היום הרת עולם

הדפסה הדפסה

"היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים, אם כעבדים. אם כבנים-רחמנו כרחם אב על בנים, ואם כעבדים-עינינו לך תלויות, עד שתחננו ותוציא כאור משפטנו, איום קדוש" .

"היום הרת עולם". אנו עומדים למשפט ומבקשים על נפשנו, אם כבנים אם כעבדים. בנוסף לבקשה עצמה, יש בתחינה זו כדי ללמדנו על שתי בחינות של דין. בנים ועבדים הנם מייצגים של שתי מערכות יחסים שונות בתכלית השינוי כלפי אבינו מלכנו. המוטיב המרכזי בעבדות הוא בחינת החפצא; אין העבד אלא קניינו של אדונו, ממונו ממש. מעמד הדין של עבד הוא מעמד שבו אין לעבד שיג ושיח עם שופטו- "עמוד על רגליך ויעידו בך".

בפרשת השבוע הנקראת לפני ר"ה אנו פותחים "אתם נצבים היום כולכם לפני ה’". למילה "ניצבים" יש שתי משמעויות: האחת – "נמצאים". ישנו מצב הימצאות מאוזן, וישנו מצב הימצאות מאונך. והמצב המאונך נקרא גם "ניצב", כמו "והנה קמה אלמתי וגם נצבה". אך יש גם משמעות נוספת: "ניצבים" מלשון מתייצבים, כגברא. זוהי התעוררות והתגייסות, המשליכה על ההתייצבות לפני ה’.
אנשי כנסת הגדולה הורו: "והעמידו תלמידים הרבה". אין הכוונה לפיזור תלמידי החכמים ולהעמדתם איש איש במקומו, אלא לכך שהם יעמדו בעצמם, יתעוררו מעצמם להיות תלמידי חכמים.

אנו מבקשים ומתחננים לפני מלכו של עולם: "אם כבנים". אנו מייחלים לעמוד בדין כגברא, כבנים ולא כעבדים. אין זאת רק משום שכאשר הבן עומד לדין ייתכן שייפטר ללא עונש, ואולי אף עם מילה טובה ולטיפה מאביו, אלא משום עצם המעמד, מעמד שבו הבן מוסר אמנם דו"ח מפורט "אתה זוכר את כל המפעל וגם כל היצור לא נכחד ממך… להיזכר מעשים רבים והמון בריות לאין תכלית", אך ישנה גם הידברות, קיים קשר בין הבן לאביו. בניגוד לעבד, לבן מותר לטעון ולנמק, לבקש ולהתחנן.
מעמד הבן אמנם נפלא, אך עם זאת גם נורא.   הבן אינו כעבד, אין הוא יכול להישאר פסיבי ולחכות לראות איך יוכרע דינו. יכולתו של העבד להשפיע על דינו מעטה, וממילא עבודתו קלה. הבן, לעומתו, חייב לעמול ולהתאמץ, הוא חייב לגשר בינו לבין אביו, שממנו התרחק והסתתר עד עתה.

הקב"ה מבטיח "פתחו לי פתח כפתחו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם" אך היכן נמצא השער?
אנו מגששים באפלה ותוהים: איה השער? לו רק נוכל להגיעו… הקב"ה כה רחוק וטרנסצנדנטי, קדוש קדוש קדוש, היאך נעמוד לפניו, כיצד נטען ונבקש, נפלל ונרצה אותו, היאך נפתח את השער שאיננו.
אך נחמה- לנו "כי מי גוי גדול אשר לו א-לוהים קרבים אליו".

"אבל הקב"ה אינו כן, נראה רחוק והוא קרוב ממנו, דאמר ר’ לוי מן הארץ עד הרקיע מהלך ת"ק שנה, ועוביו של רקיע ת"ק שנה, מרקיע לרקיע ת"ק שנה, וכן לכל רקיע ורקיע. למעלה מן הרקיע טלפי החיות… ועל כיסא הכבוד הזה ולמעלה מכולן מלך רם ונישא שוכן עד וקדוש שמו. ואעפ"י שהוא רם ונישא, שרוי את דכא ושפל רוח, ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד ומלחש שם תפילתו והקב"ה מאזין…" (מדרש תהילים, מזמור ד’).

(על פי שיחה של הרב אהרן ליכטנשטיין (לא עבר את ביקורת הרב), נשלח ע"י בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • "והנגלת לנו ולבנינו" – על ערבות הדדית
  • חג ומשקה
  • שתי דרכי תשובה
  • "מן המצר קראתי י-ה" – על תשובה של נורמה ותשובה של משבר
  • ראש השנה
  • מניין שראש השנה הוא יום הדין?
  • על עשרת ימי תשובה
  • http://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (212.5KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.