איש ואישתו או זכר ונקבה?
כאשר מתארים בהמות, משתמשים במונח איש ואישתו, או זכר ונקבה?
"מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו, ומן הבהמה אשר לא טהורה היא שנים איש ואשתו. גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ" בראשית ז'. א'-ב'.
למה התורה משתמשת במטבע הלשון "איש ואישתו"? הרי מדובר בבהמות, יכלה להשתמש במטבע הלשון "זכר ונקבה". הרי בפסוק לאחר מכן כאשר התורה מתארת את עוף השמים היא משתמשת במטבע הלשון זכר ונקבה.
למה דווקא לכנות את הבהמות איש ואישתו ולא זכר ונקבה?
ידוע שחטא דור המבול היה שהשחית כל בשר את דרכו על הארץ. מי שזכה להנצל ולהכנס לתיבה לא השחית את דרכו, ושמר על טבעו, ולא שינה את בני מינו.
רומזת לנו התורה בתוכחה מסותרת: דור המבול התנהגו כבהמות, הלכו אחר התאוות, והיצר. על הבהמות נאמר- איש ואישתו- שלא שינו את טבעם, ואילו האדם- היה כבהמות!
(טל יקותיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר הכ"מ)