֖ח וְל֣וּז וְעַרְמ֑וֹן" וכן כאן בשובו לארץ וכן לפני מותו הוא מזכיר זאת שוב ושוב.
ואנו משתוקקים לדעת מה מסתתר בעיר הזו שכל כך קריטי לחיי יעקב, בעלמא הדין ובעלמא דאתי?
מכיוון שעניין זה אפוף מסתורין, חז"ל במהלך הדורות עסקו בזה ונתנו לזה הסבר ושמות שהינם גם במסתורין לדוגמא: [נסכוי, בתואל]
מכיוון שהאדם הוא עולם קטן ונקרא לעיתים 'עיר קטנה' ולכן חייב להיות שיש בגופו של כל אדם משהו מהנסתר הזה. יתכן כי עצם זו שייכת לתחיית המתים היא על פי חז"ל מתמצאת בחולייה אחת בעמוד השידרה ונקראת, לוז.
בידוע שהאדם בימי חייו איבריו ועצמותיו כולם ניזונים מן המאכלים, אך מיוחדת עצם זו כי היא ניזונה רק ממאכלים כאלה שנאכלים בזמנים מקודשים כאלה, לדוגמא, בסעודת מלווה מלכה.
יעקב אבינו לא מת, כי כך רשום בעת פטירתו – {מט-לג} וַיְכַ֤ל יַֽעֲקֹב֙ לְצַוֹּ֣ת אֶת-בָּנָ֔יו וַיֶּֽאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל-הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל-עַמָּֽיו"- ע"פ חז"ל הוא בחיים, כי זרעו בחיים.
יתכן לומר כי כל ימי חייו, יעקב אבינו השתוקק להיות ניזון רק מעצם הלוז הזו כי רק היא שתתן לו את האנרגיה האלוקית הרוחנית העוצמתית שתצמיח ממנו את האומה הישראלית.
נכון לעכשיו- בעצם יש לנו יכולת מעשית להתחבר למסתורין של העיר לוז, מתי? בסעודה מלווה מלכה.
בעיקר זה מתרחש במוצאי שבתות החורף, כי בם קוראים אנו על יעקב אבינו ונחשפים בכך לגודל ההשתוקקות שלו להיות ניזון ולחיות בעיר הקמאית המסתורית הזו, לוז.
לכן הסועד סעודת מלווה מלכה, במוצאי השבת, למעשה נחשף לקדושה שמזינה את עצם הלוז שלו, לחיי עולם הבא, הדא הוא דכתיב " וַיָּבֹ֨א יַֽעֲקֹ֜ב ל֗וּזָה, ע"כ.
השולח ליאור זרחיה בית א-ל.