עצות לניסיונות
א. עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו
"עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו עליו השלום" (משנה אבות ה', ג')
ניסיונות הם מאבני היסוד של עולמנו האמוני. עד כדי כך, שהרמב"ן מבין שעיקר חיבתו של אברהם אבינו בעיני הקדוש ברוך הוא הייתה עבור נסיונותיו ולא בזכות העובדה שקיים את כל התורה: "ואל תחשוב כי מעלתו של אברהם אבינו היתה גדולה כל כך לפני המקום מצד שקיים כל התורה, שאם בשביל כך היתה, נמצאת אומר גדול מי שאינו מצווה ועושה ממי שמצווה ועושה. שהרי אי אפשר שלא היה בישראל מי שקיים כל התורה באחד מכל הדורות, שכבר היו בהן שמתו בעטיו של נחש. אבל חיבתו היתה לפני המקום לפי שעמד בעשרה נסיונות" (אמונה ובטחון ו')
דבר זה מלמדנו כמה גדולה משמעותו של הניסיון וחיבתו של העומד בו לפני ה'.
אנחנו מאמינים שלעיתים מנסה הקדוש ברוך הוא את האדם – חלק מהמאורעות הקורים אותו במהלך חייו אינם אלא ניסיונות שמגיעים לפתחו.
הגדיל לעשות הרמח"ל בפתיחתו למסילת ישרים כאשר כתב שכל ענייני העולם הזה כולם אינם אלא נסיונות: "כי כל עניני העולם בין לטוב בין לרע הנה הם נסיונות לאדם, העוני מצד אחד והעושר מצד אחד כענין שאמר שלמה (משלי ל'): 'פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה', ופן אורש וגנבתי' וכו'. השלוה מצד אחד והיסורין מצד אחד, עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור" (מסילת ישרים פרק א)
כל אחד ואחד מאיתנו יתקל במהלך חייו בניסיונות כאלו ואחרים. לעיתים הניסיון פשוט וברור: האם האדם מצליח לשמור את התורה והמצוות גם מתוך קושי או עושר כמו שאומר הרמח"ל. אך לעיתים הניסיון אינו כה ברור ופשוט.
בפרשתנו מופיעים רוב הניסיונות שנתנסה אברהם אבינו, כאשר חלקם לא היו בציווי מפורש של הקדוש ברוך הוא. בפרקי דרבי אליעזר (פרק כ"ו) נמנים ניסיונותיו של אברהם וכחלק מהם גם לקיחת שרי על ידי פרעה ומלחמת המלכים המופיעים בפרשתנו. בשני מקרים אלו לא היה רמז לכך שיש כאן ניסיון – אך בכל זאת מקרים אלו נחשבים כחלק מהניסיונות.
גם בחיינו, חלק בלתי נפרד מהנייסיון הוא חוסר הידיעה האם אכן ה' מנסה אותנו בדבר זה או לא.
בד בבד עם סיפור הניסיונות שמופיע בפרשתנו, שזורים גם רמזים רבים על משמעותו של הניסיון ובעיקר עצות כיצד ניתן לעמוד בו מתוך אמונה בקדוש ברוך הוא. כאשר מתבוננים בתכליתו ובתפקידו של הניסיון ניתן לקבל כוחות להתמודד איתו כאשר הוא מגיע.
ננסה בדברים הבאים ללקט מהפרשה ומהמדרשים כמה עצות ותובנות על מהותו ומשמעותו של הניסיון בעבודת ה' – על מנת שיהיה הדבר לסיוע לנו לעמוד, בעזרת ה', בנסיונות המתרגשים עלינו.
ב. לך לך – לטובתך
הניסיון הראשון המופיע בכתובים בפרשתנו הינו הקריאה המפורסמת ביותר אל אברהם: "לך לך". זו הפעם הראשונה בה הקדוש ברוך הוא מדבר עם אברהם – וכבר הקריאה הראשונה היא ניסיון הכרוך בעזיבת כל הדברים המוכרים לאברהם אבינו בשביל לעשות את רצון ה'. רש"י מלמד אותנו בשתי מילים את הבסיס הרוחני להתמודדות עם כל ניסיון: "לך לך – להנאתך ולטובתך" (רש"י י"ב, א')
לכאורה, עזיבת אברהם אבינו את ארצו, מולדתו ובית אביו היא לא דבר טוב ונורמלי שאנשים עושים. אף על פי כן מעיד רש"י שהליכה זו מטרתה לטובה. אנחנו, שיודעים את סוף הסיפור, אכן יכולים להעיד שכך פני הדברים ובזכות הליכה זו אברהם אבינו נהיה לאב ישראל והמון גויים. בכל אופן, למדנו מכאן שכל ניסיון שהקדוש ברוך הוא מנסה את האדם תכליתו לטובה.
הדברים עולים לא רק מסיפורי התורה הרבים בהם יש נסיונות שאחריתם לטובה (כמו ירידת ישראל למצרים למשל), אלא גם כאשר מעיינים במהותו של הניסיון.
ראשית, לא מסתבר להבין את הניסיון כפשוטו – כדרך לבדוק האם האדם באמת רציני בעבודת ה' שלו או לא – שכן הקדוש ברוך הוא לא זקוק לזה כלל. כך ניסח הר"ן את הדברים: "כי אין ספק שלא ינסה השם יתברך לידע אם יעמוד בנסיונו, כי השם יתברך צופה ומביט כל הענינים העתידים, ואין אצלו ספק כלל" (דרשות הר"ן דרוש ו')
אם נוסיף לכך את ההבנה שתכליתו של הקדוש ברוך הוא להיטיב עם בני אדם (עיינו בשיעורנו על פרשת בראשית), ממילא כל מעשה ש-ה' מזמן לפתחם נועד לקדמם ולהעלותם – ובכלל זה גם הניסיון.
בפשטות, קשה להבין כיצד ניסיון הוא לטובה. רוב בני האדם מעדיפים שלא יעמידו אותם מול קשיים ואתגרים. בהגדרה, ניסיון הוא דבר קשה ומאתגר. כיצד, אם כן, הוא לטובה?
ג. נס להתנוסס – ניסיון כהגדלת הטוב שבאדם
ננסה לענות על כך בכמה דרכים, סביב דברי המדרש בפרשתנו. המדרש מקשר את המילה ניסיון לא לשורש הרגיל שלה, "נ.ס.ה", שעוסק בבדיקה – אלא דווקא למילה נס, שבלשון המקרא משמעותה דגל: "ויהי אחר הדברים האלה והא-להים נסה את אברהם, כתיב (תהלים ס') 'נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה', נסיון אחר נסיון וגידולין אחר גידולין בשביל לנסותן בעולם, בשביל לגדלן בעולם כנס הזה של ספינה" (בראשית רבה נ"ה, א')
המדרש מסביר שמטרת הניסיון הוא לגדל ולפרסם את שמו של אברהם בעולם. ככל שהניסיון גדול יותר האירוע מתפרסם יותר בעולם וכך גם שמו של העומד בו – ובורא העולם שבשמו עמד בניסיון. לאחר שאברהם אבינו ניצח את ארבעת המלכים שהיוו את המעצמה הגדולה באזור, סביר להניח ששמו התפרסם באזורו. כך גם פרסום שמו במצרים ובגרר אחרי לקיחת שרי לבית פרעה ואבימלך.
אנו רואים כאן שתפקיד הניסיון יכול להיות פרסום שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם, על ידי כך שעבדיו הולכים בדרכיו גם ברגעים הקשים ביותר.
המדרש ממשיך ומבאר מה המשמעות של פרסום זה: "וכל כך למה מפני קושט בשביל שתתקשט מדת הדין בעולם שאם יאמר לך אדם למי שהוא רוצה להעשיר מעשיר, למי שהוא רוצה מעני, ולמי שהוא רוצה הוא עושה מלך, אברהם כשרצה עשאו מלך, כשרצה עשאו עשיר, יכול את להשיבו ולומר לו יכול את לעשות כמו שעשה אברהם אבינו, והוא אומר מה עשה, ואת אומר לו ואברהם בן מאת שנה בהולד לו, ואחר כל הצער הזה נאמר לו קח נא את בנך את יחידך ולא עיכב, הרי נתת ליראיך נס להתנוסס" (מדרש שם)
על פי החלק הזה של המדרש, שמו של ה' מתפרסם בעולם לא על ידי הניסיון לבדו אלא גם על ידי השכר הנובע מן הניסיון – אברהם אבינו התעשר מכיוון שהוא עמד בניסיונות קשים ולא חרג מדרך ה'.
אם כן, אנו לומדים כאן יסוד אחד שבו הניסיון מיטיב עם האדם ועם בורא העולם – פרסום שמו של ה' ושל העומד בניסיון בפני העולם כולו.
ד. ניסיון לטובת המנוסה
מדרש נוסף מלמד אותנו כיצד תפקידו של הניסיון להיטיב עם האדם דווקא בגלל ובכך שהוא מעמיד את האדם במצבים קשים ומורכבים:
"ה' צדיק יבחן וגו' (תהלים י"א, ה') אמר ר' יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרוערעים שאינו מספיק להקיש עליהן אחת עד שהוא שוברם, ומה בודק קנקנים ברורים שאפילו הוא מקיש עליהן כמה אינו שוברם, כך אין הקדוש ברוך הוא [מנסה את הרעשים] אלא את הצדיקים.
ה' צדיק יבחן. אמר ר' לעזר (משל) לבעל הבית שהיה לו ב' פרות אחת כוחה יפה ואחת כוחה רע, על מי נותן העול, על אותה שכוחה יפה, כך הקדוש ברוך הוא אינו מנסה אלא הצדיקים.
ה' צדיק יבחן. דבר אחר, ה' צדיק יבחן זה אברהם, 'והא-להים נסה את אברהם' "
(בראשית רבה [תיאודור אלבק] פרשת וירא)
כיום, כשמייצרים רכב חדש, מביאים אותו למבחני ריסוק. סביר להניח שיצרן הרכב, שיודע ממה מורכב הרכב, כבר מכיר את יכולותיו של הרכב ויודע שהוא יכול לעמוד במבחן הזה. מדוע אם כן הוא בוחן אותו? בעיקר בשביל להוכיח לכולם את מה שידוע לו – הרכב שלי חזק ועומד גם במצבים הללו!
דוגמאות כאלו בדיוק מביא המדרש, כאשר בכך הוא מלמד אותנו שני דברים יסודיים וחשובים ביותר על ניסיון.
1. ה'מנסה רק את מי שיכול לעמוד בניסיון!
אם כנים דברי המדרש, שמטרת הניסיון היא להודיע את כוחו של האדם, ממילא הניסיון בא רק לאדם שנמצאים אצלו הכוחות לעמוד בניסיון. כך כותב גם הרמב"ן בפירושו לעקדת יצחק: "דע כי השם צדיק יבחן (תהלים י"א, ה'), כשהוא יודע בצדיק שיעשה רצונו וחפץ להצדיקו יצוה אותו בנסיון, ולא יבחן את הרשעים אשר לא ישמעו. והנה כל הנסיונות שבתורה לטובת המנוסה" (רמב"ן כ"ב, א')
דברים אלו מסתברים כאשר חושבים על עניין הניסיון. אם הקדוש ברוך הוא מביא על האדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו, אין כאן כלל ניסיון! כאשר ה' מנסה ובודק האם האדם שומע לדבריו גם כשקשה – אז נותן הכוחות כולם נותן לאדם את הכח להיות מסוגל לעמוד בניסיון.
מעתה הכדור במגרשו של האדם האם הוא מצליח לעמוד בניסיון או לא.
2. הניסיון בא לגלות את הכוחות הטמונים באדם!
אם אכן הניסיון מגיע רק לאדם שיש לו כוחות לעמוד בו, ממשיך המדרש ומסביר, אז הניסיון בא להוציא את הכוחות הללו מן הכח אל הפועל. הניסיון מגלה את גודל כוח הרצון של האדם, בכך שהוא מסוגל לעמוד גם בניסיונות קשים!
ייתכן מאוד שהצורך לגלות את כוחו האמיתי של האדם הוא לא רק צורך כלפי חוץ אלא גם צורך פנימי, כלפי האדם עצמו. הרבה פעמים מזדמן לאדם במהלך חייו ניסיון קשה שהוא בטוח שאין לו כוחות לעמוד בו. לאחר שהופיע הניסיון, פתאום מגלה האדם את הכוחות בקרבו ומצליח לאזור עוז ולעמוד בניסיון. הצלחה כזו, שבאה אחרי קושי גדול, מרוממת את האדם ומגלה לו את כוחותיו הרבים עליהם הוא לא ידע קודם. כך הניסיון מקדם את האדם עוד ועוד.
ה. דרך טובה לתת שכר
בכיוון דומה, אך אחר, מסביר הרמב"ן שהניסיון יכול להיות כלי בידיו של הקדוש ברוך הוא לתת שכר לאדם: "ענין הנסיון הוא לדעתי, בעבור היות מעשה האדם רשות מוחלטת בידו, אם ירצה יעשה ואם לא ירצה לא יעשה, יקרא 'נסיון' מצד המנוסה, אבל המנסה יתברך יצוה בו להוציא הדבר מן הכח אל הפועל, להיות לו שכר מעשה טוב לא שכר לב טוב בלבד" (רמב"ן שם)
כאן לא מדובר על גילוי הכוחות של האדם רק בשביל שהוא יהיה מודע שאלו כוחותיו, אלא יש כאן גם רצון לגמול לאדם על טובו האמיתי.
לא תמיד הטוב האמיתי שחבוי במעמקי נפשו של האדם וכוחות נפשו השלמים באים לידי ביטוי גם בפועל בעולם המעשה. הניסיון מגלה ומעלה על פני השטח את התכונות הללו ומאפשר לאדם שצדיקותו לא תשאר בכח בלבד אלא תצא אל הפועל.
כך כותב גם הר"ן בדרשותיו: "וזה הנסיון צריך להתבאר, וזה כי אין ספק שהנסיון לא יהיה אלא לאחד משני דרכים, או לתועלת המנוסה, או לתועלת הכלל. לתועלת המנוסה, כי בהיות מחשבת הצדיק טובה ועניינו חזק ביראת השם יתברך, מביאו לידי נסיון למען תצטרף מחשבתו הטובה לידי מעשה, ולכן לא ינוסה רק הצדיק העומד בנסיונו, והוא אומרו (תהלים יא ה) ה' צדיק יבחן" (דרשות הר"ן ו')
ו. מה ה' א–לוהיך שואל מעמך
הר"ן בדרשות שם מציע שהניסיון יכול להיות גם לתועלת הכלל. בהמשך דבריו הוא מסביר כיצד: "והשני לתועלת הכלל, שיראו כלל האנשים אהבת השם יתברך בלב אוהביו עד היכן היא מגעת, ויקחו מזה משל" (דרשות הר"ן שם)
כאן יש פן נוסף של הניסיון. אחרי שהמנוסה עומד בניסיון, כל העולם כולו רואה עד כמה גדולה אהבת ה' בלב אוהביו. בעקבות זאת, אנשים רואים בו כדוגמה כיצד יש לעבוד את ה'.
דברים מבוארים יותר כותב הרמב"ם במורה הנבוכים: "דע כי כל נסיון שבא בתורה אין כונתו וענינו אלא כדי שידעו בני אדם מה שצריך להם לעשותו ומה שראוי להאמינו, וכאלו ענין הנסיון שיעשה מעשה אחד, אין הכונה גוף המעשה ההוא אבל הכונה שיהיה משל שילמדו ממנו וילכו אחריו, כאמרו לדעת הישכם אוהבים וגו' ואין פירושו שידע השם יתברך זה כי הוא כבר ידעו, כאמרו לדעת כי אני ה' מקדשכם, אשר ענינו שידעו האומות, כן אמר כי כשיקום מתפאר בנבואה ותראו אותותיו המביאות לחשוב אמת בדבריו, דעו שהוא ענין שרצהו השם להודיע באומות שיעור האמינכם באמתת תורתו והשגתכם אמתתו, ושאינכם נפתים להסתת מסית ולא תפסד אמונתכם בהשם, למען יכוין אליה כל מבקש אמת ויבקש מן האמונות מה שהוא קיים זה הקיום אשר לא יביטו עמו לעשיית מופת, מפני שהיא קריאה אל הנמנעות, כי לא יועיל עשיית המופת רק לאומר האפשר כמו שבארנו במשנה תורה" (מורה נבוכים ג', כ"ד)
ז. הכוחות לעמוד בניסיון
לאחר העיון במפרשים ובמדרשים על פרשתנו, ניתן להבין שכל מטרתו ותכליתו של הניסיון הוא להיטיב לאדם – לרומם את שמו, להראות לו את הכוחות שיש בו, להוציא את הצדיקות שיש בו מהכח אל הפועל ולגלות לעולם כולו עד כמה צריכה להיות גדולה אהבת ה'.
כל הדברים הללו צריכים לתת לנו כח כאשר אנחנו עומדים בפני ניסיון. ביסוד כל ההטבות הללו עומדת העובדה, עליה אין חולק, שהקדוש ברוך הוא מביא ניסיון רק לאדם שיכול לעמוד בו ורק לטובתו.
ייתכן שכל סיפורי הניסיונות של אברהם אבינו באים כולם לתכלית זו, כמעשה אבות סימן לבנים, לתת לנו כח ותעצומות – כזרעו של אברהם – ללכת בדרכו ולעמוד בניסיונות.
תחילת התהוותה של האומה הישראלית גם הוא בניסיונות, גם אמירת "לך לך" הפותחת את פרשתנו וגם שעבוד מצרים והגאולה ממנו שניהם ניסיונות גדולים שעמדה בהם האומה כולה. העמידה הזו של אבותינו בניסיונות נותנת כח גם לנו בניהם, כמו שנהוג לומר: "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה".
(הרב ישי יסלזון. נשלח ע:י ישיבת הר עציון. עורך: אורי יעקב בירן. לע"נ דן בן ציפורה ינאי ז"ל. כל הזכויות שמורות לישיבה ולרב).