"וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ אֶת־שׁ֥וֹר רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת"
בדורו של הרס"ג הייתה נהירה עצומה אחרי הקראות, והרס"ג נלחם בכך. רבים מעם ישראל אבדו והתבוללו לצערינו בעקבות כך. היה אז חכם קראי מפורסם בשם בן זוטא שהיה מפרש את הפסוקים כמשמעותם הפשוטה נגד חז"ל (עיין בדברי האב"ע שבן זוטא שפירש את הפסוק "עין תחת עין" (שמות כא, כד) כפשוטו, ולא כדברי חז"ל שמדובר בתשלום ממון, והרס"ג הוכיח לו את אי ההיגיון שבדבר, וכן מפסוקים מקבילים).
רבי אברהם אבן עזרא היה מבקר אותו בשנינות רבה. דוגמה לכך אצלינו שפירש בן זוטא כי השור המדובר היכה את רעהו, השור השני (רעהו = השור, ולא האדם שהוא בעל השור) ולפי זה כביכול השור הזיק לשור, ולא לבעליו, והתשלום הולך לשור… וגם אם הוא שור הפקר (שלהלכה לא משלמים עליו, גם אם עמד אחר וזכה בו). וכך כתב האבן עזרא: "אמר בן זוטא כי "רעהו" – תואר לשור. ולא ראה כי "שור-איש" סמוך הוא (דהיינו: שור של איש), וכן הוא: "שור-רעהו" (דהיינו: שור של רעהו). ואין לשור ריע רק (=אלא) בן זוטא לבדו…" (דוגמה נוספת מצויה באב"ע בסוף פרשת יתרו (כ', כ"ב): "והנה חשב בן זוטא לעלות בסולם חכמה בהבליו, ונגלתה ערוותו עליו, וככה יקרה לכל מין, אשר בדברי קדמונינו לא יאמין"!)
קרדיט: עלון והערב נא.