"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים" – בחירה בעצה נכונה

הדפסה הדפסה

נמקד עיוננו בפסוק הפותח את תהילים: “אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב” [תהילים, א,א]. דוד המלך ע”ה משבח את האדם אשר לא הלך בעצת רשעים. מדוע אינו משבח את האדם אשר הולך בדרך צדיקים? ואם ביקש משורר תהילים דוקא להתמקד ברשע, מדוע לא אמר ארור האיש אשר הלך בעצת רשעים? מדוע נקט לשון שלילה, ולא חיוב?

 

 

הילקוט שמעוני מסביר כי דוד המלך לימד עצמו לדבר בלשון נקייה, ולא הוציא דבר מגונה מפיו. לפיכך לא אמר ארור האיש ההולך בדרך רשעים. וממי למד זאת? מהתורה, במקום שהיא נותנת את סימני הבהמה הטמאה, לא הדגישה התורה את הסימן השלילי, אלא פתחה בסימן החיובי. כך לדוגמא בגמל שהיא חיה טמאה אומרת התורה: “..את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו[1]מפריס טמא הוא לכם” [ויקרא, י”א, ד]. הקדימה התורה את הסימן החיובי לשלילי! וכך גם לגבי החזיר הטמא הקדימה התורה סימנים חיוביים [הפרסת פרסה ושסיעת שסע] לסימן השלילי: “והוא גרה לא יגר” [שם, פסוק ז]. אמר דוד המלך לעצמו: “מה בוראי לא הוציא דבר מגונה מפיו” אף אני – דוד – לא אפתח בלשון שלילה שהיא מגונה אפילו ביחס לרשע.

 

 

ועדיין, מדוע לא שיבח את ההולך בדרך צדיקים? התלמוד הירושלמי סבר ש”כל היושב ואין עובר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה”. והילקוט שמעוני מביא את דברי ר’ אבין הדורש את פסוקנו כי מכיוון שהאדם לא הלך בעצת רשעים כאילו הלך בעצת צדיקים. לפי דרש זה, האדם מקבל שכר על כך שאינו עושה דבר. ומדוע?

 

 

האדם יכול לבחור לעצמו את דרכו מבין השלשה: דרך צדיקים, דרך רשעים, ודרך שאינה זו ואינה זו. ברי שלהולך בדרך צדיקים מובטח שכר רב, ולהולך בדרך רשעים צפוי לעונשים. ודי לנו לענין זה לעיין בברכות המובטחות מחד ובקללות האמורים בפרשת בחוקותי ובפרשת כי תבא. אך אלו המצויים בתווך, אלו שדרכם אינה דרך צדיקים מובהקת ואינה לחלוטין דרך רשעים, שכרם יהיה בהתאם למאזן דרכם. לאלו מכוון משורר התהילים את דבריו, ואומר אשרי האיש מבין אלו שלא הולך בעצת רשעים. לא נקט המשורר אשר לא הולך בדרך רשעים, אלא שלא הלך בעצתם. ברי שאם האדם הולך בדרך הרשעים אין המשורר משבח אותו. אבל מי שמתרחק מלשמוע עצת רשעים, ממילא לא יבוא לידי דרך רשעים, ומשום כך מתקרב הוא יותר לדרך צדיקים. לפיכך הדגיש המשורר את ההליכה בעצה נכונה. ואכן הרד”ק בפרושו לפסוק זה מסביר: “..וסמך עמהם בעצה כי הם יועצים לשמוע אליהם [=לרשעים] ומראים להם פנים דרך עצה כי היא טובה לאסוף ולשמוח, וברוב ישנה האדם בזה כי הישר בעיני הטובה הנראית לו לעיניו ולא יביט לאחריתם..”.

 

משורר התהילים מכוון את דבריו בפסוק זה לחלק הארי של העם. לא למיעוט הצדיקים, ולא לקצוות הרשעים, אלא לאלו שבתווך – לבינוניים, ואומר להם כי בכל מקום שלא ברור לכם כיצד יש לנהוג, אל תלכו בעצת הרשעים, וממילא מובטח לכם שתלכו בעצה טובה יותר, שהיא עצת צדיקים. כי במישור העצה אין דרך בינונית, אלא רק עצה טובה ונכונה או עצה גרועה המקרבת את האדם לדרך הרשעים. ואם אינך לוקח עצת רשעים ממילא תגיע לדרך צדיקים, ומשכך ראוי אדם כזה לקבל שכר כאילו הלך בדרך צדיקים.

 

 

וישנו קשר רעיוני בין שמירה על לשון נקיה לבין התרחקות מעצת רשעים. השומר על לשון נקיה ומקדים מילות חיוב לשלילה, ירגיל עצמו להתרחק מעצת רשעים ומקל וחומר מהליכה בדרכם. ערב יום הכיפורים הבעל”ט ראוי שכל אחד מאיתנו יאמץ את המלצת דוד המלך ע”ה להתרחק מעצת רשעים, ולשמור על לשון נקיה, ועל ידי כך יימנע יותר מצבירת עוונות עליהם יצטרך מחילה ביום הכיפור הבא, ומשנשתדל לכך, נוכל לבקש מחילה על שחטאנו עד כה בלב שלם.

(נשלח ע”י יואב מיליס, מוקדש לע”נ הוריו זהרה ושמעון מיליס ז”ל ולע”נ אחיו צדוק בן שמעון וזהרה מיליס ז”ל)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • מצוות ביכורים
  • שתי דרכי תשובה
  • חג ומשקה
  • "יעזוב רשע דרכו"
  • על עשרת ימי תשובה
  • בואו נתחיל "לדבר"
  • משיכת הלב למגנט האלוקי
  • http://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (212.5KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.