זכירת מעשה ה' למרים
ומה אני צריך לזכור ממעשה ה' למרים?
לאחר תפילת שחרית רגע לפני שהאדם נפנה לעסקיו הארציים, רצו חז"ל לחמש את אדם בתזכורת ערכית חשובה למען לא יזיק לאלה שיפגוש היום בשום צורה, פשוט לומר בפיו איזה שהם מספר פסוקים מן החומש שהם למעשה פסוקי זכרונות, ומה זה זכרון? זה משהו שנמצא בראשיתה של כל מחשבה.
אחד מן הפסוקים הוא מפרשת 'כי תצא' אך לא ברור ממנו מה יש לזכור, אנו נצטרך לשוטט במקרא ולברר מה היה המעשה הכל כך חשוב שיהיה בראש מחשבתנו היום לזכרון, הנה הפסוק, {דברים כד{ט} זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.
התורה חסה על כבודה של הצדקת, ורק מסמיכות הפסוק לזה שלפניו מבינים מה היה העניין. הנה הפסוק {ח} הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת.
חז"ל במדרש על הפסוק מבארים את העניין- אמר רַבִּי חֲנִינָא, אֵין הַנְּגָעִים בָּאִים אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרָע וְאִם אֵין אַתָּה מַאֲמִין? הֲרֵי מִרְיָם הַצַּדֶּקֶת סִימָן לְכָל בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע, הֱוֵי זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם.
יבאר הרמב"ן את העניין- והיא אזהרה מלדבר לשון הרע יצווה במצות עשה שנזכור העונש הגדול שעשה ה' לצדקת הנביאה שלא דברה אלא באחיה גמול חסדה, אשר אהבתו כנפשה, ולא דברה בפניו שיבוש, ולא בפני רבים, רק בינה לבין אחיה הקדוש בצנעה, וכל מעשיה הטובים לא הועילו לה, על כן גם אתה חשב את דברי פיך לפני שתדבר רעה על מי שהוא מעמך.
נמצא – כי למרות החשיבות של כניסת ישראל לארץ. ההמתנה שבוע למרים עד שתאסף מתחלואי הצרעת, היא התוכנית שתהיה גם בגאולה האחרונה שללא תיקון חטא הלשון נתעכב הרבה בגלות, והרב 'חפץ חיים' חש בזה, ובימי חייו התעמק בסוגייה וכתב את ספר 'שמירת הלשון' למען יתוקן עוון זה.
השולח – זרחיה ליאור בית אל.