"אלה הדברים- לא פחות ולא יותר"
"אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל" (יט, ו)
כתב רש"י: "אלה הדברים- לא פחות ולא יותר".
וכתב הגור אריה: "ואם תאמר, ואיך היה עולה על הדעת, שיהיה משה מוסיף על דברי ה' ונאמר (משלי ל', ו') 'אל תוסף על דבריו'? ויש לומר, שהיה עולה על הדעת, שמשה יהיה מפתה אותם מעצמו, לא שיוסיף על דבר ה', רק יהיה מוסיף עליהם דברי ריצוי מעצמו, ויאמר להם שאלה דברי עצמו, -גם זה אסור. וטעם הדבר, שלא יאמרו אחר כך כי נתפתו יותר מדי לקבל [את] התורה".
ורבינו עובדיה מברטנורא כתב: "פירוש, שהכתוב בא למעט, כלומר, את הדברים האלה ממש תדבר אליהם, ולא תוסיף להם יעודים טובים, כדי שלא יקבלו המצוות על מנת לקבל פרס. וגם לא תפחות מהם, שמא יתייראו מעונש, ויבואו לקבל המצוות מיראה. ונפקא מינא לדורות, כשיבוא הגר להתגייר ולחסות תחת כנפי השכינה, אין להרבות לו ביעודים טובים וגם לא באזהרות ועונשים, לסיבה זו" "ויחן שם ישראל נגד העם" – מלשון חן, שכ"א מישראל מצא חן בעיני חבירו (ובזכות העין הטובה-) והיו כאיש אחד בלב אחד ועל כן זכו לקבל את התורה. נלקח משמועות יצחק, לר' יצחק מווקרא זצוק"ל.
(מתוך עלון והערב נא, התקבל מאלקנה קרייטר)