המלכות בעם ישראל

הדפסה

"ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי א-לוהים עלים וירדים בו" (בראשית כ"ח, יב).

אומר התנחומא במקום: "מלמד שהראהו הקב"ה ליעקב אבינו שרה של בבל עולה ויורד, ושל מדי עולה ויורד, ושל יוון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד. אמר לו הקב"ה ליעקב: יעקב למה אין אתה עולה? באותה שעה התיירא אבינו יעקב ואמר: כשם שאלו יש להם ירידה כך אני יש לי ירידה. א"ל הקב"ה: אם אתה עולה אין לך ירידה. ולא האמין ולא עלה. ר"ש בן יוסינה היה דורש: "בכל זאת   חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו" (תהילים ע"ח, לב) – א"ל הקב"ה: אילו עלית והאמנת לא היתה לך ירידה לעולם, אלא הואיל ולא האמנת הרי בניך משתעבדים בהללו ארבע מלכויות בעוה"ז. א"ל יעקב: יכול לעולם? "ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק" (ירמיהו ל', י)" (אות ב')

נשאלת השאלה מדוע לא האמין יעקב בקב"ה ולא עלה בסולם?
אנו מוצאים אצל יעקב אמונה גדולה בה'. חז"ל אומרים שיעקב תיקן את תפילת ערבית. לכאורה קשה מה החידוש במה שתיקן, וכי לא ברור מאליו שאדם חסר כל שהולך למקום רחוק ולא מוכר צריך להתפלל שה' יהיה בעזרו? התשובה היא שיעקב תיקן שצריכים להתפלל גם בחושך, בלילה, כאשר לא רואים את ה' – זו משמעות העובדה שיעקב תיקן את תפילת ערבית. "להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות" (תהילים צ"ב, ג) בלילה, כשלא רואים את ה' בצורה גלויה, צריכים מידה רבה של אמונה בו. ואכן אנו אומרים בתפילת שחרית בבוקר "ויציב ונכון וקיים" ואילו בתפילת ערבית בלילה אנו אומרים "ואמונה כל זאת".

אולם מצד שני אנו מוצאים אצל יעקב ספקות ולבטים. בפרשתנו מבטיח לו הקב"ה: "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך" (בראשית כ"ח, טו)  ואף על פי כן נאמר כמה פסוקים אחרי זה: "וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה א-לוהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש" (שם כ"ח, כ)  הרי הקב"ה הבטיח לו את כל זה בצורה מפורשת, ואם כן למה הוא צריך לבקש זאת לאחר מכן?

במדרש רבה (ע',ד) יש דעה שהופכת את סדר הפסוקים ואומרת שנדרו של יעקב בא לפני הבטחתו של הקב"ה. אולם גם אם נאמר כך, עדיין לא פתרנו את הבעיה, שכן בפרשת וישלח נאמר "ויירא יעקב מאד ויצר לו" (שם ל"ב, ח) – איך יתכן שיעקב מפחד אם הקב"ה הבטיח לו שישמור עליו?
הגמרא בברכות אכן שואלת שאלה זו ומתרצת: "דר' יעקב בר אידי רמי: כתיב "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך" וכתיב "ויירא יעקב מאד" אמר שמא יגרום החטא" (ד.) ליעקב הייתה אמונה מלאה בקב"ה אך לא הייתה לו אמונה באדם. הוא הכיר את חולשות האדם וידע שאדם עשוי לחטוא, ואם יחטא, לא בטוח שהבטחת הקב"ה תהיה תקפה.

בפרשת וישלח אומר יעקב לעשו: "יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי… עד אשר אבא אל אדני שעירה" (בראשית ל"ג, יד) חז"ל אומרים שיעקב נתן לעשו לבוש מלכות. עשו צריך להגיע לשעיר ולהקים שם מלוכה. "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל" (שם ל"ו, לא) באדום מלכו מלכים הרבה לפני שבעם ישראל היה כן. עשו רץ להתחיל את המלוכה, ואילו יעקב "התנהל לאיטו". על הפסוק "עד אשר אבא אל אדני שעירה" אומר המדרש:"חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שהלך יעקב אבינו אצל עשו להר שעיר מימיו? אלא אימתי היה הוא בא אצלו לעתיד לבוא. הדא הוא דכתיב "ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו" (עובדיה א', כא)" (מדרש רבה ע"ח, יד) עשו ממהר להקים מלוכה אך בסופו של דבר מלכותו מסתיימת. המדרש (מדרש רבה פ"ג, א) מקשר זאת לפסוק "נחלה מבהלת בראשנה ואחריתה לא תברך" (משלי כ', כא).

יעקב מכיר בחשיבות של המלכות, אך גם יודע שמלכות אנושית יכולה להיות מושחתת. לפיכך הוא לא ממהר להקים מלוכה. הוא מעדיף שעם ישראל ירד למצרים, יעלה ממנה וישב שנים רבות בארצו עד לרגע שבו הוא יהיה מתאים למינוי מלך.
זו גם משמעותו של המדרש שבו פתחנו. הקב"ה מציע ליעקב לעלות בסולם, להקים מלוכה, אך יעקב ראה איך השרים של ארבע המלכויות עולים בסולם ויורדים, והחליט שעם ישראל לא ינהג כך, עם ישראל יעכב את התחלת המלכות עד אשר יהיה מתאים למלכות. יעקב האמין בקב"ה אך לא האמין באדם. הוא הכיר בחולשות האדם ולא רצה להיחפז ולהקים מלוכה. הקב"ה ענה לו שאילו היה עושה זאת ברגע הנכון הוא יכול היה להקים מלוכה כזו שלא תרד, אך מכיוון שלא עשה זאת אז, עתידה להשתעבד מלכותו. יעקב חרד ואמר "יכול לעולם"? והקב"ה מבטיחו שבסופו של דבר מלכותו היא זו שתגבר על המלכויות האחרות.

הרב קוק (אורות המלחמה קטע ג') מדבר על כך שמלכות עלולה להיות רעה וברברית, ולכן אנו צריכים לחכות לזמן בו נוכל לנהל את ממלכתנו על יסודות הטוב והחכמה. גם הרב קוק מקשר זאת לפסוק "יעבר נא אדני לפני עבדו". מדינה יהודית עם שלטון יהודי יכולה להיות דבר טוב מאד. גם אם השלטון הוא חילוני, עדיין הוא יכול לסייע רבות לעם ישראל גם מבחינה רוחנית. ברם, עלינו תמיד לזכור ששלטון אנושי עלול גם להיות רע ומושחת, ומחובתנו להישמר מכך.

(הרב יהודה עמיטל זצ"ל (מתוך שיחה בי' בכסלו תשנ"ג). נשלח ע"י בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון http://www.etzion.org.il/vbm)