מדוע לא יבוא עוד מבול?

לאחר סיומו של המבול, מתארת התורה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ, לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי" (בראשית ח', כא).

מדוע דווקא עכשיו החליט הקב"ה להימנע מלהביא מבול על העולם בגלל מעשי האדם?

כדי לענות על שאלה זו, נעיין תחילה בבעיה נוספת המתעוררת למקרא הפרשה: מדוע הותרה לאדם אכילת הבשר רק לאחר המבול? נראה שכדי להסביר את היתר אכילת הבשר, יש להבין מה גרם המבול לאדם.

בעקבות ציווי הקב"ה לבנות תיבה, שהו נח ומשפחתו בכל תקופת המבול בתיבה ביחד עם החיות, וכך חלקו החיות ובני האנוש גורל משותף. מציאות זו גרמה לנח לחשוב שבגלל חטאי האדם, בנוסף לעונש המבול, נמחקה גם העדיפות של האדם על פני החיות, וממילא כל ברואי הקב"ה הם בדרגה שווה. לכן, כשיצא נח מהתיבה, הוא חי בפחד מתמיד מפני החיות, שהרי ישנן מאות זוגות של חיות ורק מספר מועט של בני אדם. נח חי בפחד מתמיד מכך שכל אריה או גמל יטרפו אותו.

מסיבה זו, חש הקב"ה לחדש את עליונות האדם על בעלי החיים, באמצעות ההבטחה "וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ" (בראשית ט', ב), וכן באמצעות ההיתר שניתן לאדם לאכול בשר. כך חזר האדם להבין שהוא השולט בטבע, ושהוא מרכז הבריאה. חשוב מאוד שהאדם יבין שהוא מרכז הבריאה, כיוון שעליו להפנים את העובדה שבמעשיו הוא יכול לרומם את הטבע ולהעלותו, או, חלילה, לגרום לחורבנו.

כיצד יכולה להתפתח יצירה משמעותית, כאשר האדם חרד כל העת מפני מבול מחודש? בעולם שבו כל מעשה יכול לגרום לחורבן ולמבול, אף אחד לא ירצה ליצור ולפעול. מסיבה זו, הקב"ה החליט שלעולם לא יביא עוד מבול על העולם. כך, מצד אחד, האדם מבין שהוא עומד במרכז הבריאה ומעשיו קובעים את עתידה; ומצד שני, הקב"ה אומר "אל לבו" – בלי לומר זאת לאדם (ועיין ברמב"ן על אתר) – שלעולם לא יביא עוד מבול על הארץ, והעולם יוכל להתפתח ללא חשש.

דווקא לאחר המבול והצלת נח, כשמשהו מהרגשת האדם שהוא 'נזר הבריאה' התעמעם, קבע הקב"ה שלא יהיה עוד מבול, כיוון שמבול נוסף לא ישיג את מטרתו, ורק יגרום לאדם לפסיביות ולחוסר יצירה.

( הרב יצחק בן דוד. נשלח ע"י ישיבת הר עציון במסגרת "יום יום". סיכם: ר' שאול ברט. כל הזכויות שמורות לישיבה ולרב).

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • "לא אוסיף"
  • אחדות ואינדיבידואליזם
  • מדוע נח שלח דוקא את העורב והיונה ולא את עוג?
  • שימו לב אל הנשמה
  • "צוהר תעשה לתיבה" - על התפילה
  • מה הקשר בין חמס לעריות?
  • מדוע נחתם דינם על הגזל?
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.