כיצד זה שהכהן מלוה את כל סדר בריאת העולם?

הדפסה הדפסה

עליית הכהן מלוה את כל בריאת העולם בפרשת "בראשית" מהיום הראשון עד יום השבת בו שבת אלוקים מכל מלאכתו. אע"פ שבלא מעט פרשות יש כמה עולים בכל עניין או סיפור שהתורה מוסרת לנו כאן יש תופעה מיוחדת, וניסיתי בעה"י לחשוב מה ניתן ללמוד מכאן, ואז נזכרתי בדברי הרב שאמר שהכהן מסמל את החסד והרחמים והלוי את הדין והגבורה, ואם נחבר לכך את העובדה שניסה הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין ומשראה שאינו יכול להתקיים שיתף מידת הרחמים והקדימה למידת הדין, כפי שבא לידי ביטוי בצורה סמלית בעליית הכהן שמלוה באופן בלעדי את קריאת התורה שמתארת את בריאת העולם.

וכדי שהעיקרון הזה יוכל לבוא לידי ביטוי בצורה הטובה והמדויקת ביותר, אין מתאים יותר מהכהן שמסמל את מידת החסד והרחמים שילוה את קריאת התורה בחלק שמתאר את בריאת העולם ע"י אלוקים שמסמל את מידת הדין והגבורה, שהרי אם בשלב מסוים יעלה הלוי שמסמל אף הוא את מידת הדין בחלק הזה יהיה כאן דין עם דין באופן שיסתור את העיקרון הזה והצד שלו כבר מיוצג ע"י שם אלוקים.

החידוש הושמע לאוזניו של הגאון רבי יצחק דניאל והרב חלק על כך באומרו שבקרב קהילות מסוימות נהוג לקרוא על היום הראשון בבריאת העולם עם העולה הראשון, היום השני עם העולה השני, וכך הלאה על זה הדרך, ובעליית השביעי קוראים מיום השבת עד לסוף הפרשה. ואם יורשה לי הקטן לסבור שדבריו של הרב שליט"א אינם עומדים בסתירה עם הנאמר לעיל אלא מוסיפים צד חדש שמאפשר לימוד נוסף, מאחר ויש שבעים פנים לתורה וארבעה חלקים בפרד"ס מהם מתקבלים 280 צדדים לאמת האלוקית שמשלימים זה את זה ואינם סותרים זה את זה, כשכל צד מלמד על דברים אחרים ומדגיש נקודות אחרות, בדומה למחלוקת הידועה בין שמאי והלל שהיתה לשם שמים עליה נאמר אלו ואלו דברי אלוקים חיים, ויוצא מכאן שאע"פ שאחד אסר מה שחברו התיר והשני טימא את מה שהשני טיהר, לא אומרים שרק אחד מהם דייק וקלע לאמת האלוקית ולדעת תורה בזמן שהשני לא הבין נכון וטעה ח"ו, אלא כל אחד מהם כיון לצד אחר של אותה אמת שהיא אחת ויחידה.

וכך לדוגמא המחלוקת ביניהם לגבי אופן ההדלקה של נרות חנוכה שמובאת בגמרא (שבת כא:) [פירש"י בסוגרים], שלשיטת בית שמאי ביום הראשון מדליק שמונה נרות ומכאן פוחת והולך, חד אמר שהטעם לכך הוא כנגד הימים הנכנסין [העתידים לבוא], וחד אמר כנגד פרי החג [מתמעטים והולכים בקרבנות דפרשת פנחס (במדבר כט)], ולשיטת בית הילל ביום הראשון מדליק נר אחד ומכאן ואילך מוסיף והולך, חד אמר כנגד הימים היוצאין [שיצאו כבר וזה שהוא עומד בו נמנה עם היוצאין], וחד אמר דמעלין בקודש ואין מורידין [מקר ילפינן לה במנחות בפרק שתי הלחם (צט.)].

וכך גם מהמנהג שהרב יצחק דניאל הביא ניתן ללמוד דברים נוספים כמו על האהבה האדירה, הטהורה והאינסופית שיש לקב"ה כלפי כל אחד מבניו ובנותיו והכבוד שהוא רוחש כלפיהם, שהרי כל אדם הוא עולם ומלואו ועליו לדעת שבשבילו נברא העולם, ולכל אדם חלק חשוב בבריאת העולם שעדין לא הסתיימה, מאחר ואנו עדין ביום השישי לבריאה, ולכן כשהוא מתפלל בליל שבת ואומר "ויכלו"* מעלה הכתוב שהוא שותף למעשה בראשית וגם כשהוא בונה סוכה ודן דין אמת לאמיתו. זאת גם אחת הסיבות שים סוף נקרע לשנים עשר שבילים, אחד לכל שבט כדי ללמדם שכל יהודי חשוב לבורא עולם כמו בן יחיד ולא משנה מאיזה שבט הוא, ויש פנים רבות לתורה, ואם הרב עובדיה פסק בצורה שסותרת לחלוטין את הפסק של הרב אלישיב לדוגמא, לא שייך לומר שרק אחד מהם צודק והשני לא כיון לדעת תורה ח"ו, וכמובן שאין הכונה כאן שכל דעה של כל יהודי היא ודאי משקפת צד כזה או אחר של האמת האלוקית אלא שאפשר לומר זאת רק על גדולי ישראל שתורתם אמנותם ויודעים לפסוק הלכה על פי כללי הפסיקה של התורה.

גם מהעובדה שהכהן שמסמל את מידת הרחמים עולה לתורה לפני שהבעל קורא מתחיל בקריאה של עליית הראשון ששם ד' היחיד שמוזכר בה הוא אלקים שמסמל את מידת הדין, ניתן לראות כיצד בא לידי ביטוי הרעיון שהקדים הקב"ה את מידת הרחמים בבריאת העולם ושיתפה עם מידת הדין. ואם כך קשה מעליית הלוי שגם הוא עולה לפני שהקורא בתורה מתחיל בקריאה של עליית השני שבה שם הוי'ה ב"ה מוזכר במילה השמינית** ושם אלקים*** במילה התשיעית****. והרי לא קוראים לו לעלות רק לאחר שמוזכר שם הוי'ה ב"ה ובינתיים איך תומתק מידת הדין שהוא מסמל? וחשבתי בעה"י לומר שבדומה למצות ברית המילה שהאדם עושה פעם אחת בחייו והיא מלוה אותו כל חייו, גם עליית הכהן השאירה את חותמה והביאה עמה את בחינת הרחמים שהיה בה צורך וכך תלוה היא את קריאת התורה מכאן ואילך, בדומה לאדם שהצליח לעשות שלום בין איש ואשתו או בין אדם וחברו ולאחר מכן היחסים ביניהם חזרו להיות תקינים גם הרבה לאחר שחזר לביתו. וכמו כן ניתן לראות שיש כאן שתי בחינות של מיתוק של מידת הדין שמסמל הלוי מצד הכהן שמסמל את מידת הרחמים. הראשונה מעצם העובדה שעליית הכהן קודמת לעליית הלוי*****, וגם בכך בא לידי ביטוי העקרון שהקב"ה הקדים ושיתף מידת הרחמים. והשניה שהכהן למעשה נמצא ליד ספר התורה לפני שהלוי עולה, ויורד רק לאחר עליית הלוי וגם תוך כדי העליה הוא עומד לצדו ולא נותן לו להישאר לבד. מיתוק מכל הכיוונים בדומה לכוס הקידוש שנוהגים להדיח במים שמסמלים את מידת החסד לפני מזיגת היין שמסמל את מידת הדין ואז מוזגים עוד 3 טיפות בחלק העליון שהוא היחיד שלא בא במגע עם המים.
(נכתב ונשלח ע"י ברוך עינב)
___________________________________________

* במלרע ולא במלעיל כדי לא להוציא דבר שקר מפיו, כשהוא מצהיר בכך שבריאת העולם הסתיימה כשלמעשה האדם שהוא נזר הבריאה לא סיים לתקן היכן שקלקל בחטא אדם הראשון.

** מס' שמסמל את העוה"ב וכל מה שמעל הטבע.

*** האות א' בשם אלקים היא ה-38 מתחילת עליית הלוי, בגימ' חג, רמז לכך שבריאת העולם היתה כמו יום של חג עבור אלקים.

**** המס' החזק ביותר, ללמדנו על העצמה והנצחיות של מידת הדין.

***** בדומה לכך שתחילה יש שמאל נוטלת מים על ימין ורק אח"כ ימין על שמאל, וגם למנהג להגביה את יד ימין מעט מעל שמאל בשעת הברכה על נטילת ידים, וגם ההקפדה שלא להניח יד או רגל שמאל על ימין אלא להיפך, וגם להיכנס לכל מקום עם רגל ימין, וגם להקדים את יד ורגל ימין לשמאל בלבישת בגדים ונעלים, ההלכה לאחוז את המאכל או המשקה בשעת הברכה ביד ימין גם לאיטר יד ימין וכן על זה הדרך, כדכתיב: "יְמִין ד' רוֹמֵמָה יְמִין ד' עֹשָׂה חָיִל" (תהלים קיח, טז), וגם: "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ" (משלי ג, טז), וגם: "כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפים ויוצאין דרך שמאל" (משנה, מדות ב, ב) ואחד הנימוקים לכך הוא ש"כל פניותיך יהיו לימין" (חז"ל).

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • על המלבוש – לפרשת בראשית
  • החושך קדם לאור
  • על הקושי לשלוט בכעס בזמן אמת
  • מדוע פתח בבראשית?
  • חצי בן אדם
  • כדי לזכות לעוה"ב צריך להתלבש בהתאם בעוה"ז
  • מעלת האשה עפ"י בריאתה
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.