"אכן, יש ה' במקום הזה"

"שאלו ידעתי לא ישנתי"

פרשת כי תצא פותחת בחלום יעקב. מיד לאחר חלום הסולם נאמר כך: "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי". (בראשית כ"ח, טז)

במילים אחרות, יעקב אבינו מתעורר מהחלום, ואומר לעצמו בהתפעלות: 'וואו, יש ה'! לא ידעתי שיש ה' במקום הזה!'.

מה כל כך "נּוֹרָא" (בראשית כ"ח, יז) בכך שיש ה' במקום הזה? רש"י מביא בשם חז"ל את הדברים הבאים: "ואנכי לא ידעתי – שאילו ידעתי לא ישנתי במקום קדוש כזה". (רש"י בראשית כ"ח, טז)

על פניו, כוונת רש"י פשוטה: לו יעקב היה יודע ש"יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה" הוא לא היה ישן כי זה מקום קדוש, ובמקום קדוש לא ראוי לישון, משום ששינה במקום קדוש מבזה אותו ומזלזלת בו.

אבל אפשר להבין את דברי רש"י גם בדרך אחרת. בספר איש צדיק היה שכתב שמחה רז על ר' אריה לוין, מסופר שפעם אחת בשבוע של פרשת ויצא, בא איש לתלמוד תורה 'עץ חיים' ואמר לתלמידים את ה'פשט' הבא: יעקב אבינו ישן במקום, ואחרי שהוא התעורר פתאום הוא התחרט על כך שהוא ישן לא כי הוא זלזל במקום, אלא כי הוא החמיץ את הפוטנציאל שבו: 'למה ישנתי? הייתי צריך לנצל כזה מקום קדוש! חבל שבזבזתי את הזמן על שינה במקום כל כך מיוחד וקדוש שצריך לנצל אותו בערנות – ללמוד, להתפלל ולעשות משהו משמעותי'. כך אמר אותו איש.

ממשיך שמחה רז ומספר: בעקבות זאת, עמד ר' אריה לוין ואמר לתלמידים בעץ חיים את הדברים הבאים: לפעמים אנשים עוזבים את הישיבה אחרי תקופה שלמדו בה, ופתאום מסתכלים אחורה על התקופה שהם למדו בישיבה, ונזכרים בהווי, באווירה, ברוממות של הישיבה, ואומרים לעצמם: "אכן היה ה' במקום הזה – ואנכי לא ידעתי, 'שאם ידעתי לא ישנתי': לו הייתי מספיק יודע להוקיר ולהעריך את זה ש'יש ה' במקום הזה', אז אולי הייתי מנצל את זה יותר טוב". הוסיף ר' אריה לוין ואמר לתלמידים: 'אני אומר לכם את זה כבר עכשיו: יש ה' במקום הזה, תדעו את זה כבר עכשיו, תקחו את זה בחשבון, ותנצלו את הזמן'.

"שער השמים"

נדמה לי שהפשט הזה של ר' אריה לוין בדברי רש"י, הוא באמת אמירה הרבה יותר רחבה, הרבה יותר כוללת, ביחס לחיים שלנו בכלל.

המסר של חלום הסולם (או לפחות אחד המסרים שעולים מן החלום) הוא החיבור שבין מעלה ומטה, בין עליונים ותחתונים, שמתבטא בכך ש"מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כ"ח, יב). כלפי מה הדברים אמורים? יעקב אבינו מאד פוחד וחרד מהיציאה שלו מבאר שבע לכיוון חרן. הוא חושש מכך שעכשיו הוא חלילה עלול לעזוב את הכל: הוא הרי עוזב את בית אבא, ומתעורר בליבו החשש שאולי הוא כבר לא חלק מהסיפור של משפחת בית אברהם, אולי ההבטחה כבר לא רלוונטית לגביו. יעקב יוצא לחרן, וזה הפחד שמכרסם בו.

אנחנו יודעים שזה הפחד שלו כי זה בדיוק מה שהקב"ה מבטיח לו בחלום הסולם: הוא אומר לו, "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת" (בראשית כ"ח, טו) – כלומר אל תחשוב עכשיו, כשאתה הולך, כשאתה בורח, אז כביכול כביכול, שהקב"ה הוא 'א-להי הארץ' – משום שזה לא נכון, שכן הקב"ה נמצא בכל מקום! אולי זו הנקודה שחז"ל רמזו בעליה של מלאכי ארץ ישראל ובירידה של מלאכי חו"ל (הדברים הובאו ברש"י על אתר) – הקב"ה בא ואומר לו שהוא נמצא בכל מקום: "הִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ" (בראשית כ"ח, טו), ואנו רואים ש"וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו" (בראשית כ"ח, יג) – ולכן ה' ניצב על הסולם, גם בעולים וגם ביורדים. זה מה שהקב"ה מבטיח ליעקב: הקב"ה משגיח, ושומר ונמצא, וממילא הוא גם ישיב את יעקב לארץ ויקיים את ככל ההבטחות שהוא הבטיח.

בעקבות זאת, יעקב אבינו אכן מבין את המסר הזה, ואומר ש"זֶה…בֵּית אֱ-לֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (בראשית כ"ח, יז): יש שער לשמים. יש שער שדרכו הקב"ה משגיח, ודרכו הקב"ה בעצם מכוון את הדברים בעולם הזה. לשם עולות התפילות – אבל משם יש גם כן פניה אל בני האדם.

לכן המסר הזה מתגלה דווקא ליעקב אבינו: משום שיעקב אבינו, מגלה את הדבר הזה בכל אורחותיו – חיייו מלאים במאבקים – בבחינת "עִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל" (שמו"ב כ"ב, כז) – ואנחנו רואים פעם אחר פעם שיעקב אבינו בהחלט יודע להתמודד עם כל אדם, אפילו עם לבן הארמי: בכל מקום שהוא מגיע הוא בעצם מגלה את שם ה'.

אחרי המסר הזה שהוא הבין אותו והפנים אותו, ובנה מצבה באותו מקום, הוא מבין שבאמת יש "בֵּית אֱ-לֹהִים" (בראשית כ"ח, יז) – יש נקודה כזאת של חיבור בין שמים וארץ, ויש "שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (שם) – יש נקודה כזאת של השקה, של תקשורת ושל חיבור בין מעלה ומטה.

אז מה בפועל?

בנקודה הזאת של יעקב אבינו, במסר הזה שיעקב אבינו למד אותו – ויישם אותו והגשים בחייו – יש מסר גם לכולנו: "אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה"! נכון ש"המקום" שעליו מדובר במקור הוא הר המוריה, הוא הר הבית ומקום המקדש – אבל בעצם מ'המקום הזה' אותה השגחה והשראת שכינה מתפשטת לכל המציאות כולה, לכל דבר ודבר, ולכן כל כדאי שנזכור את זה ש"יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה" כל החיים.

לפעמים אנחנו כל כך עסוקים בדברים הקטנים של החיים, באינטנסיביות של החיים, ברדיפה אחרי כל הצרכים והאילוצים של החיים, שלפעמים אנחנו עלולים לשכוח שאחרי הכל "יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה" – וה' מתגלה בכל: במשפחה שלנו, בחברים, בנופים, בארץ הקדושה והטובה הזאת; וכמובן בלימוד תורה, בתפלה.

הלוואי שלא נתחרט יום אחד כשנסתכל אחורה ורק אז נשים לב שה' נמצא – במקום לחיות את זה, במקום לעשות עם זה דברים משמעותיים וחיוביים, שחלילה לא נצטער על כך שיָשַׁנּוּ באותו הזמן. ויהי רצון שנצליח לזכור כל הזמן ש"יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה", בכל מקום ומקום.

(הרב נחמיה רענן שליט"א. נשלח ע"י ישיבת הר עציון. הדברים נאמרו במסגרת סדרת 'חידוש מהגוש' לפרשת ויצא ה'תשע"ט (ראו כאן), ותומללו ונערכו על ידי אביעד ברסטל התמלול והעריכה לא עברו את ביקורת הרב).

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • הסוד של סולם יעקב (לפי הרמב"ם במורה הנבוכים)
  • והנה אנכי עמך
  • "התחת אלוקים אנכי" – מעומק הצרה לעמקות התפילה
  • הסבר חלום יעקב
  • שימוש ברע ככלי לטוב
  • ​"תרדמת חורף"
  • "ויעבוד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה"
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.